פעם, יעני מזמן, הביאה לי הצמחונית שתי מתנות מטיול בצרפת: ליקר ערמונים (עליו קבלה הנחיה להגיש עם גלידת אגסים) וג'לי יין אדום עם קוביות קטנות של תאנים. הליקר היה בבקבוק עד לא מזמן, כי הרבה גלידת אגסים לא מגיעה אלינו הביתה, אך הריבה לוקלקה עד סופה די מהר. אם לא היה מתפתח עובש בצנצנתה הריקה, הייתי עד היום מסיר את המכסה מדי פעם כדי להריח את הזכרונות ממנה. הייתי חייב לשחזר את החוויה.
!Merde
זו הקללה הראשונה שאני זוכר ששמעתי. אני על הדשא מאחורי הבית, בערך בן 3. אבא שלי מפצלח בולי עץ עם גרזן בשביל תנור העצים. פעם בכמה דקות, כשהגרזן נתקע בעץ, ריחפה ועלתה המילה הזו שלא הבנתי מה פירושה, אבל הקסים אותי האופן שבו היא ביטאה את הכעס של אבא שלי. לא זכור לי שהשתמשתי בה, אבל מאז שמעתיה התחלתי לשים לב למלים שנאמרו באינטונציה דומה.
(צלמתי בתל אביב. הייתי שמח לגלות מי האמן.)
כשהאינדיאנית הראשונה נולדה אמרתי גומר שממני היא לא תשמע קללות והצלחתי להרגיל את עצמי לא לקלל לידה ובאופן כללי לקלל פחות. לא שהייתי מקלל הרבה לפני כן, אבל shit וכוס אמכ בהחלט נזרקו פה ושם. במקום זה אני זורק בלועזית Scheiße לעתים וסס… לפעמים.
אן הדבלינאית סיפרה לי שהיא נהנית לומר feck it, כי זה מצחיק. מאז גם אני נהנה. ובענין זה אמרו גששינו: "המוציא דבר קללה מפיו, ינעל אבי-אבי-אביו!".
יפה באביב בצפון (יודפת במקרה זה), במרכז ובדרום, אבל בואו נתרכז במאכלים פחות ירוקים
לאור כמות הדיווחים שעולה כאן לאחרונה על מסעדות צמחוניות/טבעוניות ועל כל מיני ירוקים, הגיע הזמן לאזן קצת. בשלושת השבועות האחרונים יצאנו לאחר הפסקה ארוכה לדרכים וביקרנו במספר מקומות אוכל מעניינים. כרגיל נתמקד כאן בטובים ונתחיל מלמעלה למטה, תרתי משמע.
צפון (ליתר דיוק, גליל מערבי)
יצאנו צפונה ביום שני רגיל ובשעה שאחרי שעות העומס. לפני הכניסה ל-AirBnB שלנו במושב כליל נסענו לחפש שני מקומות אוכל גליליים עליהם קראנו ושהיו אמורים להיות פתוחים. כאן קיבלנו שיעור ראשון בהסתמכות על אפליקציות. הללו גרסו "פתוחות עכשיו", בפועל שתיהן היו "סגורות ומסוגרות". נאלצנו להסתפק בארוחת צהרים בבית קפה חביב אבל חסר ייחוד במעלות תרשיחא. בכליל קיבלנו שיעור שני בעדכנות אפליקציות. שתי מאפיות מופיעות בשירות מפות נפוץ בסמוך לבקתה שלנו. בפועל ותיקי הישוב זכרו מאפיה אחת שכבר מזמן איננה.
כובע הנזיר שאך לפני כמה שנים בקושי שרד את הלם החצץ שפוזר פעם בגינה, מאיים בשנתיים האחרונות לבלוע את הבית. לא במקרה הוא סומן כמין פולש, הוא עקשן וסתגלן. הנסיונות הפתטים שלנו לאלף אותו ולדללו באזורים עם צמחים שדווקא כן חפצנו ביקרם רק מעודדים אותו והוא פורץ ופורץ.
(מימין למעלה: פרח של רוקט בתוך כובע הנזיר, משמאל למעלה: גם הברד לא עשה רושם על הפולש הזה)
הגינה מלאה בעלים טעימים ור"ל, גם בריאים. את כל הירוק האכיל הזה אפשר לנצל לקומפוסט, סלט או קציצות. אני אוהב קציצות – אפשר לזרוק אותן שלמות לפה, הן מוסיפות ענין לסנדוויץ' או פסטה והיתרון הגדול מכולם, אפשר לאכול אותן עם הידיים.
הופ הופ טרלליים, אורן כבר בן שנתיים!
לקח לי הרבה זמן לחשוב מה להכין לו ליום ההולדת ועבודת גיזום שעשיתי הניבה את הרעיון להכין צעצוע עשוי ממספר סוגי עץ.
אז מה היה לנו שם?
שלטית מקומטת, ברוש, כרבל לביד, פלפלון דמוי אלה, זית, אקליפטוס, ברוש ביצות, בוגונוויליה, גויאבה תותית, דקל טבעות, אורן
