אורן הקטן גדל שוב בשנה – אין לו מעצורים, לתכשיט. היה לי רעיון למתנה, אבל קודם שאלתי את אמא שלו אם להביא שוב משחק מעץ או "חלאס עם זה כבר, תביא משהו נורמלי"? עץ איט איז, היא אישרה.
רציתי להכין קופסא ובתוכה משחק. זה התפתח למשחק לוח כשהקופסא עצמה היא הלוח. בחנתי את גזעי העץ שיש לי ובחרתי שוב בברוש שהגיע מבית הוריי, הן בשל חיבתי לעץ והן בשל הקשר המשפחתי. בשבוע הגשום המבורך, שנזכר להגיע רגע לפני שנגמז לנו החורף, ניצלתי את הפסקות הגשם ונהניתי מעבודה תחת שמש חורף דוברת אמת.