בדיוק חזרנו מברצלונה, זמן מצוין להזכר מה היה שם, בהולנד, כי את הפוסט הזה חייבים להמשיך.
כשחושבים על הולנד לא מעט דברים עולים בקופסה – גבינות, חמאה, פרה, טחנות רוח, מדינה שטוחה, אופניים, תעלות, צבעונים. אם מוסיפים את אמסטרדם לתמונה אז גם גשרים, סמים חוקיים וחלונות אדומים. הכל נכון ויש עוד.
לפני כשבועיים הוזמנו לאירוע "ראשון המסיק" של ענף הזית במועצת הצמחים. האירוע התקיים השנה בבית יגאל אלון שבקיבוץ גינוסר, כשמהחלונות נשקף הנוף המדהים של הכנרת ההולכת ומתמלאת לה בבטחה.
המונח "ראשון המסיק" מתייחס אל השמן הראשון שמופק ומשווק לקראת סיום עונת המסיק בכל שנה. זהו שמן צעיר, דומיננטי ועשיר בטעמו, בדרך כלל לא מסונן.
האירוע החגיגי היווה גם כנס מקצועי בינלאומי בשיתוף עם מתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח). וכלל גם תחרות טעימות. באירוע השתתפו אורחים מכל מגוון העוסקים בתחום: עשרות יצרני שמן זית, מגדלי זיתים, בעלי בית בד מרחבי הארץ, בעלי מסעדות ושפים. בין האורחים הרבים נכחו גם נציגים מירדן ומהרשות הפלסטינית.
ארוחות בוקר בארץ הן בד"כ עניין חד-מימדי למדי. רוב המקומות מציעים מספר ארוחות גנריות, שרובן נעות סביב המטריצה ביצים/שקשוקה/סנדוויץ'/ממרחים. בשר, כמובן, הס מלהזכיר. יחד עם זאת, ישנה מיני-רשת מסעדות שלא רק שהצליחה לחרוג מהמקובל, אלא גם מגישה ארוחות בוקר מעניינות 24 שעות ביממה. לשמחתנו, נקראנו אל הדגל לאירוע בלוגרים במסעדת "בנדיקט" בהרצליה. ביצים עלומות ורוטב הולנדייז נשפכו כמים.
כבר שנים שאני עוקב אחר "בנדיקט" בגלל התפריט המגוון והמעניין שלהם. בעיקר משכה את עיני ארוחת הבוקר האנגלית והשימוש בבייקון בחלק מן המנות. לא הרבה מקומות בארץ, כולל בת"א, עובדות עם המוצר הנפלא הזה. ארוחות הבוקר של "בנדיקט" מככבות מדי פעם ברשימת ארוחות הבוקר שאין להחמיץ באזור המרכז. לפני שנים ניסיתי לאכול יום שישי אחד בסניף שברוטשילד. למרבה הצער גם למחצית מתושבי ת"א-יפו היה את אותו הרעיון. נותרתי בחוץ. אירוע היח"צ אליו הוזמנו סיפק לי אם כן הזדמנות ראשונה לראות אם האגדות נכונות.
במהלך שבוע מלא בשמש ושמיים כחולים מצאתי את עצמי עם מעט זמן פנוי. החלטתי לבקר ביקב שכבר הרבה זמן אני רוצה לבקר בו, יקב גת שומרון.
התקשרתי יום לפני על מנת לתאם את ביקורי עם אביגדור שרון, אחד משותפי היקב. השותף השני הוא ליאור נחום, אשר גם מתפקד בתור יינן היקב. כל אחד לחוד, אביגדור ושרון, נהג לייצר יין בביתו בישוב קרני שומרון, לאחר כמה שנים הם התאחדו והקימו את יקב גת שומרון (ב-2003), על שם גת ישנה שנמצאת באמצע הישוב. היקב מייצר יינות שונים, ביניהם מרלו, קברנה סוביניון, שיראז, פטיט ורדו, שרדונה, יין Late Harvest, וגם שני יינות בסגנון אייס ויין.
מזה מספר שנים כל ביקור בשוק מחניודה הופך לחוויה קולינרית מרשימה. אין ספק שהשוק הירושלמי הוא כיום אחד המרכזים הדינמיים ביותר בקולינריה הישראלית. בעקבות לחץ לא מתון מצד העורך מובא לכם בזאת מה שכנראה יהיה סנונית ראשונה בסדרת פוסטים על השוק. כוכבי הפוסט הפעם יהיו דגים ומוכריהם, כשמילת המפתח היא זעקת הקרב "השתכנזתם!"
איפה הימים ההם, כאשר הלכנו לשוק כדי לקנות מלפפון ועגבניה, חטפנו צעקות מן הרוכלים והתגלגלנו הביתה מהר ככל האפשר. כיום כל ביקור בשוק מתדרדר במהירות למבצע מתגלגל. מלבד הקניות, לא חסרים כיום בשוק מקומות לאכול – ומקומות טובים. גם הרוכלים הותיקים הבינו כי אי אפשר להישאר מאחור וחלק מהם עשו מודרניזציה לדוכניהם ולחנויותיהם.
