גרוזינים (או שמא גאורגים?) היפים
חובת ביקור בבנק הנמצא במרכז ירושלים הביאה אותי פעם נוספת אל השוק. מן הבנק לא באה כל ישועה, אבל יש לי הרגשה שהבנקאים לא יאהבו את חשבון הבנק שלי אחרי הביקור הזה. אנשי השוק, כמו שחברתי קוראת להם, רוששו אותי פעם נוספת כמו שצריך. יחד עם זאת, יש לי תרומה חיובית לקמפיין הבירה הזולה של עודד.
רבים מכירים ואוהבים את מסעדת הפועלים "רחמו". חבל שלא שמים לב שממול ישנו מקום מעניין לא פחות ואולי אף יותר. בירושלים ישנה עדנה בשנים האחרונות למטבח הגרוזיני ואחת הסיבות לכך היא ה"חצ'אפוריה". זוהי מאפייה גרוזינית שלא עושה הנחות. למשל: בניגוד לפיצריות, אין כאן ויטרינת מאפים מוכנים. המאפה נכנס לתנור רק אם יש הזמנה. כלומר, זמן ההמתנה למנה עשוי להמשך בין 10 ל-25 דקות. השיטה היא להגיע למקום בתחילת הביקור, ל
הזמין, לצאת לעשות קצת קניות ולחזור אל המאפה החם. דוגמה נוספת לחוסר הפשרות הוא השימוש שנעשה בכל המאפים בחמאה ולא במרגרינה ובגבינות גרוזיניות ולא בשום גבינה אחרת. התוצאה של כל זה היא מאפים טעימים להפליא.
בביקור הקודם טעמתי את האצ'רולי המהמם והמסובך לאכילה. הפעם הזמנתי מנה פשוטה יותר: מגרולי העשוי מבצק עלים עגול ממולא בגבינה ועם ציפוי גבינה מלמעלה. עם כל מנה מקבל הסועד צלוחית של ירקות כבושים תוצרת בית. מצא חן בעיני במיוחד הגזר, שלו טעם מתקתק נהדר. לקחתי הביתה לטיפול מאוחר יותר אצ'מה – מאפה עלי בצק עם גבינה קשה וחמאה. עוד תענוג צרוף שמומלץ לחמם היטב בבית לפני ההגשה.
