עסק מלוכלך

המטבח נקי מדי? יש לכם עודף זמן פנוי? בדיוק לבשתם חולצה נקיה מהארון? הנה מספר הצעות ללכלוך איכותי. מדובר באוכל נשפך, מתפוצץ וכמובן, דביק במיוחד.

 tobasco

(טבסקו)

טחינה

מכירים את הגושים היבשים של הטחינה הגולמית שנתקעים בתחתית הקופסא של הליטר? הנה לפני כמה אתמולים ניסיתי לדוג כמה כאלה ולבסוף החלטתי לשחררם בעזרת מים. מזגתי מעט מים במינון הנכון, סגרתי מכסה, אצבע אחת מאבטחת אותו שלא יעוף חלילה והתחלתי לשקשק בנחישות. שקשוק אחד או שניים ומתוך הקופסא, דרך הצד של האין אצבע, פרץ סילון טחינה שבאדיבות שקשוקיי התפזר יפה על כל אחד ואחד מהכלים שהתייבשו לצד הכיור, על הרצפה, על השיש ועל כמה בקבוקים וצנצנות ריקות שהייתי צריך כבר מזמן להעיף משם. מכיוון שמדובר בחומר עתיר שומן, לא היה פשוט להסיר את כל כתמי הטחינה והחוויה, כמו שאתם מתארים לעצמכם, היתה נעימה במיוחד. מומלץ!

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק, אז"ש (אז זהו, שלא!), הגיגים, מדריכים | כתיבת תגובה

מיכה סכין

קניתי סכין!! איזה כיף לי… אני אוהב סכינים. גיליתי את זה כשבגיל חד-ספרתי כלשהו קיבלתי מאבא שלי אולר מקגייוור. אתם מכירים, נו, של ויקטורינוקס, האדום הזה עם סמל המגן והצלב השוויצרי במרכזו. לא יכולתי לעזוב אותו. הוא היה אתי כל הזמן – כל מקום, כל שעה, אפילו במיטה. כמה בילינו יחד… כמה נחתכתי ממנו… הוא אחראי לחלק מהצלקות האיכותיות ביותר שיש לי. בקיצור, סכינים עדיין עושים ועושות (סכין בלשון חז”ל – זכר ונקבה, וכך גם בימינו) לי את זה.

IMG_2494b

לפני מספר אתמולים עשתה לי עיניים סכין אחת מאחד ממדפי הצרכניה שלנו, באזור המוצרים התאילנדים, שהוא האזור החביב עלי. מיד ערכנו הכרות: היא היתה כבדה למדי ומושחזת היטב, דומה קצת לקופיץ, אבל מסיבית יותר. הדודה מהקופה הציעה לקצוץ אתה זרדים, אבל לי דווקא נראה שהיא מתאימה לריסוק עצמות. רכשתיה במיטב 45 השקלים שלי.

(קופסת הגפרורים ששמתי לצורך קנה מידה לא נראית כמו קופסת גפרורים, אבל זה מה שהיא)

עקב מסיביותה לא נח לעשות אתה עבודות חיתוך עדינות. מי מכיר ויודע למה היא משמשת? זו לא חידה, אני באמת תוהה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מוצר | 5 תגובות

באנו, זללנו, נפלנו

IMG_7405

מאיר אדוני הוא שם דבר בקולינריה הישראלית. השף של מסעדת "כתית" הציב במשך שנים רף גבוה בתחום המסעדנות בישראל. איכשהו ל"כתית" מעולם לא הגעתי, אבל לפני מספר שבועות החלטתי לקפוץ אל ה"מזללה", הביסטרו של אדוני, אשר מהווה אופציה קלילה וזולה יותר למסעדת הדגל שלו. איך נאמר, נפלנו מהרגלים.

נשים מיד את הדברים על השולחן: חווינו נפילה כפולה מן הרגלים. קודם כל, חוויית האכילה והשתיה היתה יוצאת דופן באיכותה ובנדיבותה. שנית, הבטן שלי ושל שותפתי לפעולה לא אהבה את מה שעשינו לה ב"מזללה". אם כן, מדוע הפוסט הזה עולה בכלל, שהרי ידוע שבשפונדרה אנחנו כותבים כמעט תמיד רק על חוויות חיוביות.  כשם שהנפילה מהרגלים היתה כפולה גם התשובה לשאלה הקיומית הזאת כפולה. עד שיצאנו מן המסעדה באמת נהנינו הנאה גדולה, ובניתוח שלאחר המעשה חוששני שחלק מן האחריות לתוצאה העגומה קשורה בהחלטה אומללה שלנו. על כך בהמשך.

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת בירה, ביקורת מסעדה | 3 תגובות

חונטה כלבבי, או איך הגעתי לטכניון עם ממוצע ציונים בקאנטים

הנה עוד מקום שפוי שכדאי לכם להכיר. בטכניון, אותו מיקום במרחב עליו אמרו ששם נפגשות כל העקומות עם כל המרובעים, קיים משטר בירות חיובי ביותר. אם ספרתי נכונה, יש בפאב החונטה – מסבאה סטודנטיאלית (כך התפריט) כ-12 בירות מהחבית ותפריט אוכל קצת יותר מבסיסי. דווח לי כי בדיוק עכשיו יש מעבר ספקים מטמפו לקוקה קולה, אז צפויים שינויים בבירות (אולי גינס באופק? גינס?). בינתיים, במקום גינס מגישים שם סלרה סטאוט, הבירה הסמיכה הנהדרת מקיבוץ גניגר, עם טעם בולט של קפה.

 

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, בירה במחיר שפוי | עם התגים | תגובה אחת

לחם יוגורט וגרעינים

את הלחם הזה טעמתי אצל אמירה רובין מראש פינה והתאהבתי בו מיד. ידעתי שאני הולך להכין כזה ובהקדם. מניתוח הטעמים, הצבעים והצורות רשמתי לי את המרכיבים הפוטנציאליים ושחזרתי בבית משהו דומה, אך לא מאד שונה. הפריסה הדקה חשובה מאד לטעם, אז אל תתעצלו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בריא, לחמים | עם התגים | כתיבת תגובה