הבוקר קראתי שקפה טעמון הירושלמי נמכר ממש לאחרונה. המקום היה קיים קצת יותר מ-70 שנים, מהן 53 בבעלות משפחת קופ, ובמשך תקופה ארוכה כל כך ראה הרבה מאד היסטוריה. בינואר 2011 עליתי ירושלימה ונפגשתי עם הבעלים, מרדכי קופ לשיחה, לצורך כתבה שהכנתי בנושא קונדיטוריות ותיקות.
"שלום, טעמון!", עונה מרדכי קופ לטלפון המצלצל. קופ נולד בירושלים העתיקה בשנת 1927, דור שישי בארץ. לאביו היתה מאפיית לחמים בשכונת מאה שערים, אשר בשנת 1948 הפכו אותה הוא ואחיו ל"מגדניית קופ". היה להם שותף הונגרי שבמשך כמה חודשים לימד אותם לאפות עוגות ומאפים מתוקים אחרים. הם רכשו רכב ומכרו את מאפיהם ברחבי העיר לבתי הקפה והקיוסקים. הרבה ציוד מכני לא היה להם ואת רוב העבודה עשו בידיים. בתקופת הצנע (1949-1959), הוא נזכר, היתה להם הקצבה של 1.5 טון קמח לחודש. הקיצוב לכל אזרח היה אז קצת פחות מ-2 ק"ג קמח לחודש. בלית ברירה, היו חומרי גלם, כמו סוכר למשל, שנאלצו לרכוש בשוק השחור.
