וונג

יום אחד קמנו ויצאנו לארוחת ערב בתל אביב. ובעודנו נוסעים מחוץ למושב נזכרה הצמחונית ובקולה הווקאלי הכריזה: "המסעדות האסייתיות הן החברותיות ביותר לטבעונים!", היא אמרה. ולפני שיכלת להגיד אהרונסוניה פקטורובסקי, הזמנו שולחן בווֹנג, הווייטנאמית בת החמש, שעל פי עמוד הפייסבוק שלה היתה הראשונה להגיש לחמניות באן (ובחנוכה השנה הגישה סופ-באניה!).

vong

(התמונה מעמוד הפייסבוק של המסעדה)

עוד אנחנו מתרשמים מהטאפטים והתאורה הגיעה דודה והתנצלה שהיא מכבה את האור ל-8 דקות. באותו הערב כבו האורות במסעדות רבות בארץ כמחאה על היטל העסקת עובדים זרים ועל הפסיקה השנויה במחלוקת לגבי הטיפים ומשכורות המלצרים.

לא נורא, לא קרה כלום – אכלנו בשקט בחושך.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, הנל"צ (היינו, נהנינו, לא צלמנו), וייטנאם, קוקטייל | 2 תגובות

מבשלה קטנה-גדולה: Giesinger, מינכן

DSC01361

אורחים לפעמים מועילים. באביב הזמנו מספר אנשים לבראנץ'. היה כנראה מוצלח כי את שלוש האורחות העקשניות האחרונות היינו צריכים לגרש לקראת ערב במקלות ואבנים. אחד האורחים, שדוקא הלך מוקדם יחסית בגלל חמרמרת של זוגתו (מהערב הקודם, לא קשור אלינו), הביא איתו בתור תשורה שישיית בירות של מבשלת גיזינגר. הוא סיפר בהתלהבות שהמבשלה לא קטנה, אבל עדיין נחשבת קטנה ועצמאית במונחים מינכנאים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת בירה, ביקורת מסעדה, גרמניה | כתיבת תגובה

חוות האנוי

את חוות הנוי גילינו במקרה. היא היתה שם כל הזמן, רק שלא ידענו עליה. במרכז עמק חפר, בסמוך לכפר מונאש ומכללת רופין היא נמצאת. החווה הוקמה כשנה לאחר פרוץ המדינה כתחנה לפיתוח צמחיית נוי ותרבות, אקלום, ריבוי צמחים והדגמה (כך אתר החווה). היא פתוחה במשך כל ימות השבוע למבקרים (ללא תשלום) והיא מה שאני אוהב לכנות מקום מגניב לאללה. בגן הבוטני הזה אפשר לטייל בינות לעצים והשיחים המיוחדים, לנוח בצלם ואף לפקנק. האינדיאניות נוסעות לשם מדי פעם במסגרת בית הספר ליום של התנדבות בחווה וגם זה מגניב.

חוות הנוי

בחווה מתקיימים סיורים וסדנאות, בהם גם פעילויות לילדים ואני ממליץ בחום לעקוב אחרי הפרסומים בעמוד הפייסבוק שלה.

גם את מסעדת האנוי התל אביבית, שקיימת כבר חמש שנים, לא הכרנו עד לאחרונה. הספקנו להיות שם שלוש פעמים ולאכול פעמיים (באחת הפעמים השולחן הפנוי היחיד לא מצא חן בעיני, אז הלכנו).

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, בירה, בירה במחיר שפוי, ילדים | תגובה אחת

טיול שורשים במרוקו: שומרי כשרות, צמחונים ואחד אוכל-כל

הקדמה ראשונה

אם יהיו אי דיוקים בנושאים מסויימים, אני מתנצלת מראש. המידע שיש בידי הוא בחזקת תורה שבעל-פה ויתכן שיפלו בפוסט זה שיבושים.

 

הקדמה שניה

20181010_094055

(פאתי המלאח במרקש)

רחל, חמותי, ילידת מרוקו והמדריכה האמיתית שלנו בטיול, סיפרה לנו שבכל עיר גדולה במרוקו, לרובע שבו התגוררו היהודים קראו "מלאח". "מלאח" בערבית מרוקאית פרושו "מלח". הסיבה לשם זה היא שבעבר היהודים היו אלו שמכרו מלח לשאר תושבי העיר והתפרנסו יפה ממסחר זה. עוד הזהירה אותנו רחל ואמרה שהאוכל המרוקאי האותנטי, לא זה שעושים בישראל, הוא לא כל כך טעים. מהר מאד התברר לנו שרחל צודקת. שרוליק גיסי ואיתמר בן זוגי הסבירו זאת בכך שכשיהודי מרוקו עזבו את מדינתם, הם לקחו איתם את כל המלח ומאז האוכל במרוקו תפל.

ובכל זאת יש מה לספר!

מרוקו היא ארץ עשירה במגוון שפות, מראות, אנשים, נופים וטעמים. ביקרנו בערים הגדלות כמו קזבלנקה ומרקש וגם באזורים מרוחקים יותר כמו אירפוד וורזזאת. אני פחות טובה בלתאר מקומות, אבל אשמח לכתוב על אוכל.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כתבת אורח, מרוקו | 5 תגובות

מינכן: המשך החיפוש אחר בירות עם טעם

WP_20181005_002

הדומיננטיות של מבשלות הענק באוקטוברפסט עודדה אותי להמשיך את המסע בעקבות המבשלות הקטנות של מינכן. שיחות עם מקומיים והיתקלויות מקריות הביאו אותי לשלוש מבשלות נוספות ושונות מאוד אחת מן השניה. במשך שלושה ימים רצופים נסעתי אחרי העבודה אל מבשלות ובדקתי מה מתרחש בסצנה. מסתבר שהרבה.

WP_20181004_006 

  אחד המראות העצובים ביותר שיש: גן בירה ריק בדמדומים

 

Forschungsbrauerei

את הטיפ על המבשלה הזאת קיבלתי מסטודנט חובב בירות שחלק איתי שולחן במשרד. התברר שהוא גם עובד בחנות בשר וכך קיבלתי ממנו כמה טיפים על בשר מקומי, אבל לא לשם כך התכנסנו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת, ביקורת בירה, בירה, גרמניה, מבשלות בירה, מדריכים | תגובה אחת