בפסח שעבר, תוך כדי ביקור אצל ההורים שלי בארצות הברית, החלטתי גם לקפוץ ולבקר עוד אזור יין ידוע בעולם, NAPA VALLEY. חוץ מלקרוא כמה מאמרים על האזור ולשמוע שיש שם יין מעולה (וגם לשתות כמה יינות מעולים), לא ידעתי יותר מדי. מצאתי טיסה זולה וכבר שכרתי רכב מראש. הדודים שלי אספו אותי בשדה התעופה של סקרמנטו (בירת קליפורניה אם לא ידעתם), ואצלם תכננתי לישון בשלושת הלילות הקרובים.
מספר לילות לפני הסתובבתי קצת באינטרנט ומצאתי כמה יקבים ששווה לבקר בהם. כמו במנדוזה, רשמתי טלפונים, כתובות ושעות פתיחה.
יצאתי מוקדם בבוקר מסקרמנטו ועליתי על אוטוסטראדה 80 לכיוון מזרח. ברגע שראיתי את השלט הראשון ל- Napa 
Valley, ירדתי ביציאה והמשכתי עם השילוט. עצרתי במרכז מבקרים שבתוך עיירת Napa (כן, יש עיירה כזאת) וקבלתי קצת המלצות על יקבים ועוד כמה דברים לעשות באזור. יצאתי מהעיירה וברגע שפניתי שמאלה ועליתי על ה- Silverado Trail, ידעתי ש"הרפתקאותיו של יובל בארץ היין 2" התחילו!!
מיותר לציין שבכל סיבוב, פינה, גבעה וחלקת אדמה שוכנים מאות אלפי גפנים אשר מנדבים את פירותיהם העסיסיים והטעימים לייצור משקה האלים.
ב- 9 בבוקר כבר "נתקלתי" ביקב הראשון שלי. פניתי שמאלה וחניתי ב- Luna Winery. בשעה כזאת מוקדמת לא הופתעתי שאני היחיד ביקב. שילמתי עבור 4 טעימות ועם כוס היין הראשונה הבחורה הציעה לי לעלות למגדל היקב וליהנות מהנוף
. באמת נוף שקט ורגוע ולכן ישבתי שם רק כמה דקות, בעצם עד שכוס היין התרוקנה. ירדתי למטה ומרוב התרגשות של לשתות יין וה "Wow, I'm really in Napa Valley!", שכחתי לרשום את נתוני היין. אני זוכר שטעמתי קברנה סוביניון, מרלו, סנג'ובזה ואני חושב שגם זינפנדל. יש לציין שעל רוב תוויות היין רשום גם האזור או העמק בו הכרם נמצא ולפעמים גם שם הכרם עצמו. יש מקומות שבהם ציינתי זאת אבל לרוב לא. אזורים לדוגמא הם Russian River, Oakville, Anderson Valley, Sonoma Coast, Knights Valley, Carneros, and Napa Valley.
המשכתי הלאה ל- Black Stallion Winery. כשפונים שמאלה לתוך הכניסה המרשימה של היקב, ישנו פסל גדול של סוס שחור, סמלו המסחרי של היקב. עברו כמה מחשבות במוחי על לעלות על הסוס ולהצטלם, אבל מהר מאוד חשבתי שעדיף לא לבלות את הכמה ימים הקרובים בתא מעצר. נכנסתי לחדר הטעימות ועמדתי ליד הבר. שילמתי 10$ ל-5 טעימות. טעמתי Pinot Grigio 2008, Chardonnay 2007, Oakville Merlot 2006, Oak Knoll District Syrah 2007, ו- Cabernet Sauvignon 2005. מהלבנים, לפינו גריג'יו היו ארומות של ליצ'י, אפרסק, אגס, ופרחים. טעמים כללו אננס, מנגו וליצ'י, עם גוף קליל וסיומת קלה ופירותית. מהאדומים הכי נהניתי מהקברנה. 
לקברנה ארומות של ורדים, דובדבן, וניל, פירות יער ומעט אלון. טעמים כללו דובדבן, אלון, עור ולבנדר, עם גוף מלא וסיומת יבשה אך פירותית. אחרי קניית פותחן יין (הראשון), בדרך לרכב, פתאום נכנסה ליקב משאית ענקית עם עשרות חביות יין. כ"כ נהניתי. שאלתי את הנהג אם הוא הגיע עם כל החביות שלו. הוא אמר שכן ושאל למה. אמרתי שאם הייתי נתקל בו בדרך אז הייתי מנסה לחלץ איזה חבית לתוך האוטו. הוא לא חשב שזה היה כ"כ מצחיק, שלא לשכוח שאני כבר אחרי כמה טעימות והוא כנראה ממש לא…
נסעתי עוד קצת צפונה והגעתי ל- Clos Du Val Winery. פניתי ימינה וחניתי מול מבנה ענק שכולו מכוסה עם מטפס, ממש ג'ונגל ירוק. נכנסתי ואמרתי שלום. בעל היקב ואני התחלנו לדבר ואמרתי לו שאני מישראל. הוא היה ממש מופתע ואמר לי שנראה לו שאני 
הישראלי הראשון שהגיע ליקב (לא נראה לי כל כך אבל הכל יכול להיות…). הוצאתי את פנקס הרשימות שלי והתחלתי לטעום יין, יין טוב. התחלתי עם Napa Valley Ariadne 2008 (Ariadne היתה אשתו של דיוניסוס, אל היין), ערבוב של סמיליון וסוביניון בלאן. ליין צבע זהב ממש בהיר וכמעט שקוף, עם ארומה של פרחים ווניל. טעמים כללו אגס, ליצ'י ופרחים, עם גוף קל וסיומת פירותית וטריה. יין באמת נהדר, ואני לא מישהו שאוהב המון יינות לבנים. מהיינות האדומים הכי אהבתי את ה- Cabernet Sauvignon Stags Leap District Napa Valley 2005. יין מעולה עם צבע ענברי כהה וארומות של שזיף, דובדבן, אלון, וניל ועור. הטעמים כללו דובדבן, אלון, עור ותות שדה, בעל גוף מלא עם סיומת פירותית ועגולה. טעמתי גם שרדונה, פינו נואר, מרלו, ועוד קברנה סוביניון. כ"כ נהניתי שקניתי פותחן יין (השני) למרות צורתו השונה מהרגיל.
היקב הבא שהגעתי אליו הוא Stag's Leap Wine Cellars. אולי בגלל שהיינות הקודמים היו כ"כ טובים, אלה באמת נראו סתמיים. בין היינות שטעמתי היו סוביניון בלאן, שרדונה, מרלו, וקברנה סוביניון. גם כאן הכי נהניתי מהקברנה סוביניון. צבעו בורדו כהה, עם ניחוחות של שזיף, אלון ודובדבן. טעמיו כללו עור, וניל, דובדבן, שוקולד מריר ואלון קשה. ליין גוף מלא שתפס את החיך בצורה חזקה ולא ממש רכה. ליין סיומת יבשה עם טעם לוואי של אלון שרוף.
היקב הבא הוא אחד מגדולי וותיקי העמק – Robert Mondavi Winery. ליקב לפחות ארבעה סוגי טעימות שונים. הזול ביותר עולה 15$ (מה שאני בחרתי) ובו טועמים 3 יינות פשוטים, עד טעימות שעולות 500$ (לאדם) עם סיור מעמיק ביקב, טעימת יינות מסדרות גבוהות וגם ארוחת שף. 
אפשר גם לטעום מספר רזרבים עבור 50$. כמו בכמעט כל יקב, נותנים תפריט מסודר עם מספר יינות שממנו אפשר לבחור את היינות שרוצים לטעום. מתוך 6 יינות אני בחרתי בפומה בלאן 2007, פינו נואר 2008, וכמובן קברנה סוביניון 2006. לפומה בלאן צבע זהבהב עם ניחוח של ליצ'י, מנגו, אננס ומעל לימון. טעמים כללו ליצ'י, מנגו, פרחים, מעט וניל ומעט אלון, עם סיומת קלה ופירותית. לפינו נואר צבע בורדו, עם ניחוחות של דובדבן, פרחים, שזיף וסוכריות תותים. טעמיו כללו דובדבן, אלון, שזיף ותות, עם גוף בינוני וסיומת עגולה ומתוקה. לקברנה צבע סגול כהה, עם ניחוחות של שזיפים יבשים, דובדבן, אלון ומעט סיגר שרוף. טעמיו היו של שזיף, אלון, עור ודובדבן, עם טעם לוואי פירותי וחזק. היקב מאוד נחמד, אפשר להגיד שזהו קרקס – בעצם יש שם משהו לכולם, גם לילדים. חנות היקב מאוד מרשימה עם הרבה מקום והרבה מאוד יינות. גם כאן קניתי פותחן יין (השלישי).
נסעתי עוד קצת צפונה ואחרי כמה זמן פניתי ימינה לעליה קטנה ולתוך מגרש חניה. הגעתי ל- MINER Family Vineyards. נכנסתי לחדר טעימות ונעמדתי ליד הבר. שוב לשמחתי הייתי היחיד שם. לדעתי רק ככה בעצם אפשר להכיר לעומק את היקב ואת האנשים שפועלים בו. כך תשומת ליבם רק כלפיך. אז באמת עד שקבוצה גדולה ורועשת הגיעה, הספקתי די הרבה. הכרתי את אחיו של מקים היקב, שכבר הספיק להעביר את 
תפקיד הניהול והיינן לבנו הבכור. בנוסף גיליתי ששורשי המקימים הגיעו לארה"ב מפרס ב-1914. האח הגיע תוך כדי טעימות היין ורצה טעימה של איזשהו יין שלא בטוח שאני הייתי צריך לטעום. תוך כדי השיחה הוא כבר מזג לי את היין – ORACLE 2006. יין ממש מצוין. בעקבות זאת הבחורה כבר הרגישה חופשייה יותר ומזגה עוד כמה יינות מסדרות גבוהות יותר. איש בעל ידע עצום בכרם ובפעילות היומיומית של היקב. כמובן שבסופו של דבר הגענו לזה שאני מישראל וכמובן שהם הכירו את יקב רמת הגולן. דברנו ודברנו עד שהקבוצה הרועשת הגיעה. האח מזג לי עוד מה- ORACLE והמשיך בעיסוקיו. אני לעומת זאת עם כוס היין ביד נכנסתי לחדרון קטן עם קירות זכוכית שבו יש את כל סוגי בקבוקי היקב. המשכתי לשתות ולהתרשם מיינות היקב עד שהגיע הזמן להמשיך הלאה. החזרתי את כוס היין לבר ושאלתי כמה עולה לקנות פותחן. להפתעתי הבחורה הניחה פותחן בידי (הרביעי) ואמרה לי שהיא מקווה שנהניתי. אני יכול להגיד שנהניתי מאוד. סה"כ שתיתי (לא טעמתי…) 8 יינות. שתיתי ויוניה 2008, שרדונה 2008, פינו נואר 2008, סנג'ובזה 2007
, ODYSSEY 2008, מרלו 2006, קברנה סוביניון 2006 ואת ה- ORACLE 2006. הכי נהניתי משני הבלנדים. ה- ODYSSEY הוא שילוב של גרנאש, סירה ומורווראדר. צבעו בורדו אדום עם ניחוחות דובדבן, שזיף, וניל ופירות יער. טעמיו כללו שזיף, דובדבן, שוקולד חלב, אלון ועור, עם גוף מלא עם סיומת פירותית ועגולה. ה- ORACLE הוא שילוב של קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו, מלבק, ופטיט ורדו. צבעו בורדו כהה מאד עם ארומות של דובדבן, אלון, בשר אדום ותבלינים. טעמיו כללו שזיף, דובדבן, אלון ופלפל שחור עם גוף מלא וסיומת עגולה ומתמשכת. יין באמת מצוין, כמו שכבר ציינתי. הודיתי לכולם על הביקור המעולה והמשכתי ליקב הבא.
אין לי מושג איך הגעתי ליקב האחרון של היום, כבר טעמתי ושתיתי כ"כ הרבה יין שבאמת איזה ערפד היה יכול להשתכר אילו היה נוגס לי בצוואר. בכל מקרה, היקב האחרון הוא Beringer Winery. 
ביקב כבר היו הרבה מאוד אנשים ולכן באמת היה נראה שלא התייחסו אליי לעומת MINER. בסה"כ טעמתי 3 יינות – מרלו 2006, פינו נואר 2007 וסירה 2006. הסירה היה הכי מוצלח עם צבע בורדו כהה וארומות של דובדבן שחור, אלון, שזיף, עור ווניל. טעמיו כללו דובדבן, אלון, מעט עור ושוקולד, עם גוף מלא וסיומת אלונית ועגולה. עכשיו שאני יודע קצת יותר על היקב, לא הייתי חוזר לכאן. יקב מסחרי מדי ולא עד כדי כך אהבתי את היין. גם כאן קניתי פותחן (החמישי).
נתתי לעצמי להירדם ברכב לשעתיים וכשהתעוררתי היה כבר חושך. הרגשתי הרבה יותר טוב ולכן יצאתי לדרך לכיוון סקרמנטו. איזה יום מדהים היה לי.
ועוד תמונות מהיום הנפלא הזה…
ניקוי חביות ביקב LUNA.
חדר אירוח ביקב Black Stallion, ממש ליד חדר החביות (התמונה הבאה).
הכניסה המרשימה של יקב Black Stallion.
בכניסה ליקב Clos Du Val.
מהצד השני של הכניסה של יקב Robert Mondavi.
ייצור חשמל ירוק ע"י טורבינות רוח קטנות.
אגם שישבתי לידו עם לחם טרי, כמה גבינות וזיתים שחורים. חלמתי להיות עם אהובתי בקרחת היער הירוקה במעלה הגבעה שממול.
היה יום נהדר עם הרבה חוויות מצוינות והרבה יין טוב. מחר יום חדש.
איזה יום גדול!! התיאוריה שלי על להגיע מוקדם למקומות שנוטים להיות מלאים מוכיחה את עצמה. ככה זה גם במסעדות. תשומת הלב מרוכזת בך ואין ספק שאתה מקבל ונהנה יותר.
אגב, יפה שהחלטת לישון באוטו.
תודה שעברת לעברית. עם כל הרצון שלי להבין את הטיול שלך למנדוזה עכשיו כבר אפשר להגיד שזו משימה כמעט בלתי אפשרית. ממש כיף היה
"לטייל" אתך בקליפורניה. השתכרתי
יובל כיף לקרוא את הדברים. אני חושב שאתה צריך להחליף מקצוע לנהג משאית ביקב. אמנם היקב יפסיד חבית או שתיים אבל לפחות הוא ידע שאתה מוכן לישון במשאית ולחסוך עלויות של מוטלים.
יופי של פוסט יובל, הכתיבה זורמת כמו קברנה סובניון והתמונות היפות מוסיפות טעם פרותי.
הבת שלנו גרה באיזור ולכן אנו לפחות פעם בשנה שם. גם "חרשנו " את העמק וטעמנו יינות לא מעט ובעזרתך נטעם יותר בפעם הבאה וגם נדע מה לטעום !! נכון שהאזור הפך מסחרי אבל ישנם יקבים משפחתיים וקטנים שעדיין נותנים תשומת לב רבה למטייל.
החכמנו מסיורך.
תודה-מקסים