סרדין הוא דג סימפטי לכל הדעות, בגן היו עושים לנו סנדוויצ'ים עם סרדינים ברוטב עגבניות. אהבתי את הסנדוויצ'ים האלה מאד ועד היום סרדינים משמחים אותי. אבל בקיץ האחרון היתה מחאה. אפילו הלכנו להפגנות. אני? בהפגנה? פחח… טוב, זה היה ממש חשוב והצמחונית הכריחה אותי לבוא. אנשים עמדו שם צפופים וצועקים, מחזיקים שלטים על סרדינים ואני חשבתי כל הזמן על סנדוויץ' עם חמאה ודגים כבושים בשמן.
להפגנה השניה הלכתי עם האינדיאנית הגדולה, הפגנו נוכחות וברחנו לאכול קרואסון שקדים אצל אלה. כך אני מחנך את צאצאותיי: מהי דמוקרטיה, מה צריך לעשות בשביל שיקשיבו לך במדינה הזאת ואיך לזהות קרואסון טוב כשאתה רואה אחד.
