הצמחונית הכינה קובה-ניה ללא בשר ממתכון של מתן שופן לצ'יג קפטה. זה היה נורא. היה לזה טעם לוואי של שבולת שועל רטובה (טוב, זה לא מופיע במקור, היא אלתרה). אפיה קצרה בתנור, במקום טיגון בשמן עמוק, הפכה את זה לטעים למכביר. כמו קובה, רק בלי הבפנים של הקובה. קצת כמו הממולאים הריקים של שאול שקלי (ע"ע בראבא).
המתכון הזה פשוט מאד – מערבבים, יוצרים צורות ואופים. אז חשבתי לעשות משהו שאני כבר מזמן זומם (או מזמם זומן) – קובה פריקה, במקום בורגול.
למי שלא בעניינים, פריקה היא חיטה ירוקה עם טעם מעושן נפלא שלא כולם מתחברים אליו, אבל אני ממליץ מאד לנסות, גם אם אין אתם מהממהרים. אצלנו בבית אני היחיד שנהנה מפריקה ומשאר מאכלים מעושנים. הצמחונית לעולם לא תשכח לי את הטראפלס עם ויסקי מעושן ועם זאת, הקובות המעושנות הללו מוצאות חן בעיניה ובעיני האינדיאניות.
