ניחוח ים תיכוני. סוג של. קפיצה קצרה לסיציליה

WP_20190817_010

  טרטר טונה  ואבטיח (מימין), וקרפצ’יו טונה עם פקורינו על המרפסת בקטניה

משחר נעורי אינני סובל את ג'יימי אוליבר. יחד עם זאת, השנה הצלחתי להתמכר לסדרה שלו, בה הוא נוסע עם ג'נרו קונטלדו הוותיק ברחבי איטליה ולומד מתכונים מסבתות איטלקיות. אחד הפרקים עסק בסיציליה והוא עורר בי תיאבון קשה לדגים, פירות ים ומתוקים. טיסה במחיר מציאה לעיר קטניה עם חברת שכר בולגרית (כן, אני יודע איך זה נשמע, אבל החוויה איתם היתה מצוינת) אפשרה להשקיט את הרעב. מלכת ה-AirBnB מצאה לנו דירה מרשימה בלב העיר וכך יצאנו לדרך רעבים ועמוסים בציפיות קולינריות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, דגים, יקבים, מדינות, מדריכים, מסעדות ובתי אוכל, פירות ים, קינוחים, שווקים | תגובה אחת

מסעדת "הדקל". התבדחנו עם טבחינו

WP_20190807_001

בדרך כלל אני לא אוהב אינטראקציית יתר עם מלצרים, טבחים ושאר ספקי שירותי מזון ושתיה. אם הגורם שממול ידידותי, אני זורם עם זה, אבל לשיחות סרק אין לי סבלנות. ערב בהיר אחד לא מזמן בשוק מחנה יהודה סטיתי כהוגן מן המנהג, וכמו במקרים רבים, גם כאן הסטייה התפתחה כתוצאה מסטייה מתוכנית.

הרעיון היה לשבת ב"קרייב" לרגל הצבת שתי חביות של בירות שבט המוצלחות. תעלת הבלאומילך שהתפתחה ברחוב מול "קרייב" הוציאה את החשק ולכן המשכתי עוד מספר מטרים ברחוב והצצתי ב"הדקל", המסעדה המסתורית של קבוצת מחניודה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה | כתיבת תגובה

ארץ הסשימי העולה – חלק ב' – אוכל רחוב ושווקים

בפוסט הקודם סיפרתי על נפלאות חנויות הנוחות, ה"קונביני", הפזורות ברחבי יפן ומעניקות אושר ושובע זול ואיכותי לתושבים ולתיירים. הפעם אני יוצאת קצת החוצה אל הרחוב.

Japan street food 1

 

ביפן המושג "אוכל רחוב" הוא מתעתע. יש אוכל, יש רחוב, אבל ללכת ברחוב ולאכול תוך כדי הליכה? לא, לא, לא, זה כבר אסור! מסתבר שהמנהג הפרוע הזה לא ממש מקובל ברחובות יפן. להבנתי, זה פשוט מטעמי ניקיון, שלא תיפול איזו חתיכת תמנון על הרצפה בטעות. אם חשקה נפשך בשיפוד שרימפס מהשוק, עמוד בצד ואכול אותו או תפוס איזו חתכת מדרכה לשבת עליה.

אפרופו ניקיון – נקי מאוד. אבל פחים אין! תעלומה. סטארט-אפ שלא נראה כמותו.

 

 

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מוצר, דגים, יפן, כתבת אורח, מסעדות ובתי אוכל, פירות, פירות ים, קינוחים, שווקים | 5 תגובות

ארץ הסשימי העולה – חלק א' – מציאות בחנויות הנוחות

עוד לפני שהגענו ליפן ידעתי שהחוויה הקולינרית שנזכה לה תהיה עיקר הטיול בשבילי. תרבות האכילה במדינה כל כך מושרשת וחשובה להם, שעל הדרך לומדים גם על האוכלוסיה והתרבות באופן כללי ולא רק מההיבט קולינרי.

אכלנו המון דברים מוזרים, טעימים, לא טעימים, מפתיעים ומחדשים. צילמתי קרוב לאלף תמונות של מנות, חנויות כלי מטבח, שווקים, גלידות ושאר אצות. אשתדל לסכם בקצרה, אך בכל זאת יהיו כאן כמה פוסטים בהמשכים… והראשון מביניהם (וכן, זה דורש פוסט נפרד):

מציאות בחנויות הנוחות

japan1

הדבר הראשון שתיכננתי לעשות לאחר הנחיתה בטוקיו היה לדרוך באחת מחנויות הנוחות הידועות לשבחה ("קונביני"), כלומר אחת מאלה: Seven Eleven, Family Mart, Lawson. כבר מהארץ קראתי דברים טובים על תכולת החנויות – מנות טריות מוכנות לאכילה, סושי במבחר גדלים וטעמים, חטיפים משונים וחדשים לעין וכל מיץ שניתן להעלות על הדעת. אמנם לפני הקונביני עצרנו לנסות סושי מקומי ולסמן כך עוד וי חשוב שעליו אספר בפוסט אחר, אך כשהגענו לחנות התגשמו חלומותיי האמיתיים. מאותו רגע, נכנסנו כמעט בכל יום לחנות קונביני (ולפעמים יותר מפעם אחת) וחיפשנו לנו דברים חדשים לטעום ולספר עליהם.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מוצר, בצק, יפן, כתבת אורח, מסעדות ובתי אוכל | 8 תגובות

אמסטרדם ביחד ולחוד

לפני כמה שנים טסנו אמסטרדמה עם האינדיאניות. הלכנו הרבה ברגל, החלקנו על הקרח, אכלנו צ'יפס ופנקייק, היינו בפסטיבל האורות, במוזיאון ואן גוך ובבית אנה פרנק ואני חזרתי עם ההרגשה שהעיר תיירותית מדי, משעממת קולינרית ושהאינדיאניות קטנות מדי בשביל להסתובב ימים שלמים ברגל. רצו גרמי השמיים ונזדמנתי שוב אל העיר בענייני עבודה. היה לי יום שלם וכמה ערבים להסתובב בה ולתקן את הרושם מהפעם הראשונה. ובכן, אני שמח לדווח כי עמדתי יפה במשימה.

אמסטרדם זה הרבה יותר מצ'יפס ופנקייק. נעים ונח להסתובב בעיר ויש בה אוכל מגוון ובירות מצוינות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת בירה, ביקורת מסעדה, בירה, בצק, הולנד, ילדים, מבשלות בירה, מסעדות ובתי אוכל, שווקים | כתיבת תגובה