לפני מספר חודשים ביקרתי עם עודד במסעדת כתית – מסעדת הדגל הוותיקה של השף מאיר אדוני. היות וחגגנו אירוע יומולדת לא הצטיידנו בציוד הבלוגרים הרגיל שלנו ולכן לא תיעדנו את החוויה המסחררת שחווינו שם. השבוע חזרתי לכתית כדי לחגוג אירוע יום הולדת נוסף, והפעם התארגנתי קצת יותר טוב.
אירוע אחר שהביא אותי לת"א אפשר לי להגיע השנה לביקור קצר בתערוכת הקולינריה הגדול בישראל שמכוונת לקהל מקצועי. עלי להודות שהרגשתי קצת מוזר, כשסביבי כ"כ הרבה בעלי תגים עליהם רשום "שף תפעולי…", "מנהל מכירות של…" ו"יועץ כך וכך".
מזן בירה כמעט נכחד הפך האייל ההודי הבהיר לאחד מסוגי הבירה הפופולאריים והנחשבים ביותר בסצנת בירות הבוטיק. לרגל צאתן לשוק של שתי בירות IPA ישראליות חדשות החלטתי לארגן לעצמי אירוע טעימות של בירות IPA ישראליות. הזמנו לאירוע גם שתי אורחות מן המולדת הישנה של בירות אלו.
רבות נכתב ונאמר – גם בשפונדרה – על אותה בירה. ע"פ הנרטיב הסטנדרטי של מבשלי ה-IPA , הבריטים יצרו בירה חזקה במיוחד שתוכל לעמוד במסע הארוך ללא קרור מאנגליה להודו ולהרוות את צימאונם של חיילי האימפריה. כמו במקרים רבים, גם בסיפור זה יש גרעין אמת לא קטן, אבל כשבודקים את הפרטים הסיפור הרבה יותר מעניין.
אחרי שבוע מהגיהנום הגיע יום שישי נעים, מעונן חלקית ועם רסיסי גשם פה ושם (אנחנו בסוף מאי, כן?), מושלם בשביל פעילות חוץ. קפצנו לארוע הטעימות השנתי של יקב רקנאטי באזור התעשיה עמק חפר.
הטעימות התחילו מבחינתנו ברגל שמאל, אבל השתנו מאד לטובה בהמשך. את פנינו קבל, כרגיל, הרוזה היפה שבכל שנה טעמו מעט שונה. השנה (2014) יש לו חמיצות גבוהה והוא קצת מפוספס לטעם שנינו. מאוחר יותר גילינו שהיקב מייצר רוזה נוסף (כנראה שהוא היקב היחיד בארץ שעושה זאת) אשר מיוצא בלעדית לצרפת. כבוד…
סוף-סוף הגיע היום לפסטיבל ירדן וינטאג' 2015. זה התחיל כיום רביעי רגיל למדי, כאשר בבוקר עוד הכנסתי כמה שעות עבודה ובסביבות 10 כבר התחלתי לנוע לכיוון רמת הגולן. אחרי נסיעה צפונה על כביש 90, פניתי ימינה בצומת צמח לכביש 92. בצומת מעגן פונים שמאלה להמשך נסיעה על כביש 92, הכביש המזרחי של הכנרת. בצומת יהודיה פונים ימינה לכביש 87, ובצומת קצרין דרום פונים שמאלה לכביש 9088. נוסעים עוד 2 ק"מ בערך ואז פונים ימינה לתוך אזור התעשייה של קצרין. כדי להגיע ליקב רמת הגולן ממשיכים ישר בכיכר הראשונה ואז פונים שמאלה לחניה מול שער היקב. 
אחרי שרשמו את נוכחותי באירוע יצאתי ממרכז המבקרים לכיוון הדוכנים. איך שיצאתי כבר הרחתי את הבשר, אבל היו עוד כמה "מכשולים" בדרך. הדוכן הראשון שפגשתי הוא של גבינות חוות הנוקד מגילון (מערב לכרמיאל). העסק הינו עסק משפחתי ומנוהל ע"י דני ברזילי. הגבינות שטעמתי היו פקורינו, כחולה, הנוקד בגראפה (מרגישים), ותום. כל הגבינות ממש מצוינות.
