היום היינו עם האינדיאניות במערת הנטיפים. יפה שם.
בדרך חזרה למעלה לחניה התריעו השלטים על מספר המדרגות הצפוי לנו ועל כמות הקלוריות שאנחנו שורפים בעליה. מידע חשוב ללא כל ספק. ומכיוון שכך, הרי הוא מובא כאן בשינויים קלים.
בושלו לאחרונה
וידויים של מח גרגרן
לעתים קרובות מדי אני מוצא את עצמי מנסה להפסיק לחשוב על אוכל. זה לא קל. אני מסתובב בבית עם חשק עז למשהו טעים, פריך ומשמין. תדירות החישקוקים תגבר בדרך כלל עד שהגוף שלי יקבל את מה שהמח שידל אותו לצוד, וככל שאני מנסה לדכא את הערגונות, המחשבות מתעצמות. זה כלל לא קשור לרעב, רק לחשק. תאווה טהורה. המח שלי אומר לי שזה הדבר הנכון לעשות כרגע ושזה יגרום לי להרגיש טוב: "קח, זה יעשה לך טוב… זה חומר טוב, זה. אתה חושק בָּבמבה!".
מושאי הפנטזיה הפופולאריים שלי הם חמאת בוטנים, בירה ובצק. כשאני חושב על בצק, החלק היצירתי במח שלי (האונה הפרונטלית) מיד מתחיל לחבר כל מיני טעמים, מרקמים וטמפרטורות. מהר מאד הוא גולש לבשר, יין, תפוחי אדמה, עשבי תבלין טריים, חמאה ומלח. אם אני נותן לדמיון הגרגרן שלי להמשיך לבשל בלי להסיח את דעתו אני מתחיל להיות כל כך רעב, שאוכל אמיתי חייב להגיע כדי לעצור את השטפון.
(A nice MLT)
3.14 לימון ומרנג
פאי זה תמיד רעיון טוב. זה גם תמיד רעיון יפה. נתקלתם בפאי שלא נראה מרשים? זה הסוד האמיתי. גם אם הוא לא ייצא טעים, תמיד תרצו לאכול אותו.
יש רק משהו אחד שלא הבנתי. האם עוגה עגולה עם בצק מלמטה נחשבת פאי? האם פאי הוא כל עוגה עם מילוי ובצק מלמטה ולמעלה? האם חייב להיות בצק מלמעלה כדי שמה שהכנתי ייקרא פאי?
ובכן, במאפה החביב הבא אין בצק מלמעלה אלא רק מלמטה ובכל זאת, באתר שבו מצאתי אותו השם הוא "פאי לימון ומרנג". בכלל, אני ממליצה להיכנס לשם ולראות את המתכון מצולם בוידאו.
הפאי מורכב משלוש שכבות מופלאות שביחד יוצרות פאי אחד משגע שקשה להפסיק לאכול או להתחשב בקינוחים אחרים שמונחים על השולחן, במידה והתברכתם ויש לכם כאלו.
טעימות תפריט החורף ברשת Espresso Bar
היתה זו שעת ערב קרירה על הצוק שבין הרצליה לתל אביב בואכה מלון מנדרין. הציפורים לא צייצו והשיירה לא עברה. יכולת לשמוע רק את הרוח המייבבת ושאון הגלים המתנפצים אל החול. שני סוכני הש"י שלנו ד. וע. נפגשו לארוחת טעימות של תפריט החורף של רשת Espresso Bar. הוזמנו מטעם משרד יחסי הציבור של הרשת לבדוק את המנות החדשות.
בית הקפה הראשון של הרשת, עוד לפני שהיתה בכלל מחשבה להפוך לרשת, הוקם בתל אביב בשנת 1992 במבנה בגודל 23 מטרים רבועים. המטבח היה זעיר ואת החביתות היו מכינים בעזרת אדי הקיטור של מכונת הקפה. כך זוכרת נורית, הבעלים ומנכ"לית הרשת. כיום יש לרשת שבעה סניפים. בסניף מנדרין, הגדול מסניפי הרשת (400 מ"ר), יכולים לשבת כ-100 איש בפינות ישיבה רבות ומרווחות. עיצוב המקום נעים לעין ומתאפיין במוטיבים של פסי שחור-לבן. בכניסה, מאחורי המארחת המנומנמת עומד על תילו בר לבן וארוך שבמרכזו מונחות מספר צנצנות עם עוגיות וכמה מגשים עם עוגות הנאפות כולן בקונדיטוריה של הרשת. כבוד. לאור הפופולאריות של החוף הסמוך ניתן לשער שהמקום עמוס בחודשי הקיץ.
פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה
כתיבת תגובה
מפעל החמוצים. ביקור במבשלת Cantillon
ייצור הבירות בבלגיה הוא אחד המעניינים והמגוונים ביותר בעולם. מאות המבשלות הפועלות במדינה מייצרות מספר עצום של סוגי בירות – חלקן מיוחדות מאוד. הלכנו לבקר באחת המבשלות המסורתיות המייצרות סוג מיוחד מאוד של בירה. בסוף הביקור אפילו קיבלנו טעימה.
מבשלת הבירה Cantillon (שאת שמה מבטאים "קנטיון") שבבריסל היא אחת המבשלות הבודדות אשר מבשלות כיום בירות מסוג Lambic בנוסח הישן. את המבשלה הקים ב-1900 פול קנטיון בעקבות גל הקמת חברות סטארט-אפ, כלומר מבשלות, שהתרחש באותה עת בבריסל. אחרי מלה"ע השניה רכש גיסו של פול את המבשלה וכיום מנהלים אותם ילדיו ג'ין וז'ולי ון רוי, אשר החליטו לשמור על שמה המקורי.
במשך השנים בהן פעלה המבשלה פקעה בועת המבשלות שפעלו בבריסל והן נסגרו אחת אחרי השניה. כיום מבשלת קנטיון היא היחידה שעדיין פועלת בעיר הבירה הבלגית. בעליה שמים דגש רב על שימור מסורת ייצור בירת הלמביק ע"פ השיטות הישנות והם אף הפכו חלק מן המבשלה למוזיאון. הביקור במבשלה הוא אם כן חוויה מיוחדת, כי בשעה שעוברים בתחנות השונות, פעילות ייצור הבירה נמשכת מסביב.
פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת, ביקורת בירה, בירה, בלגיה, גבינות, מבשלות בירה, מדינות
עם התגים בירה
4 תגובות
