לא רק נקניקיות. קפה Maelu, מינכן

WP_20180915_006

חלון הראווה הוא מן הסוג שמושך הרבה תשומת לב מן הרחוב

נכון אמנם שלמינכן מגיעים כדי לאכול נקניקיות ושאר חזירויות, אבל כל מי שהסתובב בעיר שם לב לכמות מפחידה של מאפיות וקונדיטוריות.  רובן מוכרות מאפים ועוגות טובים למדי ולכאורה קשה להתבלט בסצנה הגדולה. יחד עם זאת, ישנה קונדיטוריה אחת שכמותה טרם נראתה בעיר: קפה Maelu.

בניגוד לרוב מוסדות המאפה והקונדיטוריה האחרים של מינכן, מדובר במקום ינוקא שנפתח רק ב-2014. האחראים הם בני זוג שהחליטו לממש את חיבתם הקיצונית לקונדיטוריה. לא ברור איך הם הצליחו להשיג השקעה למקום מושקע כל כך במיקום יקר כל כך על כיכר אודאון האופנתית, אבל זה עבד. השקעתם מונצחת בשמו של בית הקפה, אשר מורכב מהאותיות הראשונות של שמות המשפחה שלהם. הוא אחראי על הקונדיטוריה והיא אחראית בעיקר על ניהול בית הקפה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה, גרמניה, עוגיות, קינוחים, שוקולד | תגובה אחת

ארז, חנן וסיני קטן

בקושי עבר חודש ושוב מצאתי את עצמנו בארוע עם קייטרינג של ארז קומרובסקי. בשעה טובה, לא ללא פקקים, הסיני הקטן התחתן. הכרנו בצבא: יחד קטרנו על המערכת, יחד הצחקנו אחד את השני בשמירות וביחד לבד הגענו באמצע הלילה רק שנינו לתרגיל נכס לאומי כלל ארצי. אז זהו, הוא התחתן! קול ששון וקול שמחה הנה נחליאלי בא! אבי החתן ברך ואמר – היה שווה לחכות! ואכן שווה היה.

under the table

אחרי החופה במרכז העיירה הציורית תל אביב שמנו טויוטתנו אל עבר רחוב בן אביגדור, למקום שנקרא פשוט 'אביגדור'. זהו משכנו של הקייטרינג 'ארז וחנן' של ארז קומרובסקי וחנן עזרן. טעמנו הרבה מאד סוגים של סלטים, תבשילים ומאפים יפים, טריים וטעימים למכביר, שאת חלקם לא זכרתי לצלם כי הייתי עסוק מדי בליהנות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת אירוע, ביקורת מסעדה | 3 תגובות

R&R, צבעי הקשת בעיר הקודש

WP_20180703_001

לכל אחד עולם אסוציאציות משלו, ושלי באות ממקומות מוזרים. כך למשל, שמו של הדיינר חסר הכשרות הירושלמי R&R הזכיר לי מיד את המינוח הצבאי האמריקאי, המתייחס אל… חופשה. רק לאחר שקראתי את המאמרים הראשונים שליוו את פתיחת המסעדה הבנתי שמדובר בראשי תיבות שמן של בעלות הבית, רומינה ורעות (או להיפך).

רבות נכתב ופורסם סביב פתיחת המסעדה יוצאת הדופן בירושלים השמרנית והפרימיטיבית. בנות זוג לסביות שפותחות מסעדה לא כשרה הפתוחה בשבת ומגישות מאכלי חזיר רחמנא לצלן לא יכלו לעבור בשקט תחת המכ"ם (ראדאר בעברית). המקום סבל מהתנכלויות שונות ומשונות בדרגה כזאת או אחרת של חומרה. יש לי הרגשה שחלקן נופחו, אבל אין ספק שעיר הקודש לא קיבלה יפה את היוזמה. גם הביקורות לא היו אחידות וחלקן אף התמיהו (מבקר מסוים שאינו אוכל חזיר ובשר עם חלב).

משום מה לא יצא לי להגיע. המסעדה נמצאת בחלק של מרכז העיר, שאיך אגדיר זאת, אין לי כוח אליו. והנה, ביקור של אוכלת חזירים מחו"ל היווה עילה טובה לבדוק את המסעדה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה | 2 תגובות

מסיבת בציר עשירי ביקב כרם שבו

את יקב כּרם שְבוֹ השוכן למרגלות המירון לא הכרתי עד לפני שנה, כשיובל התחיל לעבוד בו (וזה גם הגילוי הנאות). גבי סדן, הבעלים, היינן ונושא כל שאר התפקידים בכרם שבו, נטע בשנת 2007 את הגפנים הראשונות והשנה יתקיים הבציר העשירי של היקב. לא היה זמן לדבר אתו על היין במהלך הארוע, אבל מכל מה שקראתי ושמעתי אני מבין שסדן מאמין גדול בטרואר וחקלאות בת קיימא. אל ססטיינאביליטי אני מתחבר מאד, אבל עם טרואר אני חושב שצריך להזהר שלא להגזים (ע"ע יין טוב, אני לא אוהב אותו – רשמיי מבורגון).

בהזמנה הדיגיטלית למסיבת הבציר העשירי נכתב בזו הלשון:

לא השקה

לא חשיפה

לא טעימה ורטיקלית

ולא ארוחה קונספטואלית

פשוט מסיבה!

IMG_20180713_155053

להלן שיחת המנשמע שהתנהלה כמה ימים לפני הארוע:

יובל: אני מדליף לך…

    סחבכ: ידליף כבודו

יובל: יהיה חזיר (מקומי) מעושן…

גלידה בוזה מסאסא…

השכן עם הערק…

אפרסקים מקומיים…

זמר מקומי…

    סחבכ: יהיו הסעות הביתה?

יובל: לא בטוח… אבל תמצא מיכל ריק… נעים בפנים…

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בצק, גבינות, גלידה, חזיר, יין, כרם | 8 תגובות

לוביה: הירק המיותר של העונה?

WP_20180719_001

  לוביה יד שניה, עם בעיות צבע פה ושם

לגמרי. כל קיץ אני עושה את אותה הטעות וקונה בשם העונתיות ושאר הדיבורים יפי-הנפש את הזיפט הזה.  בכל פעם אני מופתע מחדש מטעמו העצי וממרקמו הסיבי והלא-נעים של התרמיל הזה.

השנה הגדלתי לעשות וקניתי קופסה עם בערך קילו לוביה. הכנתי כמה סוגי תבשילים, מוצלחים פחות ופחות. מה שהפך חלק מהם לאכילים היו מרכיבים נוספים שהסתירו את טעם הלוביה.

אם מישהו בכל זאת נחוש לעבוד עם חומר הגלם הזה, כדאי לחתוך את התרמילים למקטעים של 4 ס”מ ורק אז לבשל. יש לבשל לפחות עשר דקות. אם תחלטו 3-4 דקות, או שתשרו במים רותחים לחמש דקות, כפי שכמה מתכונים במרשתת מציעים, תשארו עם ירק בלתי לעיס.

אפרופו לוביה, אחותה העדינה יותר לעונה, השעועית הירוקה, סובלת מאותם חסרונות. יש לה תחליף מוצלח מאוד בדמות שעועית קפואה, שטעמה המתקתק נעים בהרבה מזה של אחותה הבלדית. היא גם זמינה כל השנה.

ועכשיו לחלק המעשי באמת: מישהו מעוניין בשאריות לוביה יד שניה?

פורסם בקטגוריה אז"ש (אז זהו, שלא!), ביקורת מוצר, ירקות | 3 תגובות