האביב שהאביב לו בלונדון – חלק שני

חדר הגבינות הסודי

IMG_20140421_182210a

לא הרחק ממעוננו הצנוע, בסמוך לתחנת התחתית High Street Kensington, מצאנו את אחד הסופרמרקטים הנחמדים ביותר שראיתי, Whole Foods Market, השייך לרשת שנמצאת גם בארה”ב וקנדה. גם להם יש עקרונות אקולוגיה ואורגניה מעניינים, כמו ללא מעט בתי אוכל אחרים בלונדון, ועל הפילוסופיה שלהם אפשר לקרוא באתרם. הפינה החביבה עלי בכל גן השעשועים הזה היתה חדר הגבינות שמוגן מפני ריח על ידי דלתות זכוכית גדולות. הכניסה לאקווריום העובש עלולה לעלות לכם בסחרחורת קלה, אבל היא חוויה שאין דומה לה. מול חדר הגבינות ניצבת עמדת תדלוק בירה לקחת הביתה, רעיון מקסים שאני מקווה שיצוץ בארץ (תדלוק יין כבר יש). במקרר הבירה מצאתי סטאוט שוקולד שהיתה נפלאה אחרי כל הצהבהבות האנמיות ששתינו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אנגליה, ביקורת בירה, ביקורת מסעדה, בירה, בירה במחיר שפוי, גבינות, לחמים, מסעדות ובתי אוכל, סנגביץ', פיצה | כתיבת תגובה

!The spring has sprung

אביב הוא ענין של השקפה

השנה אמרה לעצמנו הצמחונית שאת הפסחא אנחנו עושים בלונדון, לא יעזור בית דין. כי אם כבר ביצים וארנבים משוקולד, אז רק בלונדון. בפעם האחרונה שלי בלונדון, שגם היתה הראשונה, רשת מקדונלד'ס (שעוד לא הגיעה לארץ) נראתה לי כפסגת הקולינריה. בגיל 13 עשיתי עם אבא שלי ובן דודי סיור בכל אתרי החובה לתייר המתחיל (כן, הצטלמנו גם בגריניץ' על קו הצהריים). אחד מלהיטי האוכל של הנסיעה ההיא היה תפוח אדמה עם צ'ילי בקובנט גרדן.

אבא שלי, שהיה אדריכל הנסיעה, תכנן עבורנו טבלה מהודקת היטב, בה פרט מה נעשה בכל יום ובכל שעה, כמו שהוא נוהג לעשות לפני כל נסיעה חו"לית. אם אבא שלי עץ, אני תפוח. התכנונים שלי בנסיעתנו הנוכחית הסתכמו במפה עם נקודות ציון ממוספרות ולידה רשימה המפרטת מהי כל נקודה (בדרך כלל אוכל), מתוך כוונה לתפוס אזימוט כללי ואם במקרה עוברים ליד הנקודות המעניינות, לבדוק אותן. במשך ארבעה ימים חרשנו את לונדון בעיקר רגלית, מה שעזר לנו לא להעלות יותר מדי במשקל, כי למעשה נדדנו מפיקניק לפיקניק ומשוק איכרים אחד לרעהו כשמדי פעם נכנסנו למוזיאון או גלריה כדי לנוח ולעכל. להלן רשימה של מקומות שאהבתי.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אנגליה, ביקורת מסעדה, בירה במחיר שפוי, בשר, גבינות, ירקות, מסעדות ובתי אוכל, פירות ים, קינוחים, שווקים | 2 תגובות

זאב בעור של חזיר

IMG_8213 הטורף העליון, הכריש הלבן, מיפלץ הכנרת של האגמים והנהרות באירופה הוא זאב המים. דג דמוי טורפדו זה מטיל את חיתתו מיליוני שנים על שוכני המים המתוקים. זהו גם אחד מדגי המים המתוקים הטעימים ביותר שיש – אם תרצו, מקבילו האגמי של הלוקוס.

ההשוואה ללוקוס מתבקשת מכמה בחינות: שניהם דגים טורפים, שניהם יכולים להגיע לגודל מרשים, לשניהם ראש גדול התומך בלסת חזקה, לשניהם בשר לבן צח ושניהם דלי שומן בגלל הפעילות הגופנית הכרוכה במרדף המתמיד אחרי הטרף. דלות השומן תמיד יוצרת סיכון לייבוש יתר של הבשר העדין במהלך הבישול. הצרפתים פתרו זאת בכך שהם מכינים מן הדג בעיקר כופתאות. העמים דוברי הגרמנית מצאו פתרון מוצלח לא פחות לבעיה זו: הכנת הדג בשלמותו עם מעטפת בייקון.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דגים, הגיגים | עם התגים , | 6 תגובות

פילים בקנה

שיעור חלילית, כתה א' או ב', או ג'. היה לי ברור שאני הולך להיות ממש טוב בזה. נאלצתי ללכת לשיעורים, כמו כל הילדים בארץ באותן שנים, אבל הייתי לא בלתי מוסיקלי. בואו נאמר שאף אחד לא צעק עלי להפסיק לחרצץ. אבל נחזור לשיעור: המורה, אשה מבוגרת עטורת משקפיים, חצאית צבאית ושפם אלגנטי, מכניסה קלטת לטייפ רקורדר ומשמיעה לנו מספר קולות.

פילים בקנה

"כמו מה זה נשמע לכם?"

יופי, חשבתי לי, אני אוהב משחקי דמיון. הרמתי את היד, קבלתי אישור לדבר ואמרתי שאלו בהחלט קריאות של פילים.

"אתה פיל בעצמך!", היא אמרה בכעס, "אלו ציפורים!!"

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק, הגיגים, נוסטלגיה | תגובה אחת

ארנבת כשרה

בספרו, קריעה תמה, משנת 1974 (40 שנה, לך תזכור…) מביא דן בן אמוץ את המתכון הבא:

(ארנבת, לא שפן)

מתכון כשר: "אין לוקחים ארנבת שמנה, ולאחר ששחטו אותה אין מגירין את דמה כנהוג במטבחי הגויים. אין מטגנים את בשר הארנבת בחמאה, אין מוסיפין לו חס וחלילה רצועות דק-דקות של בייקן ואין מערבבין את דם הארנבת ביין פורטו שהורתח עד כדי כמחצית כמותו. לרוטב שלא נתקבל מהבישול עד כה אין מוסיפין כמחצית הליטר שמנת טריה ומתוקה ואין מרביכין בסוף פעולת הבישול בחמאה וקמח. יצירת פאר זו אין מגישין לאורחי בלווית יין בורדו משובח כמו 'שאטו לאפייט', למשל, ובמקום זה נותנים להם געפילטע-פיש מאויד במרק קרופניק העשוי על טהרת הגלאטע-פלייש".

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק, הגיגים | 2 תגובות