מזל טוב לדקל שזיפי שפרץ לאוויר העולם! מערכת שפונדרה שולחת ברכות חמות ליובל הגבר גבר ולהגר הגר גר. ומאחלת לרך הנולד שילמד במהרה להכיר את מגוון החי בארצנו על מנת שיוכל לטעום ממנו כראוי ובמהרה בימינו.
בושלו לאחרונה
תערוכת הבירה Beers 2011
בירה אנחנו אוהבים ואפילו מאוד. לכן שמחנו מאוד לקבל הזמנה ליום הראשון של תערוכת הבירה הבינ"ל הראשונה בישראל, אשר שוריין לקהל המקצועי. הלכנו עם ציפיות רבות וחזרנו עם שמיכות וכריות.
את האירוע הגדול שהתקיים בהיכל נוקיה – מה שהיה ידוע פעם כהיכל הספורט יד-אליהו – ארגן סטודיו בן עמי. החברה עומדת מאחורי אתר האינטרנט beers.co.il, אשר מקדם את תרבות הבירה בישראל.
התערוכה נפרשה על שני ימים ב-12 וב-13 בינואר 2011, כשהיום הראשון נועד לקהל המקצועי בלבד. הרושם שלנו היה שלא רק קהל מקצועי הגיע, אבל זה כבר סיפור אחר.
ההתרשמות הראשונה עם הכניסה למקום היתה מהכמות הגדולה של המציגים, אם כי פה ושם היו מספר מבשלות שבלטו בהיעדרן. באופן כללי האירוע נחלק לשני מרכיבים: מבשלות בוטיק מקומיות בגדלים שונים ובירות ייבוא. הרי רשימת המצאי של הקטגוריה הראשונה ע"פ סדר אלפבתי:
שלוש בירות וענק בירה אחד
הנה שלוש בירות אנגליות חביבות למדי ששתיתי לאחרונה. שלושתן נרכשו אצל הסבייטים. אין לי יותר מדי מה לומר על הטעמים, אלא רק שהם מאד לטעמי – סמיך ומריר, כמוני. עוד מידע ניתן למצוא עליהן באתרי האינטרנט השונים. כולן בנפח חצי ליטר ולגבי מחירים, כבר הספקתי לשכוח, אבל לא היו בשמיים עד כמה שזכור לי. אחת מהן עלתה כמו גולדסטאר ושתי האחרות בסביבות ה-12 ₪.
מדובר בשלוש מבשלות בירה שונות שנמצאות בבעלות יצרן הבירה הגדול בבריטניה – Marston's PLC. על פי ויקיפדיה בשנת 2010 היו בחברה 13,000 עובדים.
King Goblin, Special Reserve
בירה של מבשלת Wychwood. הבירות של וויצ'ווד התחילו להגיע לארץ לפני כמה שנים ויש להן מבחר נאה ומוצלח. דני מציין שזוהי מבשלה חדשה יחסית שיושבת בחבל אוקספורדשייר ועל סף האזור הידוע כקוטסוולדס. למרבה הפלא, הוא כמעט ולא נתקל בבירות הללו בפאבים שם.
סמל המבשלה הוא צללית של מכשפה על מטאטא. בסמל המכשפה טסה ימינה. שימו לב שברוב ציורי המכשפות על כלי הטיס החביב עליהן, המכשפה טסה שמאלה. כך גם היתה המכשפה בלוגו של יקב ליקרז הזכור לטובה. אתר האינטרנט של המבשלה מרשים אך מרגיז.
The 12 Tasks of Asterix
"In the year 50 BC all Gaul (now known as France) was occupied by the Romans. Well, no, not quite… for somewhere in Armorica a little village was still holding out against the invaders. A little village surrounded by Roman legions."
Twelve Tasks of Asterix / René Goscinny and Albert Uderzo
אסטריקס הוא גיבור קומיקס גאלי הנלחם בחן בצבאותיו של יוליוס קיסר. בצעירותי קראתי כל חוברת קומיקס של אסטריקס שהגיעה לידי. בסיפור "12 המשימות של אסטריקס" (שיצא במקור כסרט ורק אח"כ כחוברת קומיקס), הרומאים מגיעים למסקנה שאם הם לא מצליחים לנצח את תושבי הכפר הגאלי כנראה שהם אלים. לשם כך יוליוס קיסר מכין להם 12 משימות בלתי אפשריות, על פי המשימות שניתנו להרקולס, רק מעודכנות, שאם יצליחו לעמוד בהן יוכח מעל לכל ספק שהם אלים ולפיכך הוא יוותר על השליטה באימפריה. אסטריקס ואובליקס, שני הלוחמים האמיצים, נבחרים לייצג את הכפר ולעבור את המשימות. אגלה לכם את הסוף – הם עומדים בכל המשימות.
המשימה השישית של השניים היא לסיים עד לפירור האחרון ארוחה במסעדתו של Mannekenpix, השף הבלגי הידוע בארוחות הענק שלו, ששום בן אנוש הצליח לסיים.
פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק
4 תגובות
בבה בא בזמן, בא בטוב
השנה היא שנת 2000. האפיפיור, יוחנן ותיקן, מבקר בארץ הקודש. אין ברירה, אני נקרא אל הדגל וטס לאיטליה כדי למלא את מקומו. מישהו חייב לעשות את העבודה הקשה ואם זה כרוך בלשתות הרבה לימונצ'לו, לאכול פיצות מושלמות ולהתעלף מהנוף, אני בא. במהלך שבוע באזור העיר סורנטו שבדרום מערב המגף לגמתי, קנו לי, אכלתי, ראיתי. חיים שכאלה כבר מזמן לא עשיתי.
ההלך העייף התר ברחובות סורנטו ישים בוודאי לב ברגע זה או אחר שמוטיב הלימונים שולט בעיר. רשתות צל שחורות מעטרות חצרות רבות בעיר ומגוננות על פרדסי לימונים. עיר עם פרדסים (או פרדסים עם עיר). היו פעם כאלה בארץ… הלימונים של סורנטו ענקיים וריחניים והם מכונים לימוני סורנטו, או לימוני חוף אמלפי. אחד מהשימושים הרבים שיש ללימונים בקולינריה האיטלקית בכלל והמקומית בפרט הוא לימונצ'לו. הליקר הצהוב והסמיך הזה מיוצר על ידי השריית קליפת הלימון הצהובה בכהל וערבוב הכהל הצהוב עם סירופ סוכר. בכל בית בסורנטו יש מתכון ללימונצ'לו. בישראל פחות מבכל בית, אבל לא הרבה פחות.
מכל חלון ראווה בעיר ניבטים אליך לצד נעליים, ספרים, עוגות, בגדים ורהיטים, גם בקבוקי לימונצ'לו בצורות וגדלים שונים. בחלק מהחנויות אף ניצב בכניסה שולחן קטן עם בקבוק לימונצ'לו וכוסיות טעימה. תארו לכם שבתל אביב בכל חנות היה בכניסה שולחן קטן עם צלוחית פלאפל או בגרסה המפחידה יותר של המחשבה הזו – שולחן קטן עם קוביות גפילטע פיש וחזרת. כך התוודעתי לראשונה לעוגות בָּבַּה (במלרע). באחת החנויות, במקום בקבוק לימונצ'לו, עמדה צנצנת מלאה בעוגות קטנות דמויות פטריות ששחו בלימונצ'לו. ביס בעוגה כזו מילא את פי בלימונצ'לו והעוגה נמסה לי על הלשון. הלימונצ'לו הכה בי במתיקותו ובחוזקו וניחוח לימונים עז אפף אותי. זה נותן משמעות עמוקה יותר למילה "מבושם".
