נמיה, סמור, קוף וננס נכנסים לוואדי ניסנאס

התייצבתי בחיפה בשעת בוקר מוקדמת ואספתי את המדריכה שלי לאותו יום. את חיפה אני מכיר מצוין, אבל בוואדי ניסנאס איכשהו לא יצא לי לסייר. רבות נכתב, סופר ותואר על נפלאות הוואדי ונפלאותיו. כך למשל, קראתי שמשמעות השם ניסנאס בערבית הוא נמיה ושהמקום קרוי על שם הנמיות הרבות שדרו בו בעבר. בדיקה קצרה במילון ערבית מדוברת מראה שאכן כך הדבר, אולם בערבית ספרותית ניסנאס הם ננס, או קוף, ונמיה בספרותית נקראת סמור (سَمُّور). מבולבלים? גם אנחנו.

 

יש למישהו סנגוויץ'?

IMG_8808

מעל חלקו הדרומי של הוואדי, ברחוב שבתאי לוי, שוכן מזה 40 שנה מקדש הסנדוויצ'ים של ברכה. סנדוויץ' ברכה נפתח, מנוהל ומופעל על ידי ברכה שמואלי. ברכה טוענת שזהו הסנדוויץ'-בר הראשון בארץ. היא גאה בלחם ובסלטים שהיא מכינה בעצמה ויש לה הרבה מה לומר לכל מי שנכנס. כשעינת הסגירה אותי בתור חדש במקום הסתכלה עלי ברכה באכזבה ואמרה "איפה היית? אתה יודע שברכה מחכה לך משנת 71'?". ניסיתי לומר להגנתי שב-1971 הייתי בשליחות עלומה בגלפאגוס, אבל ברכה לא קנתה את התירוצים שלי ואמרה שהיא מצידה חיכתה לי כל הזמן הזה. התנצלתי וניגשתי חפוי ראש לבדוק את המצאי.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, בקר, גבינות, חזיר, טלה, ירקות, מדריכים, מסעדות ובתי אוכל, סנגביץ', קינוחים | 5 תגובות

גבינות עזים בחוות יערן

יום שישי נעים אחד, אחרי מערת הנטיפים עם האינדיאניות וקצת לפני שהן נרדמו ניגשנו לבדוק את הגבינות של חוות יערן. החווה נמצאת במעלה הכביש המוביל למערת הנטיפים, על הר יעלה.

  IMG_0631a

בשנת 1995 הקימו בר ואבשלום יערן את החווה והם מנהלים בה משק אוטרקי אורגני שחי בשלום עם הטבע ומכבד אותו. חשמל מגיע מטורבינת רוח ומגנרטור. מטע עצי הפרי מושקה במים אפורים ומי גינת הירק מגיעים מבור מים. פרט לאלו מגדלת המשפחה עצי זית ורודה דבש מכוורות דבורים.

העזים יוצאות בכל יום למרעה בנחל שורק שבמורד ההר ואוכלות מעצי היער. פעולה זו עוזרת במניעת שריפות. פעם ביום הן נחלבות במכון החליבה. על הקסם של הפיכת החלב לגבינות ויוגורט אחראית בר. קראתי שהגבינות מבשילות במערה טבעית שהיתה מערת קבורה ביזנטית. כל הכבוד לביזנטים!

(נכנסנו, צלצלנו, המשכנו)

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גבינות, יצרני גבינות | עם התגים | תגובה אחת

פסטיבל האוכל הכפרי ה-11 במטה יהודה

IMG_0541a

באמש סגריר-אביבי אחד הוזמנו לסיור קולינרי לבלוגרים במטה יהודה. פסטיבל האוכל הכפרי נועד לקדם את תיירות הפנים באזור גיאוגרפי נרחב המשתרע ממערב לירושלים, עיר החודש. זה נשמע רחוק, אבל זה פה תיכף, באמצע הדרך בין ירושלים לתל אביב (ולא "ח-מ-ש ד-ק-ו-ת מבאר שבע").

במסגרת הפסטיבל מציעים מספר רב של יזמים מקומיים ארוחות מיוחדות ואירועים קולינריים. מגמה בולטת של הפסטיבל ושל תרבות האוכל המקומית הם מאכלי עדות. בינות להרים במטה יהודה פזורים להם מושבים, קיבוצים, מנזרים, כפרים ערביים, חוות חקלאיות וישוב ערבי-יהודי משותף. ישובים רבים אוכלסו במקור בעיקר בעולים חדשים ממוצא מזרחי. הפסטיבל מעודד במיוחד את האוכל האתני של אותן עדות והסיור שלנו כלל מאכלים של עולי תוניסיה, כורדיסטאן, מרוקו ותימן.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת אירוע, ביקורת בירה, ביקורת מסעדה, מאכלי מצור | 4 תגובות

נטיפי מידע קריטיים

היום היינו עם האינדיאניות במערת הנטיפים. יפה שם.

בדרך חזרה למעלה לחניה התריעו השלטים על מספר המדרגות הצפוי לנו ועל כמות הקלוריות שאנחנו שורפים בעליה. מידע חשוב ללא כל ספק. ומכיוון שכך, הרי הוא מובא כאן בשינויים קלים.

 

1

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק | 4 תגובות

וידויים של מח גרגרן

לעתים קרובות מדי אני מוצא את עצמי מנסה להפסיק לחשוב על אוכל. זה לא קל. אני מסתובב בבית עם חשק עז למשהו טעים, פריך ומשמין. תדירות החישקוקים תגבר בדרך כלל עד שהגוף שלי יקבל את מה שהמח שידל אותו לצוד, וככל שאני מנסה לדכא את הערגונות, המחשבות מתעצמות. זה כלל לא קשור לרעב, רק לחשק. תאווה טהורה. המח שלי אומר לי שזה הדבר הנכון לעשות כרגע ושזה יגרום לי להרגיש טוב: "קח, זה יעשה לך טוב… זה חומר טוב, זה. אתה חושק בָּבמבה!".

מושאי הפנטזיה הפופולאריים שלי הם חמאת בוטנים, בירה ובצק. כשאני חושב על בצק, החלק היצירתי במח שלי (האונה הפרונטלית) מיד מתחיל לחבר כל מיני טעמים, מרקמים וטמפרטורות. מהר מאד הוא גולש לבשר, יין, תפוחי אדמה, עשבי תבלין טריים, חמאה ומלח. אם אני נותן לדמיון הגרגרן שלי להמשיך לבשל בלי להסיח את דעתו אני מתחיל להיות כל כך רעב, שאוכל אמיתי חייב להגיע כדי לעצור את השטפון.

 

IMG_5765a

(A nice MLT)

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בצק, הגיגים, עוף, קוקטייל, שוקולד | עם התגים , , , | 5 תגובות