מחווה למסעדות ארצנו (ועוד דברים טעימים)

P1012467

כשקיבלתי הזמנה לאירוע בלוגרים במתקן האוכל של הרזים, לא היססתי ושלחתי אישור אל איש היח"צ שלהם, אשר מתפקד גם כשף, ספק, מערבב וטוחן לעת מצוא. היתה זו ארוחת ערב רבת משתתפים ומרובת מנות. האם הארוחה עמדה בציפיות ובסטנדרטים שהמקום הציב לעצמו במשך שנות פעילותו? אתם מוזמנים להמשיך לקרוא ולגלות בעצמכם.

עם ההגעה למסעדת עודד מצאתי את השף עסוק במטבח ומסביבו מספר מנות בשלבי הכנה שונים ומשונים. למזלי זכיתי לגישה בלתי אמצעית למטבח במשך חלק גדול מן הארוחה וכך הייתי עד לתהליכי ההכנה הקפדניים ולחומרי הגלם האיכותיים ששימשו את השף להכנת המנות. חלק ממנות הארוחה היוו מחווה של עודד למספר מסעדות שביקרנו בחודשים האחרונים במסגרת פעילותנו כבלוגרים ושהרשימו אותנו במיוחד. על המנות נמנו סלט הסברסים האדומים עם לבנה של חג' כחיל, סלט העוף האסיאתי הפריך של אי-זוגי, אשר בארוחה זו הוגש בצורתו המקורית ובגרסה צמחונית, ושיא השיאים עבורי, סטייק הטרטר של יועזר בר-יין.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת אירוע, ביקורת מסעדה | 6 תגובות

בשביל השווילי

P1012359 P1012358

תמיד כשאני נכנס למתחם התחנה שליד נווה צדק אני נזכר בשיר הקטר ומתחיל לפזם אותו. שיר גדול שמדבר אל כל חובב רכבות בפוטנציה, אם כי בישראל אין סיבה אמיתית לחבב רכבות. לחובבי הבירות יש לעומת זאת סיבות רבות לחבב את המשקה הזה וגם בתחנה יש מקום ששם אותן במרכז.

בכל פעם שהגעתי אל המתחם תהיתי מה קורה על הגג הנישא של הבניין בצידם הדרומי של הפסים (ביתן מספר 8 על פי מספור הבניינים במתחם). פעם הצצתי בתפריט המוצג ליד גרם המדרגות המוביל למקום ששמו בעל הניחוח הגרוזיני הוא שושקה שווילי. ראיתי שם מבחר יפה של בירות. במיוחד משכה את עיני העובדה שהמקום כלל את הבירה המעושנת הנפלאה שלנקרלה בתפריט הבירות שלו. חשבתי שזה מעשה אמיץ מאוד ותכננתי להגיע לשם מתישהו. הבעיה היא שנותרתי נאמן לבורות המים המסורתיים שלי באזור זה של ת"א ולכן מעולם לא ביקרתי במקום.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת, ביקורת בירה, ביקורת מסעדה, בירה | 6 תגובות

אדם בתוך עצמו עוגה

חם נורא בחוץ. חםםם! חמחם. מה זה חם… צלזיוס! פשוט חום גמזים. הדלקתי את המזגן, פתחתי בקבוק בירה וברקע שלום חנוך שר ביחד עם הקהל את "אדם בתוך עצמו". "4 תחנות" – איזו רכישה מוצלחת. אני ממליץ בחום. חום פנתרים! גם על שפת הים חם. ולח. לח ביותר. אבל לפחות בים יש ים. בירה, ים ומדוזות גם. זה מה שיש עכשיו ועם זה ננצח. זה סיפור על ים ועוגה עם מוסך הַרְגֶל.

 IMG_9881

בבוקר לח בשנת תשכ"ג (יוני 1963) בחוף שרתון הישן (מציצים) בתל אביב, יהודה, גיבור סיפורנו בן ה-16, מבלה על שפת הים במשחק מטקות, כהרגלו בחלק ניכר מימות שנת הלימודים. אמנם נהוג היה באותם זמנים להתפלח מבית הספר וללכת ליומית בקולנוע מרכז/תמר/זמיר/דן, אך היה זה אמש חם ולח במיוחד ולכן הים היה פתרון רטוב יותר. מאוחר יותר יטען הנ"ל בגאווה שיש לו בגרות ים-תיכונית…

וכמאמר הפתגם הידוע, צריך שניים למטקות, יהודה וחברו ממטקים ביניהם עד שמתחיל השעמום לטפס במעלה גבם. ומה עושים במקרה כזה? מקפיצים את המטקות על פני הים, כמו שמקפיצים אבנים. המטקה עפה על המים וחוזרת עם הגלים. יפה. באחת הפעמים המטקה של יהודה עפה ללא שוב והוא החליט להכנס למים על מנת להשיבה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק, עוגה, עוגיות | עם התגים | 8 תגובות

כבד אווז, סיבוב שלוש

P1012484

כפי שכתבתי בעבר, למרות שהניסיון הראשון שלי להכין טרין כבד אווז עבר בהצלחה ועם דגלים מתנופפים, הניסיון השני נכשל כשלון חרוץ בגלל יצירתיות יתר. למרות שרציתי מאוד לנסות שוב וליצור חוויה מתקנת, הכישלון והנזק הכספי שכרוך בכישלון עם מוצר כ"כ יקר הרתיעו אותי. בסופו של דבר החלטתי לנסות  ומכאן הגעתי להמצאה הסוטה ביותר בהיסטורית הבישולים שלי. 

לפני מספר חודשים הזדמנתי אל הסבייטים (טיב טעם) ובדחף של רגע קניתי שני כבדי אווז קטנים. אמנם קניתי שניים מתוך הנחה שאי אפשר ליצור טרין רק עם כבד אחד, אבל לא הייתי בטוח שזה מה שאעשה איתם.

בכל מקרה, אחרי התלבטויות רבות החלטתי לנסות לעשות שוב טרין, אבל הפעם בלי יצירתיות. טרין טוב, אמין ומתפקד כמו בימים הטובים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בשר, גלידה, עוף, צרפת | עם התגים | 6 תגובות

ננה בר

רבותיי וגברתי, הגיע הזמן לקרוא לחמור בשמו. המלך הוא לא עירום, אבל הוא אפעס מעורטל משהו. כשאתה מסומן כאורח של המסעדה קשה מאד לדעת איך היתה נראית החוויה שלך במקום אילולא היו כך פני הדברים, כלומר אם היית בלתי "מסומן". ההגיון אומר שאם למסעדה יש סולם עדיפויות לריצוי לקוחות, יש סיכוי לא רע שכשאתה עומד לפרסם עליה ביקורת, אתה עדיפוּיִי. לעתים קרובות אנחנו מתלבטים בעת כתיבת דו"ח אירוע, האם קורא נאמן שיגיע למקום יתאכזב או יהנה כמונו? הארוחה שלנו ב"ננה בר" בתל אביב התחילה גם היא בתהיה מה יהיה בסופנו, אולם מהר מאד הבנו שקשה למסעדה לעשות איפַה ואיפַה.

nana2

 

בשעת ערב טיפוסית החלה להתמלא המסעדה השוכנת בכתובת המשעשעת אחד העם 1 בשכונת נוה צדק. יש לה כבר פז"מ של 13 שנים, למסעדה, זמן מכובד לכל הדעות. בכניסה חדר גדול שראשיתו בבר ארוך וסופו במטבח. דלת זכוכית מובילה אל החצר שהשולחנות בה מסודרים בכמה מפלסים, ואחריה חדר נוסף, גדול אך אינטימי, לארוחות פרטיות. העיצוב מרתק. מאד ביתי, מזכיר מאד חדר אורחים עם הריהוט, תמונות הקיר והתאורה החמימה, אבל גם עמוס לעייפה בחפצים שונים (ספרים, שעונים, עציצים, מראות) שמשרים אווירה שנעה בין ביתיות למוזיאליות. כלומר, נעים לעין אבל אסור לגעת. דני סיפר פעם על מסעדות גרמניות בוואריות שידוע עליהן שככל שהן יותר מקושקשות וקיטשיות כך עולה בהן רמת האוכל.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה | עם התגים , , | 2 תגובות