הסוף של הרשומה הוא מתכון לזלאביות שאמא שלי מכינה בכל שנה בחנוכה. הסוף של הסיפור הוא ששברתי את המרפק. את הראש של עצם הרדיוס, ליתר דיוק. הצמחונית תמיד אמרה שאני לא אמות בשיבה טובה, אלא אהרוג את עצמי בדרך יצירתית כלשהי ואמנם, פעם בכמה שנים אני כמעט עושה את זה.
איך זה קרה? היתה תנודה בגרוויטציה ונפלתי מסולם בגובה 6 מ' כי עבדתי עם שתי ידיים (ניסרתי ענפי דקל), במקום להחזיק עם יד אחת את הסולם.
למה? שאלה נהדרת, כי אני דביל.
וחסר אחריות.
יש גבול דק מאד בין אומץ לטִפשוּת, שאני חוצה כל הזמן. אפשר היה להמנע מזה…
למזלי הספקתי תוך כדי נפילה לזרוק את המסור שהיה לי ביד וגם לא ליפול על סלע בזלת ענק.
