בזמן שדן בנה אורווה בקיבוץ שלו, אני בניתי לי סוס. לא סתם סוס, סוס גילוף! רציתי פינת גילוף נוחה עם מלחציים בגינה וזה ענה בדיוק על הצורך. המלחציים עוזרים מאד בגילוף של כוסות, כפות, קערות וכדומה.
לגלפנים, חובבי הגילוף, יש שני סוגי עמדות עבודה עיקריים: אחת בישיבה, Shaving\Shave horse: ספסל שבנוי על פי רוב מלוחות עץ עם מסגרת או דוושה שלוחצת על חתיכת העץ שמגלפים, על מנת שלא תזוז.
(Shaving horse, מקור התמונה: וויקיפדיה)
ושניה בעמידה, Carving bench\Log mule: גזע עץ עם מגרעת ורגליים שמרימות אותו לגובה נח לעבודה בעמידה. במגרעת יש חורים שלתוכם נועצים יתדות ומפעילים לחץ על חתיכת העץ שמגלפים, שוב, כדי שלא תזוז. כשאמצא תמונה חינמית, או כשאבנה גם כזה, אכניס לפה.
כהרגלי, בחנתי את האפשרויות ועשיתי משהו אחר לגמרי; יצרתי הכלאה של שני סוגי העמדות. גזע של עץ שקרס, עם רגליים, מגרעת, יתדות ובגובה נח לישיבה, בלי דוושה.
התאמצתי להכין בכל רגל קצה עגול שיתאים בקוטר לחורים שקדחתי בגוף, אבל זה לא התהדק טוב כמו שציפיתי. רק מאוחר יותר גיליתי שעדיף היה בעצם לחדד מעט את קצוות הרגליים ואז לנעוץ בלחץ אל החורים.
כשהרגליים עשויות מעץ יבש והגוף מעץ טרי, כשהגוף יתייבש ויתכווץ הוא יתהדק על הרגליים.
את המגרעת יצרתי על ידי ניסורים אנכיים והסרת המחיצות בעזרת פטיש ומפסלת שטוחה. עבודת השיטוח הגסה על ידי גרזן והחלקה בעזרת מקצוע.
בכל אחד מהחורים של היתדות יש חור ניקוז, כדי שהעץ לא ירקב בחורף.
(אני על הסוס)
בחרתי בינתיים שלא לצבוע ולא לשמן את הסוס.
The People’s Front of Chairmakers
הבחור הזה, בונה כסאות רציני, מתעצבן בכל פעם שמתפרסמת תמונה של בונה כסאות (כסאן?) על סוס גילוף. לטענתו, זה מצטלם טוב ועורכי כתבי עת אוהבים תמונות שמצטלמות טוב. הוא מעריך שהמקור לתופעה הוא היפּים שהתחילו לעסוק בעבודות עץ בשנות ה-70'.
(הויס!)
(דון קיאצק, זהו זה – ריטה, יענק’לה בן סירא, בראבא והחמור)
נראה כמו תרגיל באקרובטיקה. יש שם כף עץ בהכנה.