מצוקת תערובת הזעתר בבית הובילה אותי לאלתר לאלתר. נזכרתי שיש לי עוד מימי הורדוס קופסא עם אורגנו שייבשתי במו גומייתי, ושכידוע טעמו לא מאד שונה מהאזוב המצוי (זעתר). כשחפשתי את השומשום בבוידעם גליתי שגם הוא נגמז ושאין לי בכלל בוידעם. נשאר לי רק שומשום שחור שקניתי פעם בחנות אתיופית בשוק מחנה יהודה. חשדתי בשומשום הזה כבר מזמן שהוא לא שומשום, כמו שהציג אותו המוכר בחנות ואמנם, לזרעים האלה קוראים ניז’ר או ניגר (Niger, או Guizotia abyssinica, או זרעים של גיזוטיה צרת עלים, על פי אבינעם דנין).
מילא, זה מה שיש ועם זה ננצח. אולי.
