"תגידי", שאלתי את הצמחונית לפני הרבה שנים, קצת אחרי שהכרנו, "אם מישהו היה שואל אותך אם את רוצה לבוא אתו לאכול מרק פטריות בירושלים, מה היית חושבת?"
"שהוא צוחק עלי?", היא ענתה בתמימות מדומה.
"לא", אמרתי, "התשובה הנכונה היא שהוא מתחיל אתי". אתם מבינים, הייתי חייב לוודא שהיא לא סתם רוצה מרק…
וזה הצליח. היא נסעה אתי עד ירושלים כדי לאכול מרק פטריות. ליתר דיוק, את ה-מרק פטריות, ב-מ' הידיעה, במסעדה איטלקית נפלאה שלצערי כבר לא קיימת. זה היה הדייט הראשון שלנו. בסוף הערב, כשישבנו בתצפית רומנטית לעבר העיר העתיקה, התנצלתי שלא הספקתי להכיר לה עוד פנינים קולינריות בירושלים, והיא ענתה שאפשר לשמור אותן לפעם הבאה (יש!!).
(פטריות טריות)
אבל זה רק סופו של הסיפור. אם נחזור אחורה, הסיפור של מרק הפטריות צריך להתחיל ב: פעם, לפני שנים רבות, שכנה לה בשקט ובשלווה ברחוב המלך-קינג-ג'ורג' 38 בירושלים מסעדה איטלקית בשם מאמא מיה, הי"ד. בעלי המסעדה היו אלי ומוניק בן זקן, עולים מאיטליה וכיום הבעלים של יקב קסטל ברמת רזיאל. במסעדה הגישו אוכל חלבי מוקפד מאד והכל נעשה במקום, כולל הפסטה וכולל הקינוחים. היתה למסעדה חצר יפה ומרפסת רומנטית ותמיד היה נעים לשבת בה.
