אין סוכר בבית. הפסקתי לקנות כי זה לא בריא. אוּף.
יש תחליפים: דבש מעמק חפר, סילאן מבקעת הירדן ולפעמים האינדיאנית הקטנה משכנעת אותי בעורמה לקנות מייפל מקנדה.
ברם אולם, כשיש מצב לריבה, אני קונה מעט סוכר כדי לשמר את זכרונות הטעם והעונה (יצא לי איל שני לא בכוונה). וכך הכנתי ריבת פלפלים עם וניל כמו ששייקה היה מכין במסעדת 'מורגן' הזכורה לטובה, כתוספת לגבינה.
ואמש אחד, באחת הקאיפיריניות, החלטתי להשתמש בה במקום סוכר. אח… יצא טוב.
?What did one shepherd say to the other shepherd
!Let’s get the flock out of here
(Lethal Weapon)
אני מתגעגע לבשר. אני חולם על שווארמה, על שוק טלה, על כבד קצוץ ונקניקים איטלקיים, על שוקרוט! חסר לי. נו, מילא.
המאפה הבא מזכיר לי מאד בטעמיו את פאי הרועים (כבש) או הקוטג' פאי (בקר) האיריים: תבשיל בשר (במקור ניצול של שאריות) עם ירקות, אפוי בתבנית עם שמיכת פירה חרוכה. העדשים מחליפות כאן את הבשר ולמען האמת, רוב הטעם ממילא מגיע מהרוטב והתבלינים. כן…
אל תגידו 'איכס, טבעוני', אמרו 'פאי רועים בלי בשר', אמרו ‘לא רואים את הבשר’, אמרו 'פאי עדשים, ירחם השם', אמרו 'גם-כן זה, מנסה לשכנע את עצמו שזה דומה לבשר'.
כשרוקנתי את תכולת השקית על הפס הנע של הקופה ב'קשת טעמים' נפלו פניו של הקופאי הצעיר. "אוי", הוא אמר, "היית צריך להפריד אותם לפי מחירים…". לא שמתי לב שיש מחירים שונים כשליקטתי אותם אחד אחד כמו ילד בן 3 עם חיוך דבילי על הפנים (Get candy! Get candy! Get candy!), על כן הצעתי לבחור שיעשה ממוצע. כמובן שהיה לו מה לומר על זה, אך הוא לא נשבר וחילק אותם ל-4 ערימות ושקל כל אחת בנפרד. יצא בסביבות ה-45 ₪ לכל השלל, שזה בערך ש"ח לאחד.
בן אדם רואה את הכותרת “האם נמצאה הגינס הזולה בארץ?”, משתגע! נכנס לפוסט, לוחץ על ‘המשך קריאה’, בפנים כתוב:
