יומני מחניודה 25: טבעונים

האגס 1: גן עדן לטבעונים

השבוע הלכתי לקראת ערב לשוק. ימי שעון החורף הארורים האלה, שבהם האור נכבה מוקדם, לא עושים חשק להסתובב בחוץ, אבל מה לעשות, יש דברים שאפשר לקנות רק בשוק. אחרי הקניות ישבתי בהאטץ' ל-IPA חזקה וכנפי עוף חורכות חך. התעכבתי והחמצתי את מכירת החיסול במאפיית טלר. עברתי, הצצתי וכשראיתי שלא נותר דבר, התחלתי להתקדם במורד אגריפס בכוונה לעלות לתחנת הרכבת דרך רחוב בית יעקב שוקק החיים. לפתע עצרו אותי בחור גבוה ובחורה נמוכה בעלי מראה נח"לאי ואבוד למדי.

הוא: "סליחה, אולי אתה יודע איפה מחניודה?"

אני: "המסעדה?"

הוא: "כן."

אני: "תרדו במורד הרחוב הזה ותפנו ברחוב הבא ימינה."

שניהם: "אה…"

אני: "בעצם אתם יכולים לעלות גם ברחוב הזה ואז שמאלה ושמאלה. תוכלו לראות בדרך דברים מעניינים."

שניהם: "תודה…"

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק, אז"ש (אז זהו, שלא!), שווקים | תגובה אחת

טבעוניות בקיץ

כבר הסתיו עכשיו*

פתאום גמר הקיץ רגעים למנות והנה באה עונת נדידת מצנחי הרחיפה. הם נודדים מארצות הקור לארצות החום, גונבים לציפורים את התרמיקות. בשבוע שעבר ראיתי איות צרעים ובקרוב יתחילו לעבור לנו מעל הקרחת גם שקנאים, חסידות, עיטים ועגורים. את האחרונים נשמע מרחוק קוראים זה לזה "גרוּס!! גרוּס!!" בלטינית. אני אוהב את העונה הזו.

paragliders season1

 

את לא צריכה סיבה להיות עצובה

בקיץ יצא לנו לבקר בכמה מסעדות טבעוניות מוצלחות מאד, ידועות יותר ופחות. עליהן אני ממליץ לא רק לטבעונים, אלא גם לאוהבי אוכל באשר הם. אל תגיעו עם ציפיה לסטייק או קבב, השאירו את הציניות בתא הכפפות ותראו כמה מעניין וטעים. לא תטעמו דברים כאלה במקומות אחרים. ולא מדובר ב"נו, זה די דומה ל-X הלא טבעוני, אפשר לאכול את זה". לא, זה אוכל יפה וטוב שעושה לך להרגיש טוב. פיסית. להרגיש טוב עם העולם זה כבר משהו אישי שהציניקנים שבנו יקשה עליהם להתחבר אליו.

תפריטים טבעוניים שרוצים להתעדכן נשענים בדרך כלל על חומרי גלם עונתיים ולכן מחייבים יצירתיות של המטבח. זו גם אחת הסיבות שהתפריטים בטבעוניות השונות מאד שונים זה מזה, כך שלא הכל נראה אותו דבר.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, ילדים, ירקות | 2 תגובות

ניחוח ים תיכוני. סוג של. קפיצה קצרה לסיציליה

WP_20190817_010

  טרטר טונה  ואבטיח (מימין), וקרפצ’יו טונה עם פקורינו על המרפסת בקטניה

משחר נעורי אינני סובל את ג'יימי אוליבר. יחד עם זאת, השנה הצלחתי להתמכר לסדרה שלו, בה הוא נוסע עם ג'נרו קונטלדו הוותיק ברחבי איטליה ולומד מתכונים מסבתות איטלקיות. אחד הפרקים עסק בסיציליה והוא עורר בי תיאבון קשה לדגים, פירות ים ומתוקים. טיסה במחיר מציאה לעיר קטניה עם חברת שכר בולגרית (כן, אני יודע איך זה נשמע, אבל החוויה איתם היתה מצוינת) אפשרה להשקיט את הרעב. מלכת ה-AirBnB מצאה לנו דירה מרשימה בלב העיר וכך יצאנו לדרך רעבים ועמוסים בציפיות קולינריות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטליה, דגים, יקבים, מדינות, מדריכים, מסעדות ובתי אוכל, פירות ים, קינוחים, שווקים | תגובה אחת

מסעדת "הדקל". התבדחנו עם טבחינו

WP_20190807_001

בדרך כלל אני לא אוהב אינטראקציית יתר עם מלצרים, טבחים ושאר ספקי שירותי מזון ושתיה. אם הגורם שממול ידידותי, אני זורם עם זה, אבל לשיחות סרק אין לי סבלנות. ערב בהיר אחד לא מזמן בשוק מחנה יהודה סטיתי כהוגן מן המנהג, וכמו במקרים רבים, גם כאן הסטייה התפתחה כתוצאה מסטייה מתוכנית.

הרעיון היה לשבת ב"קרייב" לרגל הצבת שתי חביות של בירות שבט המוצלחות. תעלת הבלאומילך שהתפתחה ברחוב מול "קרייב" הוציאה את החשק ולכן המשכתי עוד מספר מטרים ברחוב והצצתי ב"הדקל", המסעדה המסתורית של קבוצת מחניודה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה | כתיבת תגובה

ארץ הסשימי העולה – חלק ב' – אוכל רחוב ושווקים

בפוסט הקודם סיפרתי על נפלאות חנויות הנוחות, ה"קונביני", הפזורות ברחבי יפן ומעניקות אושר ושובע זול ואיכותי לתושבים ולתיירים. הפעם אני יוצאת קצת החוצה אל הרחוב.

Japan street food 1

 

ביפן המושג "אוכל רחוב" הוא מתעתע. יש אוכל, יש רחוב, אבל ללכת ברחוב ולאכול תוך כדי הליכה? לא, לא, לא, זה כבר אסור! מסתבר שהמנהג הפרוע הזה לא ממש מקובל ברחובות יפן. להבנתי, זה פשוט מטעמי ניקיון, שלא תיפול איזו חתיכת תמנון על הרצפה בטעות. אם חשקה נפשך בשיפוד שרימפס מהשוק, עמוד בצד ואכול אותו או תפוס איזו חתכת מדרכה לשבת עליה.

אפרופו ניקיון – נקי מאוד. אבל פחים אין! תעלומה. סטארט-אפ שלא נראה כמותו.

 

 

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מוצר, דגים, יפן, כתבת אורח, מסעדות ובתי אוכל, פירות, פירות ים, קינוחים, שווקים | 5 תגובות