שקט, בירה, לכתוב, סנדוויץ'

מי אתה, האיש שמגיע בצהריים לשתות בירה בכל מיני מקומות שבהמשך נסגרים? האם בעלי מסעדות צריכים לדאוג כשרואים שאתה מתחיל להגיע? מה אתה כותב כל כך הרבה בזמן שאתה יושב שם עם הבירה? למה אתה תמיד לבד? ולמה אתה מגיע אחרי 14:00?

אז אני אסביר. קצת אחרי השעה אחת בצהריים מתחיל במשרד זמזום קל מלווה בתנועה ערה של הבריות. בהתחלה זה משהו לא ברור, שנשמע כמו עלעול בחבילת דפים, או חתול שהולך על עלים יבשים בחצר, ולאט לאט זה הולך ומתגבר ונעשה ברור והיסטרי: "ש-ו-ק-ו-ל-ד-!-!". אנשים מחפשים שוקולד כדי להשאר ערים, כדי להפסיק לנקר, כדי להשאר אופטימים, כדי לא להכנע לַכּבידה ולהגמז.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגיגים, סנגביץ' | 7 תגובות

תחילת העונה: אספרגוס הבר הגיע

20200129_141008

אנו שמחים לבשר על פתיחתה הרשמית של עונת אספרגוס הבר – עשב הליקוט היחיד שבאמת שווה את המאמץ (בלי להעליב אף עשב אחר).  אמנם גבעולים ראשונים נצפו כבר בתחילת דצמבר ביער בן שמן, אבל רק עכשיו ניתן למצוא אותם בכמויות גדולות באזורים נמוכים יחסית. בשבוע שעבר עצרתי ביער שורץ רקפות בואכה י-ם, בו ליקטתי בעבר, ולמרבה השמחה תוך כרבע שעה אספתי צרור נאה וירקרק.  שמחתי במיוחד לראות שלמרות הליקוט החוזר ונשנה, אוכלוסית האספרגוס ביער לא הצטמצמה, אלא נראתה אפילו משגשגת במיוחד.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגיגים, ירקות, עשבי תבלין | תגובה אחת

ארץ הסשימי העולה – חלק ג'

סיקור חנויות ה"קונביני" המעולות – יש. שיטוט בשווקים המגוונים בערים השונות – יש. עכשיו תורן של המסעדות. הפוסט הזה מוקדש למסעדות המעניינות ביותר שיצא לנו לשבת בהן במהלך החודש שלנו ביפן!

 

מסעדות

3

"טבילת האש" נטולת האש הראשונה שלנו הייתה כבר בערב הנחיתה בטוקיו – סושי עם דגים נאים. חייבת להודות שזה לא ממש הקטע שלי ומעולם לא ניסיתי עד טוקיו, אך לרגל מיקומי הגאוגרפי החלטתי לשים בצד את ההרגלים שלי לטובת ניסויים קולינרים… כי אם כבר דג נא – אז שם.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, בשר, יפן, כתבת אורח, מסעדות ובתי אוכל | 7 תגובות

את מרוצה מהמלח?

הרבה דברים למדתי מהצמחונית שלי. דברים בסיסיים והגיוניים, כמו "אם אין לך משהו טוב להגיד על מישהו, אל תגיד". היא המבוגר האחראי. בכל פעם שאני עומד להגיב אימפולסיבית על משהו אני עוצר לרגע וחושב מה היא היתה עושה במקרה הזה ובכך נמנע מלפתוח מלחמת עולם עם מעצמה גרעינית ספורדית. אין בה מדוֹן. עוד משהו שלמדתי ממנה הוא לא לומר משהו טוב ואז את המילה "אבל". לדוגמה, במקום "את שרה מאד יפה, אבל…" יהיה נעים יותר לשמוע "את שרה מאד יפה וגם הייתי מציע לך לחפש עבודה במקצוע אחר, כי זה נורא".

היא בשלנית נהדרת ואשת חיל וגם מפחדת ממלח. מה לעשות, מסכנה, מאז שנשך אותה מלח כשהיתה קטנה היא לא אוהבת להשתמש בו. הטחינה שלה טעימה כמו מסטיק לעוס, כמו מיץ ללא מיץ, כמו ארטיק דל סוכר, כמו סטיביה. אוי…

אח שלה, לעומתה, אוכל מלח בשביל כמה אנשים. הוא לא מתחיל לאכול לפני שהוא מפדר שכבה לבנה של מלח על האוכל שלו. וכל זה עוד לפני שהוא טועם. את זה הוא למד מדוד שלו, ציקי, ועכשיו הוא מתפלא שהילדים שלו הולכים בדרכו. הוא יותר גרוע מאיך שאני עם חריף.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יפן, תבלינים | 4 תגובות

ביקור בדרום צרפת – היום הראשון

בנובמבר האחרון טסתי לצרפת במטרה להשתתף בתערוכה במונטפלייה (Montpellier). תערוכה זו מיוחדת מפני שהיא משלבת ציוד חקלאי לכרמים וגם את כל מגוון הציוד לייצור יין ביקבים.

DSC_0797

מדרון מלא כרמים ב-Côte Rôtie

אבל, וזה אבל גדול… אנחנו בצרפת! יין! גבינה! באגטים! כרמים! יין! יין! יין! יין כבר הזכרתי?

אז לפני שהגענו לתערוכה ביקרנו לפני ואחרי בכמה יקבים באזורים שונים, עליהם אכתוב כעת…

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת יין, ביקורת מסעדה, יין, יקבים, צרפת | 2 תגובות