אחרי כל כך הרבה המלצות, מחמאות וסופרלטיבים אמרנו גומר לטעום את המנות בתפריט הטבעוני של מאיר אדוני ואסף שטרן במסעדת מזללה, רגע לפני שהוא נכחד (התפריט, לא השף). הצלחנו להזמין שלושה מקומות על הבר בערב הלפני אחרון של התפריט, האוסטרלי, הצמחונית ואני, שאין לי כינוי. זוהי הפעם הראשונה שלנו במקום, פרט לכמעט ארוחה שלי עם דני שהפכה בעורמה לארוחה בכתית. כדי לשים את הדברים על הבר כבר בהתחלה, דעו לכם שאין מה להשוות בין כתית למזללה. על אף הבר והכניסה המשותפים, החוויה שונה לגמרי בכל מובן. מזללה היא מסעדה גדולה למדי, מוארת מאד, רועשת משִמחת האוכל והרבה פחות מאופקת ומעונבת מכתית. בכתית היצרים משתוללים, אבל רק בצלחת ובפה.
מנסיוני הדל במסעדות שוות, שמזללה היא ללא ספק אחת מהן, אחת הטקטיקות למניעת מפחי נפש, היא להתעלם לגמרי מהמחירים, מתוך ידיעה שהולך להיות לך טעים ונעים ושזה יעלה לא מעט. שיתפתי מראש את שותפיי לארוחה במחשבה הנ"ל. התפריט הטבעוני, כמו גם התפריט הרגיל מעניין מאד והייתי שמח לטעום כל אחת מהמנות בשניהם. את חלק מהמנות שבתפריט הרגיל זיהינו מטובענות בזה הטבעוני, משימה לא פשוטה לטבח האמיץ.
