ביום שישי הראשון של חודש יוני התקיימו חגיגות ארבעת היקבים במושב רמות נפתלי שבגליל העליון. כאשר נוסעים צפונה על כביש 90 פונים שמאלה בצומת כ”ח, עולים את העליות המפותלות ושוב פונים שמאלה, הפעם לכביש 886. אחרי חצי ק"מ פונים ימינה לתוך המושב. 
כבר בכניסה למושב היה דוכן מידע לגבי האירועים בכל יקב וגם האפשרות לתשלום. עלות הכניסה לאירוע הייתה 40 ₪ לזוג כוסות (30 ₪ לכוס אחת). לאחר מכן גם נודע לנו שאפשר לשלם סכום סמלי זה בכל יקב. בכניסה היה חניון מאורגן לכל הרכבים שהגיעו. לאורחים הייתה את האפשרות להשתמש במיניבוסים (ללא תשלום) בין היקבים או ללכת ברגל.
החלטנו להתחיל ביקב עמרם. היקב נוסד בשנת 2001 ע"י עמרם ואוהד אזולאי וכיום מייצר כ-6000 בקבוקים בשנה. בבעלות היקב 8 דונם ענבי יין בעמק קדש, אשר נבצרים ידנית בעונת הבציר. אחרי קבלת המידע נכנסנו לחצר הבית של המשפחה. במרפסת היו שני דוכני יין, אחד לטעימות והשני לרכישת בקבוקים. בגינת המשפחה ניגנה להקת B" בלוז". הייתה גם פינת מחצלות לישיבה וריהוט גן עם כריות, דוכן פוקצ'ות טריות מהטבון וגם שולחן עם גבינות של משק הירש (ללא תשלום). הפוקצ'ות היו טריות ומרעננות וגבינות משק הירש היו מצוינות (עוד בהמשך).
גבינות משק הירש ביקב עמרם
בצהריי יום זה טעמתי ששה יינות. והפעם, מה שיוצא מהכלל, באמת רק טעמתי. לכל יינות היקב היו טעם וסיומת מאוד מרים, ובחלקם זה כל מה שטעמתי. היין שהצלחתי לטעום היה יין מסדרת בראשית, ממסך של מרלו, פטיט ורדו ומלבק מבציר 2012. צבעו בורדו סגול מלווה בארומה של דובדבן, פטל, מעט אלון ווניל. טעמיו כללו דובדבן ואלון עם סיומת מאוד מרה. יקב עמרם גם השיק את יין הדגל החדש שלו, ה- Full Moon 2012 (ירח מלא). היין מענב הקברנה סוביניון גם מאוד מר. יצאתי מהיקב בהרגשה מעט מאוכזבת.
המשכנו ברגל ליקב רמות נפתלי. היקב נוסד בשנת 2003 וכיום מייצר 10000 בקבוקי יין. גם כאן, להקת בלוז נגנה את מיטב להיטי הרוק הקלאסי הלועזי, תמיד נחמד שיש קצת מוזיקת רקע. היקב היה הומה אדם, קצת יותר מדי עמוס אבל איכשהו הסתדרנו. אשתי רדפה אחרי בננו בחוץ ואני טעמתי את יינות היקב בתוך מרכז המבקרים. ליקב מרכז מבקרים בצורת סהר (ממבט ציפור), כאשר גם בפנים יש בר טעימות בצורה זהה. הבר היה מלא בטועמי יין נלהבים, אשר זזו ונדחקו הצידה כל העת ע"מ לטעום את יינות היקב. כן, גם אני שלחתי כמה מרפקים… יינן ומייסד היקב הוא יצחק כהן, אשר פגשתי מספר פעמים בפסטיבלי יין אותם אני פוקד באופן קבוע.
כל יינות היקב הוצעו לטעימה. הפעם "טעמתי" (כלומר שתיתי) שבעה מיינות היקב – פטיט ורדו 2012, שיראז קברנה 2008, קברנה סוביניון 2010, קברנה סוביניון 2011, ברברה 2012, מלבק 2012, ודואט מרלו קברנה 2012. התאכזבתי קצת מהפטיט ורדו, אני זוכר את בציר 2009 בתור אחד מוצלח במיוחד. אני לא זוכר אם הוא היה הבציר הראשון של יין זה. בבציר 2012 היה טעם מאוד חזק ודומיננטי של חבית אלון שלא כל כך אהבתי. היין הראשון שמאוד הרשים אותי היה השיראז קברנה 2008, 60% – 40% בהתאמה. צבעו בורדו עם ארומה של סיגליות, דובדבן מתוק, תות, ומעט אלון. טעמיו כללו אלון, דובדבן חזק, מעט שוקולד מריר ולבנדר, עם גוף מלא וסיומת פירותית חזקה. ממסך מעולה. היין השני שבאמת התחברתי אליו היה הברברה. צבעו בורדו צלול עם ארומה של פאי דובדבן, תות, וניל, קרם ומעט אלון. טעמיו כללו דובדבן, שזיף, תות ומעט אלון, עם גוף מלא וסיומת פירותית ומעט יבשה, יין מעולה. יין ממלא עם המון טעמים בפה למרות הסיומת היבשה.
הדרך ליקב נעמן עברה בחצר האחורית של אחד משכני יקב רמות נפתלי (אני מקווה שקיבל כמה בקבוקי יין על המחווה…). עברנו טרקטור ג'ון דיר קטן שבני התלהב ממנו, חייך והמשיך הלאה. חצר יקב נעמן היתה עוד יותר מלאה מקודמתה. ממש היינו צריכים לפלס לעצמנו דרך בחדר הטעימות כדי להגיע לחצר האחורית ולפינת המוזיקה / מאפים / רגיעה. כאן הופיעה להקת BLUES REBELS, ושוב, אין ספק שהמוזיקה החיה הוסיפה לאווירת הפסטיבל. בחצר זו התמקמו אמרנה מאפים (מטבריה) אשר מכרו מאפים עם זעתר/שומשום ופיצות אישיות ב-5 ₪ בלבד. ישבנו ואכלנו כמה מאפים עם כוסות מלאות בקברנה סוביניון גרנד רזרב 2011.
ביקב נעמן טעמתי חמישה יינות – קברנה סוביניון 2011, קברנה פרנק 2011, קברנה סוביניון גרנד רזרב 2011, מלך ארגמן 2010, ואת המרלו גרנד רזרב 2011. הקברנה גרנד רזרב היה מדהים, קברנה אדיר. צבעו בורדו כהה, עם ארומה של דובדבן, תות, קרם, מעט אלון ווניל. טעמיו כללו דובדבן, אלון, מעט עור, סיגר, ותות, עם גוף מלא וסיומת מאוזנת דובדבנית ועדינה. יין מעולה. ביום רגיל יין זה עולה 150 ₪. לרגל השקתו בפסטיבל המחיר ירד ל-120 ₪ (אז קניתי שניים, השקעה לטווח ארוך, לפחות 3 שנים "במרתף"). אשתי הלכה קצת להסתובב אז לקחתי את בני לטעימות במרתף היקב. במרתף ישנו עוד בר קטן, חדר חביות וכמובן מדפים מלאים ביין, איזה מראה משמח!!! המרתף לא היה פתוח באופן קבוע אלא מדי פעם יצאה הודעה על פתיחתו לרגל טעימה מיינות היקב המתיישנים. כאן טעמתי את המלך הארגמן 2010. ממסך זה כולל 75% קברנה סוביניון ו-25% מרלו. קצת התאכזבתי מהיין וגם… כשאומרים יינות מתיישנים בדרך כלל זה לא אומר שנת בציר אחת שקודמת ליינות בהשקה, אלא לפחות 5 או 6 שנים אחורה (כך לפחות דעתי).
נכנסנו לרכב ונסענו לקצה השני של המושב שם נמצא יקב 3 גפנים. היקב נוסד בשנת 2003 ע"י יוסי בן ברק אשר החליט להקדיש את כל זמנו לייצור יין. היקב מייצר עד 3500 בקבוקים בשנה. לעומת להקות הבלוז של שלושת היקבים הקודמים, כאן היה מופע ג'אז לטיני. המוסיקה הרימה את האווירה של כל הנוכחים, כולם מסביב היו שמחים (אולי גם ליין הייתה השפעה קטנה…). מתחת לצליה היו 3 עמדות לטעימת יינות היקב. טעמתי את כולם – ויונייה 2013, סירה 2012, מלבק 2012, ברברה 2011, קרן נפתלי 2010, קברנה סוביניון 2009, עמק קדש 2007.
לפני היינות האדומים, קודם טעמתי את הויונייה 2013. כמעט ללא צבע, עם ארומה של פירות טרופיים, היין היה מאוד מאוד מרענן. יין עדין ולימוני. היין הבא שמאוד נהניתי ממנו היה קרן נפתלי 2010. היין הוא ממסך של קברנה סוביניון, פטיט ורדו, ברברה, מרלו, קברנה פרנק וסירה. היין שהה 24 חודשים בחביות צרפתיות חדשות וישנות. ליין צבע בורדו כהה, עם ארומה של עוגת קרם דובדבן, תות, פטל ווניל. טעמיו כללו דובדבן, קומפוט שזיפים ואלון, עם גוף מלא וסיומת מאוזנת ופירותית. היין האחרון בפסטיבל זה הוא הקברנה סוביניון 2009 ששהה 25 חודשים בחביות. ליין צבע בורדו כהה עם ארומה של דובדבן, קוקוס, תות ואניס. טעמיו כללו תות, אלון, דובדבן ומעט עור, עם גוף מלא וסיומת מאוזנת ופירותית.
היה יום מצוין. אין ספק שליקבי המושב יש הרבה להציע: אנשים טובים, אווירה טובה, נוף מדהים ויין מעולה.
היום עוד לא נגמר… החלטנו לעצור בחנות של גבינות משק הירש.
החנות ממוקמת באזור התעשייה בצומת כ”ח (יש שילוט). המחלבה מייצרת גבינות ויוגורט מחלב עזים בלבד. קנינו שתי גבינות קממברט מעולות. לגבינה מרקם קרמי עם הטעם הנפלא והמעט אגוזי של גבינת עזים. אין ספק שנחזור לכאן.
משק הירש – גבינות עזים – 04-6902733.
ועכשיו, לעוד כמה תמונות:
פוקצ'ות חמות היישר מהטאבון ביקב עמרם
בני, משאיל ענב ירוק לטעימה
המרתף ביקב נעמן
נוף מבית משפחת נעמן
חדר חביות ביקב נעמן
עוד גבינות של משק הירש
יום קשה, איך הצלחת להשיך לעמוד על הרגליים?
מעניין אם הטעמים המרירים בהתחלה היו השפעה של הגבינות שאכלת. אני חושד בגבינה ספציפית שעשתה לי משהו דומה בפסטיבל האחרון שהיה בהיכל התרבות בתל אביב. היה לה טעם מוזר (אתה לא אהבת אותה) וכל היינות שטעמתי אחריה היו לי לא טעימים.
בכל אופן, בהחלט צריך להגיע לרמות נפתלי, כפי שהמלצת.
נראה לי שהחוויה מייצגת היטב את סצנת יקבי הבוטיק: יינות ברמה מאוד לא אחידה – לפעמים יינות בוסר, ומחירים גבוהים. מדי פעם אני מצליח למצוא בסצנה הזאת פנינים (הנס שטרנבך, שורק), אבל אלה מקרים נדירים יחסית ובשנים האחרונות אני מוצא את עצמי קונה יותר ויותר יינות של יקבים גדולים יחסית במחירים נורמליים יותר (מישהו הזכיר את הרי גליל?).
טעמתי את היינות הרבה לפני שהגעתי לגבינות…
בהזדמנות תטעם, תראה אם גם אתה תרגיש מרירות.
דני, אתה בגדול צודק ואין בכך פסול. אסור לשכוח שגם יקבים גדולים מייצרים יין ממש טוב וכמובן במחירים סבירים. אתה כבר מכיר אותי ואת יצר ההרפתקנות שלי בנושא יין, ולכן אני טועם הכל, הרי רק ככה אנחנו מגלים מה אנחנו אוהבים ולא אוהבים.
מה שאני הכי אוהב בתחום היין הוא כשאני לבסוף טועם יין שגורם לי להבין מה חפשתי, זו ההרגשה הכי טובה בעולם…
הצעה – כדי להשיג יינות יקבי בוטיק במחיר סביר אפשר להצטרף למועדון חברים. תמיד מודיעים לך על השקת יינות חדשים וגם על מחיר מיוחד לחברי מועדון. זה לא תמיד משתלם אבל כמו שציינת, אפשר למצוא פנינים…
אה מלצר, יש פנינה ביין שלי!!