חידה ישנה מתקופת התורכים:
– מה ירוק מבחוץ, אדום מבפנים ויש בתוכו גרעינים של אבטיח?
– תשובה: מישהו שאכל יותר מדי גרעיני אבטיח.
הלקח של הסיפור, בנות ובנים, הוא שהתשובה לא תמיד ברורה מאליה ולא כל מה שנראה כמו אבטיח הוא אכן אבטיח, או ראוי להיקרא אבטיח.
הסיבה להקדמה זו הוא לחם בירה מפואר שאפיתי לאחרונה תוך שימוש במיטב המרכיבים. תחילתו של הסיפור בבירה תוצרת עצמית בנוסח פולר'ס שקיבלתי מחבר ושלא לגמרי היתה לטעמי. היות והיה לה טעם חזק ומשקע בריא של שמרים החלטתי להסב אותה ללחם. מצאתי מתכון טוב ללחם בירה בספר הלחם של לינדה קוליסטר והתחלתי לתכנן אופרציית אפיה. לפני כחודשיים התחלתי לגדל מחמצת שאור, שבינתיים גדלה והביאה גאווה רבה למשפחתה. הצרה היא שבקושי השתמשתי בא. החלטתי שלחם בירה חייבים להכין עם מחמצת ולכן החלטתי להשתמש במחמצת במקום בשמרים. השלב הבא היה ביקור בחנות הקטניות והעשבים הסמוכה למקום מגורי. קניתי קמח שיפון ובהחלטה של רגע הוספתי גם חצי קילו קמח שעורה אורגני. היות ולא מצאתי גרעיני שיפון שבורים עבור הציפוי, קניתי במקום זאת זרעי חמניות.
