יומני מחניודה 23: מבשלים ומנקנקים ב-Hatch

WP_20171116_005

  מיטיבי הלכת יזהו מיד את המיקום המדויק

בין שלל הברים והפאבים שצצו והתחלפו בשוק בשנתיים האחרונות ישנו אחד שצד את עיני: Hatch. נתקלתי במקום הזעיר הזה לראשונה מוקדם יותר השנה. הצצה בתפריט הבירות המצויר בגיר עוררה מיד סקרנות, בייחוד לאור אזכורה של Berliner Weisse – הבירה הטיפוסית והחמוצה של ברלין. נעצרתי לטעום (לא מגישים כאן עם ממתיק) וכמובן שלא אהבתי. אני חושב שמדובר באחד הז'אנרים המיותרים של בירה שקיימים. בביקור מאוחר יותר טעמתי את בירת האוקטוברפסט. מברלין אולי אין מה ללמוד על בירה, אבל גם למבשלי מינכן יש עוד מה ללמוד מירושלים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת בירה | כתיבת תגובה

הדגים חזרו

WP_20171110_007

  הכי טרי שיש ולא פרי: פלמידה (למעלה) וגומבר

בחודש שעבר נצפו כבר מספר דגי ים טובים אצל מוכרי הדגים בשוק מחנה יהודה. לקח לי זמן להתפנות לנסיעה אל שוק הכרמל כדי לראות איך שובם של הדגים נראה שם.

התחלתי את בוקר יום שישי כרגיל עם בירה וארוחת בוקר בשוקשוקה. לרגל האירוע בחרתי בפלטת הדגים הכבושים עם ירקות, חמאה חמוצה ושוט של וודקה (41 ₪). המטיאס וההרינג היו נהדרים – כבישה ביתית במיטבה. את השפרוט המיובש בנוסח סובייטי אהבתי פחות. דגי מדי לטעמי.

סיבוב אצל מוכרי הדגים גרם לי להתביית על הדוכן של רוסטוס, אותו תפסתי כשהוא עדיין מסדר את הסחורה (ב-8:30 בבוקר – לא התעורר כנראה). תמורת 120 ₪ קניתי רסקס גדול, פארידה בינונית ושלושה טרחונים קטנים. מבחר ירוקים של חורף וכן לבנה וקרם פרש הצטרפו לחבילת הדגים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה דגים | 3 תגובות

יודע מה?… ספרד – חלק א'

לא זוכרת כבר איפה, לא זוכרת מתי, אבל הצ'ורוס היו נהדרים.

האמת שזה לא נכון, אני כן זוכרת בדיוק היכן אכלתי אחלה של צ'ורו. אמנם לא היה לי למה להשוות אותו כל כך, אבל הוא הרגיש לי מסורתי ונפלא.

חמקנו מעוד ארוחת חג וטסנו כחגיגה משלנו לשתי מדינות שונות (בערך) – קטלוניה וספרד. קטלוניה עכשיו, ספרד בחלק ב'.

אולי לא הלכנו למקומות הנכונים, אבל בלי שום ספק העדפנו את ברצלונה על פני מדריד… אהבנו את האווירה הגותית, הסמטאות הצרות וחנויות הבוטיק מימין ומשמאל. עם זאת, היה טעים גם כאן וגם כאן.

barcelona1

הדבר הראשון שעשינו, בהמלצת כל אחד ששמע שברצלונה היא היעד הבא, וכמובן בהמלצת הדיווח הקודם על ברצלונה וההמשך שלו, היה ביקור בשוק לה בוקריה. חשבתי שהשוק יהיה גדול פי 3 יותר ממה שהיה, אך הצבעים והטעמים לא אכזבו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, כתבת אורח, ספרד | 4 תגובות

שוקופאי לליאור

רשומה זו היא מחווה לחברי כתום השיער שנשאר נאמן לרשת ההמבורגרים הישראלית במשך כל אותן שנים על אף הירידות הבלתי פוסקות של חבריו. כבר די מזמן חשבתי להכין לו שוקופאי ליום ההולדת ואיכשהו זה נדחה ונדחה. נצלתי את ההזדמנות לעשות זאת סוף סוף בפיקניק ברמות מנשה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ילדים, נוסטלגיה, קינוחים | עם התגים | 6 תגובות

בווארי: מסעדה ב”מפעלי המנועים הבוואריים”

WP_20170905_017

בפעם השניה בחיי הייתי במסעדה שקשורה אל תעשיית הרכב הגרמנית ושרדתי כדי לספר על כך. למי שלא שמע על “מפעלי המנועים הבוואריים” מדובר בחברת BMW, אשר מפעילה במינכן תשלובת של מוזיאון ומרכז מבקרים מפואר. חוץ מאוכל מעניין, יש שם גם כלי רכב.

לפני שיצאתי לבקר במוזיאון BMW, בדקתי את האפשרויות הקולינריות  וראיתי שיש שם קפיטריה מושקעת מאוד.  אחרי הביקור במוזיאון המעניין, אבל בעייתי מבחינה היסטורית, פניתי לקפיטריה.  מבט במקום ובתפריט הבהיר שאכן מדובר בקפיטריה מושקעת במיוחד, אבל היא היתה עמוסה במבקרים שגם הם חשבו שהגיע הזמן לארוחת צהרים.  החלטתי לעבור את הגשר המחבר את המזיאון אל מרכז המבקרים ולחפש שם אופציה לארוחה. מיד אחרי הכניסה שמתי לב למסעדה קלילה בשם “בווארי” שנראתה מעוצבת ומעניינת. למרות שהיא נמצאת בחלל המבנה הענק, מעצביה הצליחו ליצור בה רושם של ישיבה בגינה. כן, אני יודע שכך נראות חלק מהמסעדות הגנריות של קניונים, אבל כאן היה ברור שמדובר במשהו אחר. בירור אצל המארחת הבהיר שיש מקום לסועד יחיד וכך הובלתי אחר כבוד לשולחן.

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה, גרמניה | 2 תגובות