את הדאודורנט שלי אני שומר במקרר. עדיין לא היו תקריות עם העניין הזה. כמו כן, לפחות עשר שנים שאף אחד לא התלונן (בפני, בכל אופן) על הריח שלי.
“אני לא כל כך ראיתי אותו כמו שאני הרחתי אותו. אתם יודעים, היתה לו את הבעיה הזאת של בית השחי.”
(טרזן / כוורת)
אמש צמיגי אחד סיפר לי בחור שעבד אתי שהוא מכין לבד ומוכר דאודורנטים בלי כל מיני תוספים תעשייתיים לא בריאים כמו אלומיניום ושאר מרעין בישין. מצא חן בעיני, כחובב דו איט בעצמך, אז ניסיתי ומאז בזה אני משתמש. זה דאודורנט שעשוי מאוכל, אבל לא אוכלים אותו והוא ניתך בחום, לכן נשמר במקרר. חששתי בהתחלה מנמלים שתבואנה לאכול אותי בשנתי, אבל זה לא קרה. אולי בזכות אבקת הסודה שלא טובה להן.
את הרכיבים תמצאו במטבח הקרוב לסלונכם, או בפינה האורגנית בסופרמרקט החביב עליכם.
שמן קוקוס – יש כמה סוגים. אני משתמש בזה האורגני עם ריח קוקוס שנעים לי. יש חולצות שסופגות אותו טוב מדי.
חמאת קקאו – לא רכיב חובה, עוזרת לייצוב ולמרקם חלק יותר.
קורנפלור – הגורם המייצב. ראיתי שמשתמשים גם באבקת Arrowroot. אם זה משאיר כתמים לבנים על החולצה יש להקטין את כמות הקורנפלור.
אבקת סודה לשתיה – זה החומר הפעיל, תפקידה לספוג ריחות. אני קונה את זו ללא האלומיניום. בריכוז גבוה מדי אבקת הסודה עלולה לגרום לגירוי בעור, לכן בהתחלה כדאי להצמד למתכון.
שמן אתרי ותוספות ריח – צמחי תבלין שאתם אוהבים (נענע, מרווה, זוטה לבנה, קמומיל, צפורני חתול) ו/או שמן אתרי של לוונדר/לימון/אחר. הדאודורנט הכי מוצלח שיצא לי עד היום היה עם שמן אתרי שסחטתי מקליפת פומלה. לדאודורנט שהכנתי עם קפה שחור טחון היה ריח נפלא, אך נטיה ברורה להכתים חולצות לבנות – לא לעניין בכלל.
חמאת שיאה, שזו לא חמאת צ'יה – מייצב, שאני לא מתכוון להתאמץ בשבילו. דונג דבורים גם עושה את העבודה.
אם דאודורנט במקרר לא נראה לכם, אין שום בעיה לשמור אותו בצנצנת בטמפרטורת החדר ולמרוח אותו עם האצבעות או עם מקל ארטיק.
יש מתכונים רבים ברחבי המרשתת. אני משתמש במתכון הבסיסי של ליאור זינגר מ"בידיים" ומאלתר עם שמנים אתרים ועשבים מהגינה. כדאי מאד לבדוק כמה יש לכם מכל אחד מהרכיבים לפני שאתם מתחילים, למצוא את הגורם המגביל ולהתאים את הכמויות בהתאם.
דאודורנט תוצרת בית
אמל"ח
6 כפות שמן קוקוס
3 כפות חמאת קקאו (לא חובה)
4 כפות גדושות קורנפלור
4 כפות שטוחות אבקת סודה לשתיה
1 כף עשבי תבלין
מספר טיפות שמן אתרי
תו"ל
את שמן הקוקוס מציעים לא לחמם במיקרוגל כדי שלא יאבד מערכיו הטובים. מניחים אותו בקערית בתוך מסננת, ביחד עם חמאת הקקאו, מעל סיר עם מים רותחים מבלי שהקערית תיגע במים (בן מארי/אמבט מרים). על כל פנים, בטמפרטורת החדר, ביחוד עכשיו, שמן הקוקוס נוזלי.
טוחנים בנפרד את הקורנפלור, אבקת הסודה והתבלינים היבשים במטחנת תבלינים, כדי לקבל תחושה נעימה יותר על העור. מערבבים את האבקות.
כשהשמן והחמאה נוזליים מוסיפים אותם אל תערובת האבקה היבשה ומערבבים היטב.
מוסיפים את השמן האתרי ומערבבים היטב.
מניחים פלסטיק נצמד בתוך קערית, מוזגים לתוכה את התערובת, עוטפים בקצוות היריעה ומקררים.
שומרים במקרר.
פעם הייתי משקיע וממלא מיכל של דאודורנט, אבל הגעתי למסקנה שאני מנצל יותר טוב את הכמות שהכנתי כשהיא בלי מיכל.
(התמונה מעמוד היוטיוב של שייקה לוי)
נראה שזו בעיה משפחתית – למרוח על עצמך אוכל, האינדיאנית הקטנה מוצאת עצות בטיקטוק ומפי חברות יודעות דבר, רוקחת כל מיני ממרחים ומנסה אותם על עצמה. הגששים כבר דנו בנושא דנן, במסגרת תכניתם 'הכה את המומחה', עם המומחה לענייני קוסמטיקה, ד"ר אברהם בן יצחק פּוּדְרַה:
"…מרשם, או בעברית – רצפט, איך לשמור על עור יבש באקלים לח: קחי מלפפון, תחתכי אותו לעגבניה, תקצצי אותו דק עד שנהיה לך מזה שום, את השום את כותשת דק דק דק עד שנהיה ממנו פלפל. את הפלפל את מורחת על הפנים שלך, לוקחת את הפנים, מכניסה אותם לתוך תנור למשך שש שעות על אש בינוני. בנות, האמינו לי, העור יוצא רך וטעים."
אז מה היה לנו שם?
דאודורנט תוצרת בית
אמל"ח
6 כפות שמן קוקוס
3 כפות חמאת קקאו (לא חובה)
4 כפות גדושות קורנפלור
4 כפות אבקת סודה לשתיה
1 כף עשבי תבלין
מספר טיפות שמן אתרי
תו"ל
את שמן הקוקוס מציעים לא לחמם במיקרוגל כדי שלא יאבד מערכיו הטובים. מניחים אותו בקערית בתוך מסננת, ביחד עם חמאת הקקאו, מעל סיר עם מים רותחים מבלי שהקערית תיגע במים (בן מארי/אמבט מרים). על כל פנים, בטמפרטורת החדר, ביחוד עכשיו, שמן הקוקוס נוזלי.
טוחנים בנפרד את הקורנפלור, אבקת הסודה והתבלינים היבשים במטחנת תבלינים, כדי לקבל תחושה נעימה יותר על העור. מערבבים את האבקות.
כשהשמן והחמאה נוזליים מוסיפים אותם אל תערובת האבקה היבשה ומערבבים היטב.
מוסיפים את השמן האתרי ומערבבים היטב.
מניחים פלסטיק נצמד בתוך קערית, מוזגים לתוכה את התערובת, עוטפים בקצוות היריעה ומקררים.
שומרים במקרר.
טוב, זה באמת אחד המוזרים ביותר שהיו כאן אי פעם – אם לא המוזר מכולם. בעקבות הקריאה עלה בדעתי רעיון נוסף: להשתפשף בעלים של עשבי תיבול.
זה קורה כבר עכשיו במספר נקודות בגינה, בהן עשבי תבלין מעלים ריח טוב כשאתה עובר לידם.