השקת יינות יקב CLOS de GAT

הוזמנו, אישרנו, הגענו, שתינו.

pic_040

תמיד נחמד לנסוע על שביל צר באמצע שומקום כאשר כל הנוף סביב הם כרם ועוד כרם ועוד כרם. ככה הרגשנו כשפנינו שמאלה לכיוון מצפה הרIMG_1928אל, עוד מבנה אבן שיובל טיפס עליו באחד מהטיולים שלנו. כניסה מרשימה ודרמטית, מלווה ממעל בלהקות ענק של חסידות בעיצומה של נדידת האביב. הכל מסביב ירוק ורענן והגבעות שפוזרו באופן שיטתי בשטח מקנות לכל האזור מראה של לוח שנה מוצלח. הוזמנו להשקה השנתית של יקב קלו דה גת, השקה שבה מציגים את יינות הבציר שיוצא לשוק. הפעם לא הוזמנו כ"צוות בלוגרים" של שפונדרה אלא כי במקרה יובל היה רשום באוסף האימיילים של היקב. לפני כמה חודשים הוא שלח ליקב מייל עם שאלה על אחד היינות שרכש. להפתעתו ענו לו די מהר ונראה שכך נכנס לרשימת התפוצה של היקב.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת אירוע, ביקורת יין, יין, יקבים | עם התגים | כתיבת תגובה

בגט עם גישה ללא לישה

Jim Lahey, אמריקאי שתכנן לעסוק בפיסול, הגיע לאיטליה והתאהב בלחם האיטלקי, איך לא… הוא חזר לארה"ב ובשנת 1994 הקים בניו יורק את "מאפיית רח' סאליבן" המצליחה.

את המתכון הבא מצאתי באתר של Jaden Hair. היא מצאה אותו בספר של Lahey, “הלחם שלי: המתודה הרוולוציונית ללא עבודה, ללא לישה”, שעוסק באפיית לחמים ללא לישה, גישה חדשה יחסית בעולם האפיה. אין לי בעיה עם לישה, אני דווקא מחבב אותה מאד והיא אותי, אבל גם לחמים ללא לישה יוצאים טוב (ע"ע לחמרקו רטוב).

הלחם יוצא טעים מאד ואוורירי, אבל לא הייתי קורא לו בגט, “גרשון” יותר מתאים לו.

  IMG_0367

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה לחמים | עם התגים | 5 תגובות

תוצדה. מסע בעקבות הטעם האבוד

P4211634

יום הזעם הגיע. זקני הישוב מתלוננים תכופות כי פעם לעגבניות ולשאר הירקות היה טעם אמיתי. מדוע אף אחד לא מתלונן על טעמו של התות המודרני? מי זוכר מתי נתקלנו לאחרונה בתות שדה מתוק ונודף ארומות מתוקות? אנחנו מכריזים בזאת על תחרות נושאת פרסים: מי יצליח לעלות על הנוסחה לקנייה מוצלחת של תותים מתוקים בישראל.

בילדותי היינו מקבלים לעיתים למנה אחרונה תותים חתוכים עם אבקת סוכר וכף של שמנת חמוצה. מעולם לא הבנתי למה צריכים קלקל את המתיקות של התות עם שמנת חמוצה וכשגדלתי נמנעתי מאכילת המנה הזאת. במחצית שנות ה-90 של המאה הקודמת גרתי בעיר פרייבורג שבדרום-מערב גרמניה. בתחילת האביב החלו לדבר בכל העיר על התקרבות עונת התותים. בניגוד לישראל, בה עונת התותים מתחילה בסביבות דצמבר ומסתיימת ביוני, בגרמניה ובצרפת העונה היא בין מאי לתחילת אוגוסט. בתקופה זו התותים המקומיים נמצאים בשיאם. בשאר השנה אי אפשר להשיגם או שניתן להשיג תותי ייבוא נחותים.

P6033647

  תותים טעימים – למרבה הצער בשוק בגרמניה

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אז"ש (אז זהו, שלא!), אלכוהול, גרמניה, הגיגים, ליקר, מדריכים, פירות, קינוחים | 8 תגובות

טעים מתמרים

ברוכים הבאים לפינתי החודשית המפורסמת פעם בשבוע מדי יום ביומו! במסגרת הפינה הפיקטיבית שהמצאתי הרגע, "מתכונים של מסעדות שנסגרו", רציתי לשתף אתכם בשתי מנות ממסעדה חביבה שנסגרה לפני שנים ושגיליתי שלא מזמן היא נפתחה מחדש.

פעם, יעני מזמן, דרה לה במדרחוב נורדאו בחיפה מסעדה שהוטבלה בשם voilà (ובעברית יצא להם וואלה). זו היתה מסעדה בסגנון צרפתי-שוויצרי כפרי שהגישה אוכל מרתק. אמרו עליה שהקדימה את זמנה ונראה שמשום כך גם הקדימה להסגר. אני זוכר ממנה כמה סוגי פונדו, מרק בצל מעולה, רושטי מושלם ואם אני לא מבלבל במסעדות, גם סטייק איילה עם קצפת וריבת פירות יער. כמו ממאמא מיה הירושלמית, גם מוְוַּאלַה יש לי זכרונות רומנטיים נעימים. אני מתגעגע לאווירה ולאוכל שלה אבל חושש לחזור על מה שקרה לי עם A-Team ומקגייוור – עשיתי טעות וצפיתי בכמה שידורים חוזרים שלהן וכך הלכה לי פייפן הנוסטלגיה. 

בשני המתכונים הבאים יש תמרים לחים. הם מגיעים קפואים באריזה ולמי שאי פעם תהה, הם לא גדלים קפואים על העץ. מדובר בפרי חמקמק וערמומי הנוטה להתחבא בסופרים באחד מהמקפיאים שבאזור הגלידות. על פי רוב, לא הירקנים ולא הקופאיות מודעים לקיומו וצריך לצוד אותו לבד במקפיא.

 

טרין עגבניות, תמרים ופטה

IMG_1013

טרין הוא למעשה שמה של התבנית המלבנית בה נהוג היה להכין את המנה (מבשר כבד בדרך כלל), אך עם השנים הפך השם לכינוי למנות עצמן וניתן דרור למרכיביהן ולצורת הגשתן. אפשר ורצוי להכין אותה כמה שעות מראש, כדי לתת לטעמים להתחבר. המנה הזו טעימה להפליא, אך מצטלמת רע.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גבינות, משעשעי חך, פירות, קינוחים | עם התגים , , , , | תגובה אחת

צבוע בשחור

P8012323

  מנת ריזוטו שחור וצדפות סקלופ במסעדת הרברט סמואל

החוש האהוב עלי ביותר הוא חוש הראיה והוא גם מתקשר ישירות לאוכל שאני אוהב. רבות נכתב על האסטטיקה החזותית של האוכל ועל העובדה ש"גם העין" אוכלת. אז מה קורה אם חוש הראיה יוצא אל מחוץ למשחק? לאחרונה אכלתי ארוחת ערב בת ארבע מנות בחושך מוחלט – אירוע שגרם לי לחשוב בין השאר גם על אוכל שחור.  

רבים מכירים את המשחק של האכלת אדם שעיניו קשורות – משחק שזכה לייצוג קולנועי רומנטי בסרטים כמו "תשעה וחצי שבועות" ו"המטבח של מרתה". המטרה של המשחק היא לבחון עד כמה חוש הראיה ממלא תפקיד מרכזי בזיהוי טעמים ובהנאה ממזון. המשחק מהווה גם סימולציה של עולמם הקולינרי של העיוורים. בעבר הרחוק ניסיתי מספר פעמים לאכול בעיניים עצומות כדי לנסות לדמות את חווית האכילה של עיוורים, אבל מהר מאוד נשברתי.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת אירוע, הגיגים, שימורים ורטבים | עם התגים , , | 3 תגובות