ג’ינג’ית עם זקן

את מבשלת Wychwood הבריטית אני מכיר לא מהיום, שמחתי מאד על ניצת בירותיה בחנויות בארץ ואף כתבתי עליה כאן. בכל הזדמנות שיש לי אני סורק את מדפי הבירות בתקווה לגלות חדשות או כאלו שהתגעגעתי אליהן ובפעם האחרונה בסובייטיה מצאתי את בירת הג’ינג’ר של מבשלת המכשפות. ג’ינג’ר (זנגביל) הוא אחד התבלינים החביבים עלי ויש הבדל גדול בין השורש היבש לטרי. עם הטרי יש להזהר מאד שלא להשתמש בכמות גדולה מדי, אחרת האוכל יוצא לימוני מאד וחריף.

ל-Ginger Beard (אדום הזקן, בלעז) יש טעם ג’ינג’רי בולט שלא ישאיר אתכם אדישים, הוא חזק ומרענן וחריף. ובמילים אחרות, פותח גתות סתומות. לא לרכי הלבב, כמו שאומר דני. זו בירה נהדרת, אבל לא מתאימה לכל חך.

 

(רק לקלוע צמות בבוקר היו לוקחות לו שעתיים)

פורסם בקטגוריה אנגליה, ביקורת בירה, בירה | עם התגים | 2 תגובות

מהאקווריום באהבה – בוטרגה

IMG_8345

לפני הרבה שנים ראיתי לראשונה במעדניות בשווקים מעין כיסוני שעווה אפורים עם מדבקות זרות ומחיר בשמיים. אף פעם לא העזתי לשאול מה זה, מה זה עושה ואיך קונים את זה, יען כי סוחרי השוק לא אוהבים שאלות כאלה. בשלב מסוים התוודעתי מקריאה אל מוצר ביצי דגים ים-תיכוני בשם בוטרגה (או בוטרגו) ואז נפל האסימון.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מוצר, דגים, שימורים ורטבים | עם התגים | כתיבת תגובה

מה, רק צבים?

אחד הדברים היותר מוזרים שעשיתי בשנה האחרונה יכול בקלות להתמודד על תואר החוויה התמוהה ביותר ועם זאת, מקסימה ונהדרת שחוויתי, ואני חוויתי. תמוהה במידה רבה היתה ההליכה עם נשק ומדים בדרום תל אביב באמצע הלילה עם הסיני הקטן כשלפתע הציץ איזה דוד מפתח מאפיה וכיבד אותנו בסופגניות חמות. מוזר וטראומטי היה אותו טיול בסקוטלנד בו פילסנו לעצמנו את הדרך במעלה נחל וסיימנו מכוסים בקרציות. עושה רושם שיש לי משיכה לא ברורה לחוויות מוזרות.

IMG_1655a

(צב ים ירוק בוגר במרכז להצלת צבי ים)

לפני כמה חודשים נסעתי לבקר את מיה, חברתי היקרה מהמרכז להצלת צבי ים, בזמן שְמַרְ"צָבוּתַהּ, כלומר, בזמן ששמרה על קנים של צבי ים. קנים אלו מועתקים מאתרי ההטלה הרבים לאורך חופי הארץ אל חווֹת הדגרה, על מנת להעלות את סיכויי ההשרדות של האבקועים/צבונים. מתנדבים שומרים על החוות המגודרות מפני שועלים, סרטנים, ואויבים אחרים של הצבונים (כאלו ההולכים על שתיים, למשל).

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ירקות, מרקים | 2 תגובות

שף, עאלק

P1012238 

טוב טעם חך ממראה עיניים: מנת טלה בלתי אכילה במסעדת שף כשרה

 

ביום חמישי בערב, במהלך תהליך חשיבה אסוציאטיבית לא ברור, תקפו אותי הרהורים על מסעדות שף בשריות כשרות.  לפני מספר חודשים הייתי עם עמית יקר באחת כזאת והיה נורא. כל ארבע המנות שטעמנו היו איומות והשירות היה מרושל. ביום שישי בבוקר הגיע עיתון סוף השבוע ובו ביקורתו הממאירה של שגיא כהן על המסעדה הכשרה של מלון ולדורף אסטוריה החדש בירושלים.  לא הייתי במסעדה הזאת, אבל כמה כשלים שהוזכרו בכתבה נשמעים מוכרים מחוויותי האישיות ומביקורות אחרות שאני קורא על מסעדות מז'אנר זה.  יש לציין כי ישנן מסעדות בשריות כשרות לא רעות: המוציא, פורטונה, אדון כהן, המטבח של פיני, ליליות, אבל כאשר אני נתקל בצירוף המילים "מסעדת שף" בהקשר כשר ובשרי הידיים מתחילות לרעוד, הפה מתייבש וזיעה קרה עולה על הגו.

פורסם בקטגוריה אז"ש (אז זהו, שלא!), הגיגים | 5 תגובות

יין, גבינה וגעגועים

י. יקירי,

לפני יומיים הייתי בארוע היין השנתי של יקב רקנאטי. כל הדרך לשם חשבתי עליך, איך היית נהנה מארועים כאלה של יין ישראלי משובח וגבינות איכות צבריות. היית מדבר על כך בגאווה ציונית. עם כמה שהיו חסרים לי באותו בוקר חבריי העסוקים, חובבי היין והגבינות, דווקא אליך התגעגעתי. שים לב שמפאת מחסור ביובל ודני, לא תמצא פה פירוט רב בתחומי הצבע, הטעם והגוף.

(מרסלאן מתגלגל בכוס)

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת אירוע, ביקורת יין, גבינות, יין | 3 תגובות