נקניקיות בשמי ברלין

IMG_8581

לאחרונה דיווחתי מברלין בעיקר על מסעדות גורמה 'קסקלוסיביות, אבל הפעם אני רוצה לספר על שני מקומות אכילה עממיים שמספקים את הסחורה.

IMG_8533

  אפשר לשבת בפנים, אבל בחוץ יותר כיף – במיוחד במקומות הצמודים לחלון הראווה מימין

.Genz (כן, הנקודה בסוף נמצאת שם במקור)

שדה התעופה הותיק ביותר של ברלין, טמפלהוף, הושבת סופית מפעילות ב-2008 והפך לאחר ויכוחים רבים לפארק. אחרי טיול  והתרשמות מבניין הטרמינל ההיסטורי הענק, הלכתי לחפש משהו לאכול. בכיכר הגשר האווירי (על שם מבצע האספקה לעיר הנצורה ב-1948) הסמוכה מצאתי במקרה איטליז עם שלטים כתובים בגיר והתחלתי להזיל ריר.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה, גרמניה, מדריכים, מסעדות ובתי אוכל, נקניקיות | עם התגים | 18 תגובות

חומר טוב: מסעדת reinstoff, ברלין

IMG_8577

חומר טהור: זה בעצם תרגום שמה של מסעדה בעלת שני כוכבי מישלן בברלין. מתברר שלא רק שהאוכל המוגש במסעדה מורכב מחומרי גלם טהורים, הם גם מקבלים את הטיפול האידיאלי, וזאת מבלי לגלוש לקלישאות מולקולריות או סופר-מתוחכמות. בישול מודרני חכם, זה מה שמצאנו שם.

השף יליד מזרח-גרמניה, דניאל אכילס וזוגתו פתחו את המסעדה במרץ 2009 ותשעה חודשים לאחר מכן זכו בכוכב המישלן הראשון שלהם. ב-2011 קיבלה המסעדה כוכב שני והפכה לאחת מחמש המסעדות הברלינאיות שזכו לכבוד. מסתבר שהחיים בצמרת המסעדנות אינם קלים – אפילו בעיר גדולה ופופולרית כמו ברלין. מוקדם יותר השנה סגרו שני שפים מובילים את מסעדות הכוכב שלהם "מרגו" ו"הרטמנ'ס". שטפן הרטמן, הודה שעשה זאת מאחר ולא עמד בעומס הכרוך בהפעלה שוטפת של מסעדה כזאת ובמאמץ הכרוך בשמירה על הכוכב. אחרי מספר ביקורים במסעדות עלית אני מאמין שאני מבין בדיוק על מה הוא מדבר.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה, גרמניה | 2 תגובות

אכול מהניוקי!

"אתה עושה ניוקי? אני מריחה ריח של ניוקי, אני רוצה גם להכין". כך האינדיאנית הקטנה, לא מזמן.

אחת מאהבותי הגדולות הם תפוחי האדמה ואחת מצורות ההכנה החביבות עלי במיוחד היא ניוקי – גם תפ"א, גם פסטה. גדולים, האיטלקים האלה, אבל אני לא משוכנע שהם היחידים שהמציאו את הניוקי. יש ניוקי בכל מיני צורות ובשיטות הכנה די דומות במדינות אחרות באירופה וגם בחו”ל. על כל פנים, למרות מה שנוטים לחשוב, אופן ההכנה די פשוט. לא בלתי מלכלך, אבל בר הכנה בכל מטבח.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, בצק, ילדים, ירקות | עם התגים , | כתיבת תגובה

רגלת הגינה – רג’לה, בשבילכם

אמש לח אחד חזרה האינדיאנית הגדולה מבית הספר הזה שלה, איפה ששולחים את כל הילדים הקטנים שתכנסנה בהם מעט בינה ודעת, עם קבוצת עלים וענפים בידה. אחד אחד היא הציגה אותם בפני בשמותיהם וספרה לי שלמדה עליהם בשיעור מדעי הסביבה. את אחד הירוקים לא הכרתי בשמו, רְגֵלַת הגינה. התייעצתי עם קריספיל ועם עוד כמה אתרי מורשת וגיליתי שאפשר לאכול את הירוק הזה. בילדותי החקלאית למדתי לזהות את הרגלה (ובערבית: רִגְ'לֶה/בָּקְלֶה/פרפחינה) כעשב שיש לעקור בזהירות, כי כל עלה שלו ישתרש ויצמיח עשב חדש, אבל מאז שהכירה לי אותו האינדיאנית כאוכל, אני רואה אותו בכל מקום ורק חושב מה לבשל אתו. נסים קריספיל כותב על הרג'לה שהיא נחשבת לאחד מצמחי הסלט המשובחים וגם כצמח מרפא שתרופתו יעילה מאוד לחולי צפדינה, אז אם הילד חוזר פתאום עם צפדינה מהגן, לא עלינו, תנו לו לאכול רגלת הגינה.

rigle5

(רג’לה בתחנת הרכבת בירושלים)

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מאכלי מצור | תגובה אחת

מפלגת הירוקים

P1010260

אין כמו מטבח איזורי. כפי שיכול לספר כל מי שמבין באוכל איטלקי, אין דבר כזה מטבח איטלקי. לכל אזור מאכלים משלו שמתבססים על חומרי גלם טיפוסיים, מסורות ושיטות בישול איזוריות. כך גם בהרבה ארצות אחרות.  אחד המאכלים האופייניים של "המטבח הגרמני" הוא הרוטב הירוק שמגיע  מהעיר פרנקפורט וממדינת המחוז הסן.

מקורו של הרוטב הירוק כנראה במטבח הרומאי, ממנו נפוצו מתכונים שונים של רטבים ירוקים בכל רחבי אירופה. מעריכים שאת הרוטב המקורי הביאו לפרנקפורט ההוגנוטים – פרוטסטנטים צרפתים שנמלטו מצרפת הקתולית במאה ה-17 בגלל רדיפות על רקע דתי. ההוגנוטים התיישבו בפרנקפורט ובסביבתה ואלה בדיוק האזורים של גרמניה בהם ניתן למצוא את הרוטב הירוק. מסופר שהמשורר גתה, תושב גאה של פרנקפורט, חיבב מאוד מאכלים עם רוטב ירוק ומכאן נוצרה כנראה האגדה לפיה אמו המציאה אותו. חבל שזאת רק אגדה. מרכיבי הרוטב ואופן הכנתו התגבשו בהדרגה עד להופעתו הראשונה בדפוס בספר בישול שהתפרסם בפרנקפורט ב-1860. למרות ששמו הרשמי בגרמנית הוא Grüne Sosse בדיאלקט הייחודי של מדינת הסן הרוטב הירוק נקרא Grie Soss.

פורסם בקטגוריה אז"ש (אז זהו, שלא!), ביקורת, ביקורת מסעדה, גרמניה, עשבי תבלין | כתיבת תגובה