חמאת בוטנים ונוטלה, מתנות מהאלים

על אריזת חמאת הבוטנים החביבה עלי מופיעים הרכיבים הבאים:

בוטנים קלויים – זה הרכיב הראשון, כלומר יש הכי הרבה ממנו. מצוין!

סוכר – או-או… זה הרכיב השני. זה הרבה מאד סוכר.

שומן צמחי מוקשה חלקית – נשמע כמעט בריא, אבל ממש לא. כמו שאומרת הצמחונית, זה רעל!!

מלח – יופי, זה המרכיב האחרון, כלומר יש הכי מעט ממנו.

IMG_7496

(בוטנים קדושים)

 

שלום, קוראים לי עודד ואני מכור לחמאת בוטנים. טוב, כמעט מכור. לא מתחיל לכאוב לי הגוף אם אני לא אוכל חמאת בוטנים פעם בכמה שעות, אבל אני בהחלט מתגעגע ועורג לטעם הבוטני-הקרמי הזה לעתים מזומנות. כמו שנאמר, כולנו צאצאים של הקוף, אבל על כמה אנשים זה נראה יותר. כף חמאת בוטנים זה כמעט הדבר היחיד שיכול לעשות אותי מאושר לכמה דקות ולא משנה באיזה מצב רוח אני. אם זה לא היה משמין כל כך, הייתי אוכל הרבה יותר ממזון האלים המושלם הזה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שימורים ורטבים | עם התגים , | 8 תגובות

קראוט! שוקרוט, זאוארקראוט ושאר מיני כרובים חמוצים

Choucroute2007_9

  צלחת שוקרוט

 

יכול להיות שהחורף יגיע לישראל מתישהו. אם וכאשר זה יקרה, הסימנים הברורים לכך יהיו פריחת כרכומים, סיתווניות, נרקיסים והופעתו של שוקרוט במטבחים. במסגרת מבצע הכן מטבחך לחורף, אנחנו מעלים פה קווים מנחים לדמותם של השוקרוט והזאוארקראוט.

לא ידוע מי היה הראשון שהעלה בדעתו לכבוש כרוב לבן כדי לשמר אותו עבור הדורות הבאים. ידוע ששימור כרוב ע"י התססתו באמצעות תהליך פיתוח חומצה לקטית נעשה בעולם ההלניסטי, באימפריה הרומית, ובמקביל בסין העתיקה. מסופר שבסין אכילת הכרוב הפכה לנפוצה במהלך בניית החומה הגדולה, כאשר מאכלי כרוב שימשו להזנת הבנאים. 

תהליך הכבישה לא רק שימר את המאכל, אלא גם הוסיף לו טעמים מעניינים. משערים שהמאכל הובא לצפון אירופה ע"י מהגרים יהודים בימיה"ב המוקדמים. מהר מאוד התברר שהמאכל מזין מאוד ומספק הרבה אנרגיה לגוף האדם, בייחוד בחורף הקשה של צפון אירופה. אנשי התקופה לא הכירו את העובדות המדעיות, אבל כיום ידוע שהסיבה לכך היא עושרו של הכרוב בויטמינים (בעיקר ויטמין C) ובמינרלים שונים. מכאן הפך הכרוב הכבוש למרכיב מזון מרכזי בארצות שהפכו בהמשך לגרמניה, פולין, רוסיה והולנד. ערכו הבריאותי של הכרוב הכבוש הלך והתברר עד שהחל מהמאה ה-18 הוא הפך מרכיב מרכזי בתזונתם של ימאים בהפלגות ארוכות. הודות לתכולת הויטמינים הגבוהה שלו הוא סייע במניעת מחלת הצפדינה ממנה סבלו ימאים בגלל חוסר בויטמנים.

פורסם בקטגוריה בשר, חזיר, ירקות, מרקים, נקניקיות, צרפת, שימורים ורטבים | עם התגים , , , , , | 13 תגובות

למה תמיד דופקים את הזיתים?

"ממרומים ברכה יורדת, עם צומח בשממה. עם מצא את המולדת, שב אדם לאדמה. אדמה נחיה חייך, אדמה נחוג חגך, נאחז בשורשייך – חי, צומח ודומם."

(יוץ שוורץ ומלחמתו בחיים / שלמה בראבא, עפ"י שירו של ש. שלום, "אדמה, עבודה")

 

פעם בשנה, לקראת אמצע חודש נובמבר, מתאספים כל בני משפחתי ומספר חברים חרוצים ליומיים של מסיק זיתים מפרך, אך מתיש. מתחילים ביום שישי משעות הבוקר המוקדמות של הבוקר (כלומר אפס-שבע-אפס-אפס ולא דקה אחרי) ומוסקים עד צאת הנשמה. במהלך המסיק נוהגים בני המשפחה לחבוט בעצי זית, להשליך זיתים זה על ראשו של זה, לקלל איש את רעהו ולספר בדיחות. ביום שבת, עם השלמת המבצע, נערכת שקילה של השלל ונוסעים לבית בד (מבטון כמובן), מקום בו הופכים הפירות הקטנים האלה לזהב הנוזלי שישמש אותנו לבישולים של השנה הקרובה.

הבציר נגמר ובימים אלו כל הארץ נמסקת. אם תקשיבו טוב תשמעו את קולם של הזיתים שאומרים שלום לענף שלהם וצונחים על היריעה שפרושה מתחת לעץ. כולם מוסקים. מי בעזרת "מנערת" (מוסקת מכנית), מי על ידי חבטות על ענפי העצים, מי בעזרת מסרקי פלסטיק ומי בידיים. כולם מוסקים כדי להשיג את השמן הנכסף, את הזיתים הכבושים שילוו כמעט כל ארוחה, את המאכל הבסיסי הזה שאנחנו רגילים לראות בכל מקום בארץ.

  IMG_5353

(נפילה חופשית אל היריעה. Gravity is a bitch)

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שימורים ורטבים | עם התגים | 4 תגובות

הספייר של הספייר ריבס

IMG_6942a

לצלעות העתודה (ספייר ריבס) שאכלנו בפעם הקודמת היה חלק נוסף לא קטן שהיה נטול צלעות. הפרדתי אותו מהצלעות, ארזתי ב"שקית פן" ("פן יחסר…") והקפאתי עד שתגיע עת צרה. העת לא אחרה להגיע ולפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת הסטייק, ביום הפשרת החזיר, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית למלא אותו במה שנראה לנו טעים, אנו מכריזים בזאת על הכנסת הנתח לתנור.

PA140718

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בירה, בקר, חזיר, יין | עם התגים , , , , , | 7 תגובות

פרה פרה. ביקור נוסף במסעדת NG

2

  (תצלום מאתר המסעדה)

שאלה: "איך עושה פרה?"

תשובה:"טסססססססס"

צליל זה נשמע רבות במהלך ערבים עסוקים במסעדת NG התלאביבית. ניגשנו לשם פעם נוספת כדי לראות מה שלום הסטייקים ואיך מתקדמות הבירות הישראליות מהחבית

הפעם הראשונה שהגענו למסעדת NG היתה לפני מספר שנים כשעקבנו אחרי נתיב הריח של בירה ישראלית חדשה. המסעדה היתה אחד המקומות הראשונים בארץ שהגישו את בירת ה-IPA של מבשלת דנסינג קאמל מהחבית. אני ועודד הגענו למקום בערב וגילינו שלצד הדנסינג, מגישים שם גם את הסטאוט של מבשלת ליבירה החיפאית. היתה זו הפעם הראשונה שניסיתי את הבירות הללו והיתה זו גם הפעם הראשונה זה זמן רב שאכלתי סטייק דומה בטעמו לסטייקים של ארה"ב. מאז חזרתי לשם פעמים רבות והמסעדה הפכה לאחד המקומות הבודדים אליהם אני לוקח אורחים מחו"ל, מפני  שהסיכוי ליפול שם הוא קטן.

פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת, ביקורת מסעדה, בירה, בקר, בשר | עם התגים , , | 9 תגובות