הכסאות הריקים לא נותרו ריקים לזמן רב
כנראה שמעולם לא היתה מסעדת שוק עם שם לעוס יותר, אבל עם הטעם אין להתווכח. מסעדת שוקשוקה הפכה להיות המקום החביב עלי בשוק הכרמל. זה המקום בו אני מקונן על עליבות מסעדות השוק של מחנה יהודה בהשוואה לפריחה המדהימה של סצנת האוכל בשוק הכרמל.
בוקר שישי אחד בסוף השנה שעברה (2015 כן? זה הפוסט האחרון לשנת 2016 הזכורה לרעה) הזדמנו לשוק הכרמל ביום וחיפשנו מקום מתאים לארוחת בוקר. שמנו עיננו על בר גדול ומושך עין והתישבנו. רוב התפריט בטברנה המעין-יוונית הורכב משקשוקות. הזמנו אחת וכן סלט בורגול. מברז הבירה הגיע אייל בהיר של שפירא, הברמנית הניחה מולנו, כמו מול שאר הלקוחות, חלה טריה, חמוצים וקערית טחינה. השאר היסטוריה. המקום כל כך מצא חן בעיני שמאז לא אכלתי ארוחת בוקר בשום מקום אחר בשוק. הגעתי למצב כזה שהברמנית כבר מזהה אותי ויודעת שעם ארוחת הבוקר שלי אני שותה חצי ליטר בירה. היא גם מפנקת אותי תמיד בשוט או שניים (או שלושה באחת הפעמים) של ערק. אחרי זה סיבוב הקניות נהיה הרבה יותר מאתגר.
