שלוש בירות וענק בירה אחד

הנה שלוש בירות אנגליות חביבות למדי ששתיתי לאחרונה. שלושתן נרכשו אצל הסבייטים. אין לי יותר מדי מה לומר על הטעמים, אלא רק שהם מאד לטעמי – סמיך ומריר, כמוני. עוד מידע ניתן למצוא עליהן באתרי האינטרנט השונים. כולן בנפח חצי ליטר ולגבי מחירים, כבר הספקתי לשכוח, אבל לא היו בשמיים עד כמה שזכור לי. אחת מהן עלתה כמו גולדסטאר ושתי האחרות בסביבות ה-12 ₪.

מדובר בשלוש מבשלות בירה שונות שנמצאות בבעלות יצרן הבירה הגדול בבריטניה – Marston's PLC. על פי ויקיפדיה בשנת 2010 היו בחברה 13,000 עובדים.

  

King Goblin, Special Reserve

IMG_9287 

בירה של מבשלת Wychwood. הבירות של וויצ'ווד התחילו להגיע לארץ לפני כמה שנים ויש להן מבחר נאה ומוצלח. דני מציין שזוהי מבשלה חדשה יחסית שיושבת בחבל אוקספורדשייר ועל סף האזור הידוע כקוטסוולדס. למרבה הפלא, הוא כמעט ולא נתקל בבירות הללו בפאבים שם.

סמל המבשלה הוא צללית של מכשפה על מטאטא. בסמל המכשפה טסה ימינה. שימו לב שברוב ציורי המכשפות על כלי הטיס החביב עליהן, המכשפה טסה שמאלה. כך גם היתה המכשפה בלוגו של יקב ליקרז הזכור לטובה. אתר האינטרנט של המבשלה מרשים אך מרגיז.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת בירה, בירה | עם התגים | 4 תגובות

The 12 Tasks of Asterix

"In the year 50 BC all Gaul (now known as France) was occupied by the Romans. Well, no, not quite… for somewhere in Armorica a little village was still holding out against the invaders. A little village surrounded by Roman legions."

Twelve Tasks of Asterix / René Goscinny and Albert Uderzo

jolly

אסטריקס הוא גיבור קומיקס גאלי הנלחם בחן בצבאותיו של יוליוס קיסר. בצעירותי קראתי כל חוברת קומיקס של אסטריקס שהגיעה לידי. בסיפור "12 המשימות של אסטריקס" (שיצא במקור כסרט ורק אח"כ כחוברת קומיקס), הרומאים מגיעים למסקנה שאם הם לא מצליחים לנצח את תושבי הכפר הגאלי כנראה שהם אלים. לשם כך יוליוס קיסר מכין להם 12 משימות בלתי אפשריות, על פי המשימות שניתנו להרקולס, רק מעודכנות, שאם יצליחו לעמוד בהן יוכח מעל לכל ספק שהם אלים ולפיכך הוא יוותר על השליטה באימפריה. אסטריקס ואובליקס, שני הלוחמים האמיצים, נבחרים לייצג את הכפר ולעבור את המשימות. אגלה לכם את הסוף – הם עומדים בכל המשימות.

המשימה השישית של השניים היא לסיים עד לפירור האחרון ארוחה במסעדתו של Mannekenpix, השף הבלגי הידוע בארוחות הענק שלו, ששום בן אנוש הצליח לסיים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק | 4 תגובות

בבה בא בזמן, בא בטוב

השנה היא שנת 2000. האפיפיור, יוחנן ותיקן, מבקר בארץ הקודש. אין ברירה, אני נקרא אל הדגל וטס לאיטליה כדי למלא את מקומו. מישהו חייב לעשות את העבודה הקשה ואם זה כרוך בלשתות הרבה לימונצ'לו, לאכול פיצות מושלמות ולהתעלף מהנוף, אני בא. במהלך שבוע באזור העיר סורנטו שבדרום מערב המגף לגמתי, קנו לי, אכלתי, ראיתי. חיים שכאלה כבר מזמן לא עשיתי.

IMG_8414

ההלך העייף התר ברחובות סורנטו ישים בוודאי לב ברגע זה או אחר שמוטיב הלימונים שולט בעיר. רשתות צל שחורות מעטרות חצרות רבות בעיר ומגוננות על פרדסי לימונים. עיר עם פרדסים (או פרדסים עם עיר). היו פעם כאלה בארץ… הלימונים של סורנטו ענקיים וריחניים והם מכונים לימוני סורנטו, או לימוני חוף אמלפי. אחד מהשימושים הרבים שיש ללימונים בקולינריה האיטלקית בכלל והמקומית בפרט הוא לימונצ'לו. הליקר הצהוב והסמיך הזה מיוצר על ידי השריית קליפת הלימון הצהובה בכהל וערבוב הכהל הצהוב עם סירופ סוכר. בכל בית בסורנטו יש מתכון ללימונצ'לו. בישראל פחות מבכל בית, אבל לא הרבה פחות.

מכל חלון ראווה בעיר ניבטים אליך לצד נעליים, ספרים, עוגות, בגדים ורהיטים, גם בקבוקי לימונצ'לו בצורות וגדלים שונים. בחלק מהחנויות אף ניצב בכניסה שולחן קטן עם בקבוק לימונצ'לו וכוסיות טעימה. תארו לכם שבתל אביב בכל חנות היה בכניסה שולחן קטן עם צלוחית פלאפל או בגרסה המפחידה יותר של המחשבה הזו – שולחן קטן עם קוביות גפילטע פיש וחזרת. כך התוודעתי לראשונה לעוגות בָּבַּה (במלרע). באחת החנויות, במקום בקבוק לימונצ'לו, עמדה צנצנת מלאה בעוגות קטנות דמויות פטריות ששחו בלימונצ'לו. ביס בעוגה כזו מילא את פי בלימונצ'לו והעוגה נמסה לי על הלשון. הלימונצ'לו הכה בי במתיקותו ובחוזקו וניחוח לימונים עז אפף אותי. זה נותן משמעות עמוקה יותר למילה "מבושם".

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, ליקר, עוגה | עם התגים , | 2 תגובות

שפונדרה לשפונדרה וגם מחווה לשף חיים כהן

PC250921

בלוג שפונדרה קיים כבר כשנה, אבל למרבה הזעזוע עד עתה עלה כאן רק  פוסט אחד שעוסק בנתח הבשר הזה. פרק בסדרה "שום, פלפל ושמן זית" גרם לכתבנו לעניינים קצביים לקפוץ לקצביה הסמוכה למקום מגוריו ולהצטייד בקצת שפונדרה.

פעמים רבות אנחנו נשאלים, מה זה שפונדרה? התשובה פשוטה אך מורכבת. שפונדרה הוא נתח בשר בקר המגיע מן הצלעות וכולל כמות רבה של שומן. בניגוד לצלעות הבקר הקלאסיות, נתח השפונדרה נפרס לרוחב הצלעות ולא לאורכן, ולכן הבשר מגיע בד"כ כשהוא משובץ בפרוסות עצם. ישנם קצבים שמוציאים את העצם, אבל הפילוסופיה שלנו היא שנתח שמגיע עם עצם, רצוי שיישאר איתה – לפחות עד שמגיעים הביתה ושולפים את הסכינים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקר, בשר, יין | עם התגים , | 10 תגובות

מרקדו

PC230890

ביום חמישי

האחרון הוזמנו לארוחת ערב לבלוגרים ועתונאים במסעדת מרקדו (mercado) של השף אבי ביטון. המסעדה נמצאת בקומת הגג של קניון עזריאלי, היכן ששכנה בעבר מסעדת ברונו. מרקדו בספרדית הוא שוק. לא מצאנו קשר לשוק במסעדה, אבל אין ספק שזה שם חביב. במרחב הכניסה ישנם מספר ארגזים עם ירקות טריים שנותנים אווירת שוק, אבל הדבר אינו בא לידי ביטוי בעיצוב החלל הפנימי של המסעדה. כמו כן, אצלנו שוק מתקשר עם ירקות ופירות, אבל המסעדה הזו מתרכזת דווקא בבשרים – יתרון גדול מבחינתנו. לא בכל מקום חייב להיות קשר.

המסעדה כשרה ואכן חלק ניכר מהסועדים חבשו כיפה לראשם. לשנינו יש רתיעה ממסעדות כשרות, אבל כפי שתוכלו לקרוא בהמשך הפעם נתבדינו. למה דווקא כשרה? השף בעצמו אמר בעבר שאין למסעדה לא כשרה יתרון במקום בו היא נמצאת, שהרי קניון עזריאלי סגור בשבת. בתגובה מצאנו את עצמנו חופשיים לשאול את השאלה – אז למה לפתוח מסעדה בעזריאלי?

ברזומה של השף עבודה במסעדות מובחרות כמו יועזר בר יין ורפאל – שני מקומות שאוהבים בשר ויודעים לעבוד אתו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, בירה, בשר, קוקטייל | 7 תגובות