אנחנו, במשפחה שלנו, אוהבים את הביר בזאר וביחוד את הסניף בשוק הכרמל. הצוות תמיד יעיל וחברותי, אני נהנה מאד מהבירות הטובות מחבית והאינדיאניות, כשמציעים להן לנסוע לשוק הכרמל, הן שואלות מיד אם אפשר ללכת לאכול פיצה-לחוח בביר בזאר.
בושלו לאחרונה
איך נגמלתי מקפה, אבל לא מקפאין
יום אחד היה לילה, היינו צריכים באופן בהול להכין למח"ט שלנו קפה ולא היה קפה. מה אתה חושב עשינו?
– תה.
נכון! תה.
(שיח טבחים / הגשש החיוור, יוסי בנאי)
בתור האיש המוזר שנצפה תמיד שותה תה עם עשבים בכוס שרוטה שהביא מהבית, זה מוזר שלא תמיד שתיתי תה צמחים. אני יודע שמעולם לא אהבתי את הטעם של שקיות התה המסחריות, אבל לא בדיוק זוכר מתי התחלתי עם חליטות. אם אני לא טועה, זה היה באזור כתה ד', אחרי יום טיול אחד עם נסים קריספיל, בקייטנת הישרדות בהרי ירושלים. הרושם שהוא עשה עלי היה אדיר. התפוצץ לי המח מהמחשבה על כמות הידע שיש לו. בכל מקרה, זה היה מזמן מאד ואני יודע שלא גדלתי בבית ששותים בו תה עם עלים. לא בהתחלה לפחות. אמא שלי שתתה תמיד תה גנרי מתיון רב-טבילתי ומבחינת אבא שלי, תה זה לחולים. כן, כן, זהו אותו אדם שנהג לשתות בירה מכבי, וזה אומר דרשני. באיזשהו שלב נשתלו בגינה צמחים יפים לתה והתחלנו לשתות גם בבית.
פורסם בקטגוריה בריא, הגיגים, עשבי תבלין
2 תגובות
המצב החריף
באחד האתמולים מצאתי את סדרת החריפים היפה הזו ורכשתי אחד מכל סוג (כמעט 25 ₪ לבקבוק). הם טעימים ואני בהחלט ממליץ עליהם.
כפי שמצוין על כל תווית, דרגת החריפות משתנה וניתן להבחין בטעמים השונים של הפלפלים. בחריפים מאד יש להשתמש במשורה, שכן הם עלולים למסך את טעמו של האוכל.
שוק דגים למיטיבי קום
שווקים באירופה יכולים לתעתע קשות. לפעמים צריכים תואר בניתוח מערכות כדי להבין מתי הם פתוחים. ימי ושעות הפעילות יכולים להיות מוזרים עד אכזריים. בהחלט ייתכן שוק שפתוח ביום הרביעי של כל חודש ששמו מתחיל באות מם מהרגע בו גלגל השמש כולו עולה מעל האופק ועד שנשמע צלצול הצהרים של פעמוני כנסיית פאולוס המקפיץ הסמוכה.
לקטגוריה הזאת נכנס שוק הדגים של המבורג. קצת קשה להבין איך שוק יכול להיות אפקטיבי ואטרקטיבי כאשר הוא פועל בחודשים אפריל-אוקטובר רק בימי ראשון מהשעה חמש עד השעה תשע וחצי. בבוקר. בחודשי החורף מגלים שם מידת רחמים ומתחילים בשבע במקום בחמש. מישהי סיפרה לי שהיא היתה שם פעם בחורף וזה היה ברוטלי.
