יודע מה?… ספרד – חלק א'

לא זוכרת כבר איפה, לא זוכרת מתי, אבל הצ'ורוס היו נהדרים.

האמת שזה לא נכון, אני כן זוכרת בדיוק היכן אכלתי אחלה של צ'ורו. אמנם לא היה לי למה להשוות אותו כל כך, אבל הוא הרגיש לי מסורתי ונפלא.

חמקנו מעוד ארוחת חג וטסנו כחגיגה משלנו לשתי מדינות שונות (בערך) – קטלוניה וספרד. קטלוניה עכשיו, ספרד בחלק ב'.

אולי לא הלכנו למקומות הנכונים, אבל בלי שום ספק העדפנו את ברצלונה על פני מדריד… אהבנו את האווירה הגותית, הסמטאות הצרות וחנויות הבוטיק מימין ומשמאל. עם זאת, היה טעים גם כאן וגם כאן.

barcelona1

הדבר הראשון שעשינו, בהמלצת כל אחד ששמע שברצלונה היא היעד הבא, וכמובן בהמלצת הדיווח הקודם על ברצלונה וההמשך שלו, היה ביקור בשוק לה בוקריה. חשבתי שהשוק יהיה גדול פי 3 יותר ממה שהיה, אך הצבעים והטעמים לא אכזבו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, כתבת אורח, ספרד | 4 תגובות

שוקופאי לליאור

רשומה זו היא מחווה לחברי כתום השיער שנשאר נאמן לרשת ההמבורגרים הישראלית במשך כל אותן שנים על אף הירידות הבלתי פוסקות של חבריו. כבר די מזמן חשבתי להכין לו שוקופאי ליום ההולדת ואיכשהו זה נדחה ונדחה. נצלתי את ההזדמנות לעשות זאת סוף סוף בפיקניק ברמות מנשה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ילדים, נוסטלגיה, קינוחים | עם התגים | 6 תגובות

בווארי: מסעדה ב”מפעלי המנועים הבוואריים”

WP_20170905_017

בפעם השניה בחיי הייתי במסעדה שקשורה אל תעשיית הרכב הגרמנית ושרדתי כדי לספר על כך. למי שלא שמע על “מפעלי המנועים הבוואריים” מדובר בחברת BMW, אשר מפעילה במינכן תשלובת של מוזיאון ומרכז מבקרים מפואר. חוץ מאוכל מעניין, יש שם גם כלי רכב.

לפני שיצאתי לבקר במוזיאון BMW, בדקתי את האפשרויות הקולינריות  וראיתי שיש שם קפיטריה מושקעת מאוד.  אחרי הביקור במוזיאון המעניין, אבל בעייתי מבחינה היסטורית, פניתי לקפיטריה.  מבט במקום ובתפריט הבהיר שאכן מדובר בקפיטריה מושקעת במיוחד, אבל היא היתה עמוסה במבקרים שגם הם חשבו שהגיע הזמן לארוחת צהרים.  החלטתי לעבור את הגשר המחבר את המזיאון אל מרכז המבקרים ולחפש שם אופציה לארוחה. מיד אחרי הכניסה שמתי לב למסעדה קלילה בשם “בווארי” שנראתה מעוצבת ומעניינת. למרות שהיא נמצאת בחלל המבנה הענק, מעצביה הצליחו ליצור בה רושם של ישיבה בגינה. כן, אני יודע שכך נראות חלק מהמסעדות הגנריות של קניונים, אבל כאן היה ברור שמדובר במשהו אחר. בירור אצל המארחת הבהיר שיש מקום לסועד יחיד וכך הובלתי אחר כבוד לשולחן.

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה, גרמניה | 2 תגובות

סטייק?

WP_20170821_003

  צלע עם עצם נקיה מהסחות דעת

בשר בקר ישראלי יכול להיות טוב? בודאי שלא, זאת התשובה המקובלת וההגיונית. בעקבות שמועות ששמעתי על בשר ישראלי אחר ערכתי לא מזמן ניסוי והתוצאה היתה מפתיעה.

מזמן לא היה לנו כאן פוסט בשר רציני. נראה שמאז שעורכנו עבר לצד האפל מפלס ה-B12 בשפונדרה ירד משמעותית. חווית בשר מעניינת שאירעה לי לאחרונה מהווה עילה טובה לחזור למקורות.

לפני מספר חודשים הזדמן לי לקרוא על מבחן טעימות השוואתי שנערך באחד ממקדשי הסטייקים בת”א ושבו סטייקים מבקר רמת הגולן קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בהשוואה לאושיות בקר כמו אנגוס אנגלי ושרלואה צרפתי. לקראת אירוע שדרש ארוחה טובה החלטתי לנסות בעצמי. הבחירה הטבעית לקנייה היתה מעדניית איוו בירושלים – בית מרקחת ידוע ומוכר שאנשים כמוני מגיעים אליו רק לרגל אירועים מיוחדים, וגם זאת אחרי נטילת הלוואה בבנק.  יחד עם זאת, בעל הבית ידוע כאחד המומחים הגדולים ביותר בארץ לבשר. הנתחים בויטרינה נראו מעולים ואחרי התלבטות לא קצרה החלטתי לקחת סטייק צלע עם העצם במשקל של כ-650 גרם וטיבון עגל במשקל של כ-700 גרם – שניהם מבקר רמת הגולן שיושן במקום. ליד הכניסה ניתן לראות את מקרר היישון של המעדניה ובפנים היו כמה נתחים מרשימים מאוד ממקורות שונים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בקר, בשר | עם התגים | תגובה אחת

ביקורת ספר: הסכנה האדומה

WP_20170820_002

אניה פון ברמזן, אמנות הבישול הסובייטי: ממואר על אוכל וגעגועים, הוצאת הכורסא וידיעות ספרים, 2016.

"אדם אוכל מרק במסעדה במוסקבה ולפתע מגלה בתוכו בורג חלוד. הוא קורא למלצר ומתלונן. המלצר עונה לו: 'טבריש, בשביל 25 קופיקות ציפית לקבל את כל הטרקטור!?'".

תרבותה של ברית המועצות היתה לכל אורך תקופת קיומה תעלומה גדולה לעולם שמחוץ לה. בתקופת המלחמה הקרה השקיע המערב אין-סוף משאבים בניסיון לפצח את התעלומה. אחד הרמזים הגדולים למתרחש בברה"מ היו אין-ספור הבדיחות הפוליטיות שזלגו למערב. במהלך קריאת הספר לא יכולתי שלא לחשוב על הבדיחות הסובייטיות הרבות ששמעתי לאורך השנים, בייחוד לאור שימוש בחלק מהן בתוכו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מוצר, היסטוריה | תגובה אחת