זאת היתה המלצרינה שלנו
בתור חובבי מטבחים לאומיים הסתקרנו מן ההזמנה שקיבלנו לבקר במסעדת תאיו דגים כדי לבדוק את המנות הספרדיות שמציעים שם במשך כל חודש יוני.
כמו בביקורנו הקודם באירוע יחסי הציבור שנערך שם בשנה שעברה, גם הפעם התרשמנו מקלות ההגעה למקום, מן החניה הרבה והחינמית וכמובן מן המיקום. תאמתי את מועד הגעתנו לשעת הערביים כדי שנוכל ליהנות מן השקיעה אל תוך הים. למרבה הצער שכבת עננים באופק מנעה מאיתנו לראות את החמה צונחת אל הים, אבל הצבעים בשמים ובים היו מרשימים.
נדמה שעונת אירועי הבירה מתחילה לצבור תאוצה. ארחי שהיינו באירוע בישול עם בירה, קיבלנו לרגל חג הקציר הזמנה לאירוע של בירה עם בירה בבית הספר לברמנים "זמן אמיתי". את האירוע ארגן שחר הרץ מחברת Beer & Beyond. למרבה הצער התברר שהאירוע הוא שירת הברבור של שחר במחוזותינו.
"זמן אמיתי" הוא מוסד חינוכי ותיק השוכן בדרום ת"א. פעמים רבות עברתי מול המשרד שלו שברחוב אליפלט, אבל תמיד היה זה בדרך מכאן לשם או בדרך לבור המים הותיק והחביב עלינו, הנורמה ג'ין. האירוע נערך ביום שישי בין השעות 11 בבוקר ו-7 בערב. הגעתי בשעה מאוחרת יחסית, אבל הפעילות היתה עדיין בעיצומה. כבר בחניה נתקלתי באנשים שיצאו שמחים וטובי לב מן האירוע. הלכתי אל חלקו האחורי של הבניין ושם הופתעתי לראות ירידה למתחם תת-קרקעי. בכניסה למתחם קיבל אותי שחר וסידר את כניסתי עם כמות נדיבה של קופוני טעימות.
כמו בלוגרים וכתבי אוכל רבים אנחנו מקבלים מדי פעם הזמנה להתארח במקום מסוים כדי לכתוב עליו כתבת יח"צ. לעיתים נדירות מאוד אנחנו מקבלים הזמנה למקום שעליו אנחנו אומרים "יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק". זו בדיוק המחשבה שעברה בראשי כשקיבלתי הזמנה לבקר בגלידריה האיכותית אניטה. יעידו על כך שלוש תוצאות הנושאות את שמי ככותב שעולות בחיפוש המלה "אניטה" בבלוג זה. כבר שנים שאני נוהג לסיים ערב באחת מהחמארות של שכונת נווה צדק בחנות הקטנה שבמורד רחוב שבזי, אשר פתוחה עד השעות הקטנות של הלילה במיוחד עבור אנשים כמוני. זכור לי במיוחד איך בליל חג המולד של 2010 ישבתי שם עם חברים ואכלנו גלידה אחרי החגיגה בנורמה ג'ין. להזכירכם, חג המולד מתרחש לקראת סוף דצמבר – לא בדיוק אמצע הקיץ. למען האמת, בערב שלפני הביקור המתועד כאן, הגעתי למקום הנ"ל קצת לפני חצות אחרי בילוי מהנה מאוד בנורמה כדי לסיים את הערב עם משהו מתוק. בהזדמנות זאת השתעשעתי מעט בצילומי לילה עבור פוסט זה – למי שיתהה בהמשך.
אז הנה הגענו לאירוע טעימות נוסף לכתבים ובלוגרים במקדש הבירה האירי הוותיק, הטמפל בר בסינמה סיטי של צומת גלילות (היקים קוראים לזה זינמה זיטי). פעם נוספת עברנו מתחת למיצג האווירי הביזארי וליד הדינוזאורים בחלל הכניסה למתחם ונכנסו לחלליו החוצלארציים הרחבים של הטמפל.
האירוע הפעם עסק לא סתם בבירה, אלא במאכלים שמבשלים עם בירה, ובמקרה אחד במנה נטולת בירה שהולכת עם בירה. חמשה שפים התכנסו כדי להכין חמש מנות קיץ שניתן יהיה לאכול ברשת הטמפל עד סוף חודש יולי.
המדרחוב במרכז המושבה זכרון יעקב מנוקד בגלריות, מסעדות ובתי קפה ומהווה כבר לא מעט שנים מוקד בילוי למבקרים רבים. יצא לי לשבת ולאכול שם בכמה מקומות שלא השאירו עלי רושם מיוחד ובכמה שהשאירו עלי רושם רע מאד, ולמשך זמן רב הוצאתי את זכרון מרשימת המקומות שיש בהם אוכל טוב. לאחרונה קיבלנו הזמנה להתארח במסעדת הנשיקה ולטעום את "ארבע המנות הטובות בזכרון". טעמנו שלוש, היה מצוין. זכרון נמצאת באמצע הדרך בין תל אביב לחיפה ובדרך ל- או מ- טיולים בצפון ואנחנו בהחלט ממליצים להגיע.
(“הנשיקה” של קלימט, המקור של ויקיפדיה)
רונן וקרן רביב, השף והמעצבת של המסעדה, פתחו את הנשיקה בשנת 1999 בחצר הבית בו גדל רונן. לאחר כשבע שנים הרחיבו את המקום ובנו את ביתם מאחורי המסעדה. רונן מבשל במטבח המקצועי מגיל 26 ולדבריו הוא מעדיף את הטכניקה הצרפתית אך את האוכל האיטלקי. "מטבח ים תיכוני בניחוח מקומי", כך נפתח התפריט, בתוספת פניה אישית של רונן אל האורח שעומד לטעום את מה שהשף אוהב לאכול.
