חם נורא בחוץ. חםםם! חמחם. מה זה חם… צלזיוס! פשוט חום גמזים. הדלקתי את המזגן, פתחתי בקבוק בירה וברקע שלום חנוך שר ביחד עם הקהל את "אדם בתוך עצמו". "4 תחנות" – איזו רכישה מוצלחת. אני ממליץ בחום. חום פנתרים! גם על שפת הים חם. ולח. לח ביותר. אבל לפחות בים יש ים. בירה, ים ומדוזות גם. זה מה שיש עכשיו ועם זה ננצח. זה סיפור על ים ועוגה עם מוסך הַרְגֶל.
בבוקר לח בשנת תשכ"ג (יוני 1963) בחוף שרתון הישן (מציצים) בתל אביב, יהודה, גיבור סיפורנו בן ה-16, מבלה על שפת הים במשחק מטקות, כהרגלו בחלק ניכר מימות שנת הלימודים. אמנם נהוג היה באותם זמנים להתפלח מבית הספר וללכת ליומית בקולנוע מרכז/תמר/זמיר/דן, אך היה זה אמש חם ולח במיוחד ולכן הים היה פתרון רטוב יותר. מאוחר יותר יטען הנ"ל בגאווה שיש לו בגרות ים-תיכונית…
וכמאמר הפתגם הידוע, צריך שניים למטקות, יהודה וחברו ממטקים ביניהם עד שמתחיל השעמום לטפס במעלה גבם. ומה עושים במקרה כזה? מקפיצים את המטקות על פני הים, כמו שמקפיצים אבנים. המטקה עפה על המים וחוזרת עם הגלים. יפה. באחת הפעמים המטקה של יהודה עפה ללא שוב והוא החליט להכנס למים על מנת להשיבה.
