הנה עוד משהו לעשות עם בננות בשלות מדי, בעיה שמעסיקה רבים מדי יותר מדי לעתים קרובות מדי.
(מה אמרת שאתה שם בקטשופ?? האדום בתמונה זה סרירצ’ה)
האגדות מספרות שקטשופ הבננות נולד בפיליפינים, כמו הרבה דברים, כתוצאה מצורך. במהלך מלחה"ע השניה היה שם מחסור חמור בעגבניות ורק קטשופ יכול היה להעלות את המורל. ובאין ציפור שיר… תפסו הבננות את מקום העגבניות.
ביום שבת האחרון של חודש נובמבר הזדמן למשפחתי ולי לטייל ברמת הגולן. במקרה… גם נכנסנו לקיבוץ עין זיוון למסיבת סוף בציר של יקב פלטר. נסענו צפונה על כביש 92 (הכביש שממזרח לכנרת) כאשר בצומת יהודיה פנינו ימינה לכביש 87. המשכנו ישר עד שפנינו שמאלה בצומת בשן לכביש 98. כביש 98 הוא הכביש המזרחי ביותר בארץ, עברנו את אלוני הבשן, תל חזקה ואח"כ את תל עסניה (שעליו מממוקמות עשרת טורבינות הרוח). פנינו שמאלה בצומת זיוון לכביש 91, ואחרי עוד 200 מטר פנינו ימינה לתוך קיבוץ עין זיוון. אחרי השער פונים ימינה לאורך הגדר ההיקפית של הקיבוץ עד שהגענו לרחבה מלאה ברכבים, כך ידענו שהגענו למקום הנכון. במקרה שאין רכבים באזור והכל שומם ושקט, אפשר לזהות את מבנה היקב לפי הפרפר שמצויר עליו.
קמח תירס מגיע בכמה מרקמים. גודל הגרגרים קובע את משך זמן הבישול וכמות הנוזלים הדרושה. טחינה גסה של הגרעינים דורשת בישול ארוך יותר וכמות גדולה יותר של נוזלים. במקרה של פולנטה, שהיא הדייסה הלא מתוקה שמוגשת על פי רוב כתוספת, אפשר במקום מים לשלב נוזלים אחרים כמו חלב או ציר שיוסיפו טעמים משלהם לתבשיל. וכמובן שאפשר להגישה קלאסית, או לבשלה עם תוספות מעניינות. הצ'רקסים, למשל, מבשלים פולנטה עם הגבינה המלוחה שלהם. תענוג צרוף.
ממליגה Mămăligă
אני יודע, אני יודע, האסוציאציה (מעניין באמת, איך אומרים אסוציאציה בעברית? תסמיך! כמו ברוסית, אותו דבר…) הראשונה שיש לכם כשאתם שומעים ממליגה היא של דודה רומניה עם שפם ושוּמה ענקית מנסה לדחוף לכם לגרון קוביה יבשה בצבע צהוב. אך לא כתסמיככם! היא בכלל לא חייבת להיות יבשה ומשעממת ולגבי השומה, אפשר להסיר את זה.
ממליגה, כמו מאכלים רבים אחרים, קיימת בצורות שונות במקומות רבים על פני הגלובוס. נהוג להשוותה לפולנטה האיטלקית, אבל תוכלו למצוא אותה במרקמים מתחלפים בצפון ובדרום אמריקה, במכסיקו, אפריקה, הונגריה, גרוזיה, שוויץ, סלובניה, קרואטיה, סין ובעצם, בכל מקום שגדל בו תירס. הקוביה היבשה לכאורה מהתסמיך שלעיל, היא עוגה עם סוכר, ביצים ושאר מוצרי החלב בבית שפג תוקפם, אשר ידועה ברומניה כמלאי (Mălai). אבל אף אחד לא אומר מלאי, גם לא יוצאי רומניה, אז מלאי לי לקחת ללב? כולם אומרים ממליגה.
כשהייתי קטן אהבתי כדורי שוקולד, אבל זה עבר לי כבר בגיל חד ספרתי. בנקודת זמן מטושטשת כלשהי פשוט הבנתי שאני מתעב ביסקוויטים לחים באוכל שלי.
ברם, אולם, בהיותנו ביונייטד קינגדום, אכלתי ברשת Prêt à Manger חטיף שוקולד שהחזיר לי את האמון באותן עוגיות המרגרינה עליהן גדל כל ילד בארץ. באתר הרשת מסופר על “עוגות מקרר” ומצויינים הרכיבים הבאים: crushed digestive biscuits, sultanas and golden syrup topped with chocolate.
את ביסקוויטי דייג'סטיב האנגלים אני לא מכיר, אך נראה שהם נאפים שם כבר די הרבה שנים. מצאתי בסופר חלופה ספרדית דווקא באזור הסכרת, אזור שאני לא מכיר, לשמחתי. מתכונים לעוגות מקרר יש בהמונים ברחבי הווב. מפתיע שדווקא ניסויים לחיקוי של השוֹק-בּר המופלא לא מצאתי בשפע, אז אלתרתי והגעתי לתוצאה דומה למדי למקור, כפי שהוא זכור לי מבירת האימפריה.
