את חוות הנוי גילינו במקרה. היא היתה שם כל הזמן, רק שלא ידענו עליה. במרכז עמק חפר, בסמוך לכפר מונאש ומכללת רופין היא נמצאת. החווה הוקמה כשנה לאחר פרוץ המדינה כתחנה לפיתוח צמחיית נוי ותרבות, אקלום, ריבוי צמחים והדגמה (כך אתר החווה). היא פתוחה במשך כל ימות השבוע למבקרים (ללא תשלום) והיא מה שאני אוהב לכנות מקום מגניב לאללה. בגן הבוטני הזה אפשר לטייל בינות לעצים והשיחים המיוחדים, לנוח בצלם ואף לפקנק. האינדיאניות נוסעות לשם מדי פעם במסגרת בית הספר ליום של התנדבות בחווה וגם זה מגניב.
בחווה מתקיימים סיורים וסדנאות, בהם גם פעילויות לילדים ואני ממליץ בחום לעקוב אחרי הפרסומים בעמוד הפייסבוק שלה.
גם את מסעדת האנוי התל אביבית, שקיימת כבר חמש שנים, לא הכרנו עד לאחרונה. הספקנו להיות שם שלוש פעמים ולאכול פעמיים (באחת הפעמים השולחן הפנוי היחיד לא מצא חן בעיני, אז הלכנו).
