פסטיבל בירה? רשמים מאוקטוברפסט 2018. חלק א'

DSC01330

אז מה הדבר הכי גרוע באוקטוברפסט? המוני התיירים האמריקאים בלבוש בווארי מסורתי? שאר התיירים בלבוש בווארי מסורתי? או אולי הבווארים בלבוש בווארי מסורתי? קשה להחליט. לכך נוספים המחירים השערורייתיים, צפיפות רבה בימים מסוימים, קפה מחורבן ומוזיקה מזעזעת.

הפסטיבל העממי הגדול בעולם פועל בשבוע האחרון של ספטמבר ובשבוע הראשון של אוקטובר. מדובר בעסק כלכלי ענק שמביא רווחים נאים למדינת בוואריה, לעיר מינכן ולעסקים שונים. היות והיבטים אחרים של האוקטוברפסט תוארו כאן היטב לפני כשמונה שנים, השאלה המרכזית איתה הגעתי הפעם לאתר החגיגות היא באיזו מידה זהו פסטיבל בירה. חשוב לשים לב שהגדרתו הרשמית של האוקטוברפסט היא "פסטיבל עממי", אבל הבירה ממלאת בו מקום מרכזי ביותר. רק כדי להדגים עד כמה מרכזי, בשנה שעברה ביקרו בשטח הפסטיבל 6.2 מיליון מבקרים ששתו 7.7 מיליון ליטרים של בירה. בשבועיים, כן?

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת, ביקורת אירוע, ביקורת בירה, בירה, גרמניה | 3 תגובות

מי אפה פה פיתה?

לפני כאתמוליים נזכרתי שבשבוע שעבר שכחתי לשלם לדוֹד-חומוס בסוף ההזמנה. הוא היה עסוק בלקוח הבא ואני הייתי עסוק בהטענת חמוצים, בצל וחריף בצלוחיות הקטנות שליד החומוס. אז חזרתי אליו לשלם כדי שלא ירבץ נמר על מצפוני. הוא שמח.

hummus

(במרכז הצלחת סחוג, לא פול)

לפני שקיריל טס למולדת המייפל היינו פעם בשבוע הולכים בצהריים יחד לחומוס, קונים מנה יפה ויושבים לאכול אותה עם בירה על הדשא. מאז שעבר הוא מקטר שקר לו, שאין לו ים, שמש, חומוס ופיתות. הצעתי לו לפתוח שם חומוסיה כדי למלא את החסר, אבל הוא היה סקפטי. עוד בארץ הוא היה סקפטי. מצד שני, הוא כן עושה ניסויים באפיית פיתות בבית.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בצק, לחמים | 2 תגובות

שוברים מיתוסים: הירקות והפירות בישראל טעימים יותר

DSC00198    מנגולד טכניקולור

ממש לא. בשבוע שעבר דיברתי עם שתי נשים שיושבות איתי במשרד במינכן. אחת סיפרה איך היא התרשמה מן הפירות והירקות בישראל כשהיא גרה בה, והשניה – צמחונית, סיפרה כמה היא מצפה לפירות וירקות בביקורה הראשון בשנה הבאה. הרסתי לשתיהן את מצב הרוח כשאמרתי להן שהן לא יודעות על מה הן מדברות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אז"ש (אז זהו, שלא!), הגיגים, ירקות, פירות | 3 תגובות

מסע הפטל הקסום בסאסקס המזרחית

"שירלי, קבלי אנגליה"

סוף סוף נגמרה החופשה הגדולה והאינדיאניות נבעטו בחזרה אל מערכת החינוך והשקט בבית בימי שישי הושב על  קיאק. לפני זה הספקנו להיות בדרום אנגליה, לאכול, לשתות ולחזור.

"האנגלי, הוא לקח את הקרירות מכל העולם", כתב ניסים אלוני בשנת 1969, אבל השנה היה חם באנגליה (ובאירופה בכלל) והאנגלים, על אף שאין זה להם הקיץ החם הראשון, לא לגמרי סגורים על מה צריך לעשות במקרים כאלה. אז הם מוצאים מקור מים זורמים, מתפשטים ומצננים את עצמם לדעת, בדרך כלל עם בירה ביד. ע’, הידועה גם כפיצק'לה, ששהתה בבית מלון לונדוני אך לאחרונה, נאלצה לסור אל השק"ם באישון ליל על מנת לרכוש ונטילטור, שכן באותו המלון לא הותקנה מערכת קירור, היה חם מדי בשביל לישון וכל מאווררי החירום כבר חולקו לחדרים אחרים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אנגליה, ביקורת מסעדה, שווקים | 2 תגובות

לא רק נקניקיות. קפה Maelu, מינכן

WP_20180915_006

חלון הראווה הוא מן הסוג שמושך הרבה תשומת לב מן הרחוב

נכון אמנם שלמינכן מגיעים כדי לאכול נקניקיות ושאר חזירויות, אבל כל מי שהסתובב בעיר שם לב לכמות מפחידה של מאפיות וקונדיטוריות.  רובן מוכרות מאפים ועוגות טובים למדי ולכאורה קשה להתבלט בסצנה הגדולה. יחד עם זאת, ישנה קונדיטוריה אחת שכמותה טרם נראתה בעיר: קפה Maelu.

בניגוד לרוב מוסדות המאפה והקונדיטוריה האחרים של מינכן, מדובר במקום ינוקא שנפתח רק ב-2014. האחראים הם בני זוג שהחליטו לממש את חיבתם הקיצונית לקונדיטוריה. לא ברור איך הם הצליחו להשיג השקעה למקום מושקע כל כך במיקום יקר כל כך על כיכר אודאון האופנתית, אבל זה עבד. השקעתם מונצחת בשמו של בית הקפה, אשר מורכב מהאותיות הראשונות של שמות המשפחה שלהם. הוא אחראי על הקונדיטוריה והיא אחראית בעיקר על ניהול בית הקפה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה, גרמניה, עוגיות, קינוחים, שוקולד | תגובה אחת