מה, רק פטריות?

"תגידי", שאלתי את הצמחונית לפני הרבה שנים, קצת אחרי שהכרנו, "אם מישהו היה שואל אותך אם את רוצה לבוא אתו לאכול מרק פטריות בירושלים, מה היית חושבת?"

"שהוא צוחק עלי?", היא ענתה בתמימות מדומה.

"לא", אמרתי, "התשובה הנכונה היא שהוא מתחיל אתי". אתם מבינים, הייתי חייב לוודא שהיא לא סתם רוצה מרק…

 

וזה הצליח. היא נסעה אתי עד ירושלים כדי לאכול מרק פטריות. ליתר דיוק, את ה-מרק פטריות, ב-מ' הידיעה, במסעדה איטלקית נפלאה שלצערי כבר לא קיימת. זה היה הדייט הראשון שלנו. בסוף הערב, כשישבנו בתצפית רומנטית לעבר העיר העתיקה, התנצלתי שלא הספקתי להכיר לה עוד פנינים קולינריות בירושלים, והיא ענתה שאפשר לשמור אותן לפעם הבאה (יש!!).

IMG_7749

(פטריות טריות)

אבל זה רק סופו של הסיפור. אם נחזור אחורה, הסיפור של מרק הפטריות צריך להתחיל ב: פעם, לפני שנים רבות, שכנה לה בשקט ובשלווה ברחוב המלך-קינג-ג'ורג' 38 בירושלים מסעדה איטלקית בשם מאמא מיה, הי"ד. בעלי המסעדה היו אלי ומוניק בן זקן, עולים מאיטליה וכיום הבעלים של יקב קסטל ברמת רזיאל. במסעדה הגישו אוכל חלבי מוקפד מאד והכל נעשה במקום, כולל הפסטה וכולל הקינוחים. היתה למסעדה חצר יפה ומרפסת רומנטית ותמיד היה נעים לשבת בה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, ירקות, מרקים | עם התגים , | 7 תגובות

עושים שוק. שווקי חג המולד באירופה

PC271288 

  שוק חג המולד בקו'דם בברלין

תקופת חג המולד היא אחת התקופות היפות ביותר באירופה. אמנם מזג האויר קודר והימים קצרים, אבל את האפרוריות מאירים שווקי חג המולד הססגוניים. הנוסעים לאירופה מוזמנים לכוון את נסיעותיהם לעונה זאת.

פתיחתם של שווקי חג המולד מסמנת במדינות רבות באירופה את התקרבותו של חג המולד – הפסח של הנוצרים מבחינת חשיבותו. השווקים נפתחים בד"כ חודש בדיוק מערב החג, כלומר בסביבות ה-24 בנובמבר. חלקם נסגרים עם בוא החג, אבל בשנים האחרונות רבים הבינו את הפוטנציאל העסקי שלהם ולכן יש שווקים שנשארים פתוחים עד ראש השנה. שוק חג מולד טיפוסי מוקם בד"כ בכיכר מרכזית או במדרחוב והוא מורכב משורות של דוכנים המוכרים סחורה שונה הקשורה יותר או פחות לחג. השווקים תמיד מקושטים בקישוטים האופייניים של חג המולד והם מהווים חגיגה לעיניים. בין השווקים השונים ישנם הבדלים דקים, המשקפים תרבות מקומית, מנהגים מקומיים, אופי מקומי ומוצרים ייחודיים לאזור – כולל מוצרי מזון.

PC191134

  שוק חג המולד בפראג

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת, ביקורת אירוע, גרמניה, יין, מדינות, מדריכים, עוגה, עוגיות, פירות, צרפת, שווקים, שוקולד | עם התגים , | 9 תגובות

אוגוסט חם ברמת הגולן

אוגוסט האחרון היה חם נורא. דני סנדרסון מספר שדוד שלו אומר שבחום כזה חייבים לשתות כמה שיותר, אבל לך תקשיב לשיכור…

הכל התחיל בסיור היקבים לפני חמישה חודשים, בו השתנתה התכנית וירדנו מהעליה לרמת הגולן. הפעם הוחלט על סיור ברמה. בצפון הרמה.

 IMG_5416

הערה על ביקורת יינות: זה המקום להזכיר שחוץ מהפוסטים במטבח הראשי של הבלוג, ישנו גם את עמוד זכרונות היין שלנו שמדי פעם מתעדכן בטעימות חדשות (יש לציין שאנחנו שותים יותר יינות ממה שאנחנו מפרסמים), אז כנסו וקראו עם כוס יין ביד.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת יין, ביקורת מסעדה, יין, יקבים | עם התגים | 2 תגובות

חמאת בוטנים ונוטלה, מתנות מהאלים

על אריזת חמאת הבוטנים החביבה עלי מופיעים הרכיבים הבאים:

בוטנים קלויים – זה הרכיב הראשון, כלומר יש הכי הרבה ממנו. מצוין!

סוכר – או-או… זה הרכיב השני. זה הרבה מאד סוכר.

שומן צמחי מוקשה חלקית – נשמע כמעט בריא, אבל ממש לא. כמו שאומרת הצמחונית, זה רעל!!

מלח – יופי, זה המרכיב האחרון, כלומר יש הכי מעט ממנו.

IMG_7496

(בוטנים קדושים)

 

שלום, קוראים לי עודד ואני מכור לחמאת בוטנים. טוב, כמעט מכור. לא מתחיל לכאוב לי הגוף אם אני לא אוכל חמאת בוטנים פעם בכמה שעות, אבל אני בהחלט מתגעגע ועורג לטעם הבוטני-הקרמי הזה לעתים מזומנות. כמו שנאמר, כולנו צאצאים של הקוף, אבל על כמה אנשים זה נראה יותר. כף חמאת בוטנים זה כמעט הדבר היחיד שיכול לעשות אותי מאושר לכמה דקות ולא משנה באיזה מצב רוח אני. אם זה לא היה משמין כל כך, הייתי אוכל הרבה יותר ממזון האלים המושלם הזה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שימורים ורטבים | עם התגים , | 8 תגובות

קראוט! שוקרוט, זאוארקראוט ושאר מיני כרובים חמוצים

Choucroute2007_9

  צלחת שוקרוט

 

יכול להיות שהחורף יגיע לישראל מתישהו. אם וכאשר זה יקרה, הסימנים הברורים לכך יהיו פריחת כרכומים, סיתווניות, נרקיסים והופעתו של שוקרוט במטבחים. במסגרת מבצע הכן מטבחך לחורף, אנחנו מעלים פה קווים מנחים לדמותם של השוקרוט והזאוארקראוט.

לא ידוע מי היה הראשון שהעלה בדעתו לכבוש כרוב לבן כדי לשמר אותו עבור הדורות הבאים. ידוע ששימור כרוב ע"י התססתו באמצעות תהליך פיתוח חומצה לקטית נעשה בעולם ההלניסטי, באימפריה הרומית, ובמקביל בסין העתיקה. מסופר שבסין אכילת הכרוב הפכה לנפוצה במהלך בניית החומה הגדולה, כאשר מאכלי כרוב שימשו להזנת הבנאים. 

תהליך הכבישה לא רק שימר את המאכל, אלא גם הוסיף לו טעמים מעניינים. משערים שהמאכל הובא לצפון אירופה ע"י מהגרים יהודים בימיה"ב המוקדמים. מהר מאוד התברר שהמאכל מזין מאוד ומספק הרבה אנרגיה לגוף האדם, בייחוד בחורף הקשה של צפון אירופה. אנשי התקופה לא הכירו את העובדות המדעיות, אבל כיום ידוע שהסיבה לכך היא עושרו של הכרוב בויטמינים (בעיקר ויטמין C) ובמינרלים שונים. מכאן הפך הכרוב הכבוש למרכיב מזון מרכזי בארצות שהפכו בהמשך לגרמניה, פולין, רוסיה והולנד. ערכו הבריאותי של הכרוב הכבוש הלך והתברר עד שהחל מהמאה ה-18 הוא הפך מרכיב מרכזי בתזונתם של ימאים בהפלגות ארוכות. הודות לתכולת הויטמינים הגבוהה שלו הוא סייע במניעת מחלת הצפדינה ממנה סבלו ימאים בגלל חוסר בויטמנים.

פורסם בקטגוריה בשר, חזיר, ירקות, מרקים, נקניקיות, צרפת, שימורים ורטבים | עם התגים , , , , , | 13 תגובות