היתה זו שעת ערב קרירה על הצוק שבין הרצליה לתל אביב בואכה מלון מנדרין. הציפורים לא צייצו והשיירה לא עברה. יכולת לשמוע רק את הרוח המייבבת ושאון הגלים המתנפצים אל החול. שני סוכני הש"י שלנו ד. וע. נפגשו לארוחת טעימות של תפריט החורף של רשת Espresso Bar. הוזמנו מטעם משרד יחסי הציבור של הרשת לבדוק את המנות החדשות.
בית הקפה הראשון של הרשת, עוד לפני שהיתה בכלל מחשבה להפוך לרשת, הוקם בתל אביב בשנת 1992 במבנה בגודל 23 מטרים רבועים. המטבח היה זעיר ואת החביתות היו מכינים בעזרת אדי הקיטור של מכונת הקפה. כך זוכרת נורית, הבעלים ומנכ"לית הרשת. כיום יש לרשת שבעה סניפים. בסניף מנדרין, הגדול מסניפי הרשת (400 מ"ר), יכולים לשבת כ-100 איש בפינות ישיבה רבות ומרווחות. עיצוב המקום נעים לעין ומתאפיין במוטיבים של פסי שחור-לבן. בכניסה, מאחורי המארחת המנומנמת עומד על תילו בר לבן וארוך שבמרכזו מונחות מספר צנצנות עם עוגיות וכמה מגשים עם עוגות הנאפות כולן בקונדיטוריה של הרשת. כבוד. לאור הפופולאריות של החוף הסמוך ניתן לשער שהמקום עמוס בחודשי הקיץ.
התפריט משתנה בין החורף לקיץ ופרט לתפריט הקבוע, שמוגש בכל הסניפים, לכל סניף יש תפריט ספיישלים משלו. השף החתום על התפריט הוא עידו לב, בוגר הקורדון בלו באוסטרליה, עם עבר במסעדות מכובדות כמו מול ים והרברט סמואל. "כשהגעתי", מספר עידו, "התפריט היה מורכב בעיקר מסנדוויצ'ים".
התפריט לארוחה שלנו הורכב ממבחר מנות זהות בטעמן לאלו שבתפריט אך מוקטנות. פצחנו בסנגריה אדומה עם קוביות תפוחים. יין חם זה בדרך כלל נחמד מאד כשקר בחוץ. דווקא אותה לא מצאנו בתפריט, אבל איתרנו סיידר חם שקרוב לוודאי שנחמדותו דומה.
ראשונות
אחרי הסנגריה ושיחה קצרה עם השף הגיע מרק קרם חצילים עם גזר, סלרי וגבינת ברינזה (של מחלבת יעקבס, יקירת הבלוג). החציל העניק למרק טעם מעושן חזק ונפלא. מעל כוס הקפה בה הוגש המרק הונחה פרוסה קלויה של לחם דגנים שגם היא ספגה מטעמו המעושן של המרק. בתפריט הרגיל מגיע המרק בקערה יפה על לוח עץ.
בקבוק היין שנפתח לבחירתנו היה Flam Classico 2009, שהוא בלנד של קברנה סוביניון ומרלו ביחסים שווים. את הקברנה רזרב של היקב אנחנו זוכרים לטובה, אבל הפעם לא נרשמה התלהבות מיוחדת בין החברים מסביב לשולחן. אפילו דני, אשר נושא עמו זיכרונות נעימים מיינות פלאם ושלחץ להזמין את הבקבוק, התאכזב.
כעת הונחו על שולחננו צלוחיות קרם חצילים. עידו סיפר שאת ההשראה קיבל מהחומוס של הסורי בשוק הכרמל. גם כאן כיכב טעמם המעושן של החצילים ומרקמם האוורירי עשה נחמד על הלשון. הקרם תובל בטחינה, כמון, פפריקה מתוקה ושמן זית ועל הכל נחה ביצה קשה. עודד חשב שהמנה מעט אנמית, אבל המלח שהוסיף השלים את הטעמים. עדיף פחות מדי מלח מאשר יותר מדי… קרם החצילים הזכיר לנו מאוד בטעמו ובמרקמו את המרק שקיבלנו בתחילת הארוחה. ייתכן שמצאו כאן פתרון תפעולי יפה להכנת שתי מנות. בכלל, לאורך הארוחה בלטו מספר מרכיבים שהופיעו כקו מקשר בין המנות: קרם החצילים, טחינה, ביצה קשה ועוד.
סלט טבולה עם גבינת פטה היה אוורירי מאד והקינואה שהחליפה את הבורגול בושלה באופן מדויק. הירקות היו טריים מאד וגם פה טיפה מלח חידדה את הטעמים.
כוסית שרימפס ועגבניות בעארק היתה מנה נהדרת. השרימפס מוקפצים עם עגבניות טריות ותרד, פלאמבה של עארק, שמנת ועירית לקישוט. טעמו של העארק הורגש היטב במנה וגם הסולדים מטעמי אניס הסכימו שהמנה מצויינת. מרקמם של הסרטנים הקטנים האלה היה רך ועדין למרות שמקורם במקפיא סבייטי, והעגבניות נמסו על הלשון. הרוטב היה כל כך טעים עד שהתפתינו לשתות אותו מתוך הכוסית לאחר שהשרימפסים הסבייטים הלכו להם.
עיקריות
בשלב הזה של הארוחה כנראה שהיתה הפסקה בבית הקולנוע הסמוך וניחוחות נעימים ומבלבלים של פופקורן נישאו אל עבר שולחננו שבפתח בית הקפה, מהולים בריח סיגריות מטריד. כנראה שלמעשנים היה קר מדי לצאת החוצה כדי לדלל לעצמם את החמצן והם לא רצו להסתכן בנזק לריאות.
צ'ייסרים של ויסקי היו נחמדים מאד וחיממו קצת את האווירה. עודד הפיל בשלומיאליות אופיינית את בקבוק היין השני שאך נפתח ולשמחתו גילה שהיתה זו אשמתה של בליטה סוררת במרכז השולחן. הפעם היה זה בלנד שיראז וקברנה סוביניון 2008 של יקב Willowglen האוסטרלי. ליובל בטח היה מה לומר עליו, אבל לעניות דעתנו הוא היה פחות לא מוצלח מהבקבוק הראשון.
מנה יפה של קינואה וירקות צרובים הונחתה לעברנו. הסלט נח על טחינה עם סילאן (דבש תמרים). יצירתי ולדעתו של דני הטחינה תרמה מאד למנה. גם פה הקינואה היתה אוורירית מאד ומדוייקת.
אחרי הקינואה הגיעה סוף סוף הפרה. המבורגר קטן מנתחי שייטל ושפונדרה (היי!) בתוך לחמניה, עם צ'יפסים דקים, טעימים אך שמנוניים קמעה. הבשר היה טוב מאד, עם מרקם טוב של בשר שלא נטחן לעיסה, ונצלה למידת מדיום. לצד ההמבורגר הוגשו הרטבים הסטנדרטיים ואליהם צורף איולי טעים שנרקח במקום.
את סלט המדבר שכוסה בשמיכת טחינה הקיפו מקלוני בצק עם אורגנו שהיו מיוחדים וטעימים מאד.
עוד טעמנו מנת חזה עוף עם תרד, חלב קוקוס ושלושה סוגי אורז עם אגוזי קשיו. השילוב היה מוצלח, אבל למרבה הצער חלקם התחתון של נתחי העוף נחרך וקיבל טעם שרוף לא נעים. הנחנו שמדובר בחוסר תשומת לב חד פעמי.
קינוחין
כבר אמרנו שלרשת יש קונדיטוריה משלה המספקת מאפים לכל סניפי הרשת. בחודשים הקרובים מתכננים לפתוח אותה גם לקהל הרחב. על הקינוחים מנצח שף קונדיטור יניב ברהים.
על השולחן פוזרו באופן רנדומלי:
אטריות קדאיף עם גבינת ריקוטה ופירות יער.
פונדנט שוקולד עם גלידת וניל.
ופל בלגי עם ציפוי פריך והרבה פירות טריים. דני חשב שזו היתה המנה המוצלחת ביותר, אם כי היה נחמד לראות עוד קצפת על חשבון חלק מהירקות… כלומר הפירות (בגרמנית אומרים Dieselbe Scheisse והמבין יבין).
קסטה – שתי עוגיות שקדים מעולות שביניהן גלידת וניל בכמות מספיקה לכל ילדי גן דנית. את טעם השקדים של העוגיות הרגשנו החל מהביס הרביעי. מעל הכל נמזג סירופ שוקולד חם. המנה הזאת צריכה לקבל את פרס איגוד הארכיטקטים לשנת 2011.
עוגת תפוחים וקלבדוס (ברנדי תפוחים) עם צלוחית קצפת היתה נחמדה מאד. קשה להדגיש את חשיבות הגשת קצפת עם המנה הזאת ועם עוגות דומות מסוג זה. היא תמיד מוסיפה טעם ועניין למנות אחרונות, ביחוד כשהן עוגות חסרות קצפת וקרם.
חזרנו עייפים אך מלאים.
אספרסו בר מנדרין
יוניצמן 21, חוף הצוק
תל אביב (הגעה פשוטה דרך צומת גלילות)
שעות הפעילות: 8:00-24:30 ימים א'-ש'
אתר האינטרנט עם מידע נוסף ותפריטים
