מנדוזה, היום ה-11, 7/1/2007

Mendoza  Region map I woke up real early and walked over to Mendoza's central bus station. I caught the 6 o'clock bus to San Rafael, Mendoza's southernmost wine region. I arrived in San Rafael by 9 in the morning and went directly to the tourist information center. They were really helpful. I continued walking along Hipolito Yrigoyesn Avenue until I saw a sign for the winery I was looking for.

 San Rafael map

I strolled into Bodega La Abeja around 11 o'clock in the morning. The woman who worked behind the wine bar was busy so I walked around and into a small art gallery with a local artist's paintings. There were also some wine making antiques and other old equipment. It isn't that hard to imagine how 100 years ago wine was being made in such a simple but exhaustive method. 40 La Abeja Just by looking at this place you could feel all the wine making history inside. As soon as I noticed that the woman wasn't busy I walked back to the wine bar. I asked if I could just have tastings without the tour. The woman said I could. I told her of my time in and around Mendoza so she would understand better why I wasn't interested in taking the tour. I started off with a Casona Iselin Chenin Blanc 2007 which had a light golden color. It had great lemon, lichee and marshmallow aromas together with a sour citrus and sweet grape flavor. Next she poured a Casona Iselin Tempranillo Rosado 2007 and then a Iselin Clasico Merlot 2005. Both wines were just ok, I have definitely tasted better. I bought my 12th wine bottle opener and thanked the woman for the tastings.

41 SuterI  continued walking on Hipolito Yrigoyesn Avenue until I came upon Bodega Jean Rivier. It was closed so I continued on across the street to Bodega Suter. I walked into a large room where all their wines were stacked in and around old oak barrels. It was a nice but cheap way of displaying their wines. I walked around a bit until the tour started. The tour consisted of a lot of children and apparently a lot of people who knew nothing about wine because there were a lot of questions. The only interesting feature in the tour were the racks of sparkling wine down in the wine cellar, an antique appearance. The tasting isn't even worth mentioning.

bus ticket 1 I  walked back to the central bus station and checked for buses to an area with a few bodegas. It was a couple minutes after 13 and the next bus was only at 15. Since I didn't know anything about these wineries I just decided to go back to Mendoza. It was a nice short day and I had a good time seeing the country side on the bus rides up and back.

bus ticket 4יובי 098 (46)


Day 12

אודות יובל

לבלוג זה הביוגרפיה שלי לא כל כך מעניינת כרגע אבל אני כן יספר על איך בעצם נהייתי חובב אוכל ויין (וכמובן גם הרבה דברים אחרים). את מלוא הקרדיט אני חייב בעצם לבעל הבלוג, שמו עודד. הכל התחיל ביום אביבי בצהרים בזמן הלימודים כאשר התבטל לנו שיעור ולא היה כל כך מה לעשות. עידן, אשר יככב בעוד כמה קטעים במהלך הבלוג, הציע שנעלה למשגב עם לבקר את חברינו החדש בסביבה הטבעית שלו. הריחות היו מופלאים למרות שעכשיו אני לא זוכר ממה היו, אבל כפי שאני מכיר את עודד היום זה בטוח היה לחמניות עם עגבניות מיובשות ובזיליקום או עוגיות שוקולד עם אגוזים וצימוקים. ככל מארח טוב עודד הציע לנו משהו לשתות והוא הציע לנו קפרניות. זאת הייתה קפרניה שאני עדיין לא שוכח, ועל בטן ריקה עשתה למצב רוחי נפלאות. המשכנו הלאה לעוד כמה ליקרים כאשר גם בניהם היה לימונצ'לו אלוהי שעודד עשה במו ידיו, משהו מדהים שסובב לי את הראש עוד יותר וכנראה אחד הליקרים שבדיעבד הפעיל אצלי גם כן את יצר היצירה. באיזשהו שלב גם טעמנו פורט מצוין מאוסטרליה, פורט שעד היום עודד מהלל ורוצה ממנו עוד, עקב כך שכנראה סיימתי לו את הבקבוק בשלוק אחד (הדעות בין הנוכחים עדיין שנויות במחלוקת). מלאים בבצק מעולה ואלכוהול מעולה גם כן, בכל זאת היינו חייבים לחזור וללמוד. בשארית היום נכחתי אבל לא באמת הייתי שם. קפיצה הלאה... על האש ראשון עם החבר'ה היה סטייק עין מהסופר ועוד איזה המבורגר בסגנון אמריקאי. אני חושב אחורה וחושב לעצמי על איך לא הקאתי את הג'נקפוד הזה, אני פשוט עדיין לא מאמין שהקיבה שלי עיכלה את ה"בשר" שאכלנו. לאט לאט המושג "חבר'ה" הצטמצם וככל שבילינו קצת יותר זמן ביחד הארוחות שלנו נעשו מהטובות ביותר, כלומר אין בעצם איך לטעות – בשר מעולה, אלכוהול מצוין וחברה אגדית. גם כאן עודד נכנס לתמונה בתור אחד מהמובילים של השינוי הדרסטי באיכות האוכל שבלסנו. אין ספק בעניין כאשר אני אומר שהכל למדתי מעודד. אני גם יודע שיש עוד הרבה יותר שעוד לא למדתי ממנו. במהלך הזמן כמובן שגם לי צצו כמה רעיונות טובים בקשר לכל סוג של אוכל או כל פתיחה של בקבוק יין, אבל בשביל זה כבר תצטרכו להתעמק בכתוב בבלוג. מילה אחרונה – אזהרה. כאשר אתם קוראים את הבלוג בבקשה לסדר דלי לריר שיטפטף, כי אם אתם תקומו ולא תשימו לב אתם תחליקו ותשברו ת'ראש, וחבל.
פורסם בקטגוריה English, ארגנטינה, יין, יקבים, מדריכים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה