Beers 2012 – הקדימון

IMG_3078

אירועי טעימות, ובייחוד של אלכוהול, יכולים להיות עניין מתסכל מאוד. קודם כל, היות ובד"כ אירועים אלה נערכים במקומות שאינם קרובים לביתי, יש להגיע אליהם במכונית. כלומר, במהלך הטעימות יש לחשוב היטב על ינשופים ושאר דורסי לילה האורבים בדרכים.

שנית, לעיתים קורה שמגיעים במהלך הטעימות למשהו טוב במיוחד ופשוט רוצים להפסיק את הטעימות ולהמשיך רק אתו.

השבוע עברתי חוויה קשה במיוחד מסוג זה. קיבלנו הזמנה לאירוע טעימות מיוחד במסגרת מסע הפרסום לקראת תערוכת Beers 2012. ההזמנה קימצה במילים והבטיחה "בירה בטעם דלעת, בירה בטעם רימונים ותמרים, בירת שוקולד ואספרסו, סיידר תפוחים אורגני ועוד."

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת, ביקורת בירה, בירה | 5 תגובות

גוד מורנינג מיסטר מורגן

IMG_2937

בניגוד לרבים אחרים שכותבים על אוכל ומסעדות, אנחנו לא מתחככים במסעדנים, בשפים ובסלבריטאי אוכל. אין לנו גישה אל מאחורי הקלעים של מסעדות, אל בתיהם של שפים ואל ספרי המתכונים הסודיים שלהם. יחד עם זאת, אנו גאים בכך שיש לנו חבר טוב שהוא לא רק שף מדופלם, אלא גם היזם, הבונה והבעלים של מסעדה אמיתית.

סיפור המסעדה של שי מורגן מתחיל בחלום רחוק, אשר במשך כשלוש שנים ארוכות הפך למציאות. את שי הכרתי בתור מפקדי במילואים. באחד המילואים הראשונים שעשיתי תחת פיקודו שי הכין במשך ערב שלם פרפה קלוודוס. כך קרה שבמשך חמשת ימי המילואים אכלנו כל יום פרפה קלוודוס – לעיתים אף כתחליף לארוחת צהרים. אחרי הצבא שי למד בביה"ס "בישולים" והפך לשף מדופלם. אחרי הסטאז' הוא הגיע למסקנה שלהיות שף אצל אחרים זה לא כיף והחליט לפתוח מסעדה משלו. היות ומשפחתו גרה במושבה יקנעם ולאביו עדר כבשים שתכליתן העיקרית היא לספק בשר טלה משובח במיוחד, עלה הרעיון להקים במושבה מסעדה שתתבסס על בשר טלה. IMG_2939IMG_2985

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה, טלה, מבשלות בירה, נקניקיות | 4 תגובות

עגבניות מיובשות

IMG_9221

עגבניות מיובשות הן חומר גלם נפלא. יש להן טעם מרוכז מאד, כמעט מעושן, והן מוסיפות עניין וצבע בכל מקום בו הן נמצאות. האיטלקים החליטו לייבש בקיץ עגבניות (pomodori secchi) על גגות הבתים כדי שיוכלו ליהנות מעגבניות בחורף. מאז כבר יש להשיג עגבניות במשך כל השנה מסביב (all year round), אבל המיובשות הן מוצר שונה ונחמד. פעם הייתי רוכש את העגבניות המיובשות בשמן של אוליביה. הן היו טעימות מאד והשמן הכתום המתובל שלהן שימש אותי לטיגון ותיבול. אחר כך למדתי מאמא שלי לייבש עגבניות בשמש ועם כמה שהן היו טעימות, התהליך נראה לי ארוך מדי ועם הסתברות גבוהה מדי להתקלויות עם מזיקים. ייבוש עגבניות בתנור הוא חלופה מהירה יותר מהשמש, אבל לא הייתי מרוצה מהתוצאות. משהתחילו להופיע בחנויות תבלינים עגבניות מיובשות-לחות תמו חיפושיי ועברתי לגרסת ה-כמעט-הכל-מעשה-ידיי-להתפאר. יש אצלי בבית באופן קבוע עגבניות מיובשות בצנצנת שמחכות לשימוש ספונטני. בטיולים ארוכים בחו"ל, באחד הימים הראשונים, אנחנו מכינים תמיד צנצנת עם עגבניות מיובשות לבישולים שבדרך.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ירקות, שימורים ורטבים | עם התגים | 5 תגובות

סעודה מקראית בביסטרו דוד המלך

“והנה דוד המלך! איפה? אצבע אחת מבת שבע…”

(המשוגעים לדבר / יוסי בנאי, הגשש החיוור)

השף שמוליק גל חזר מאוסטרליה אחרי 5 שנים של עבודה קשה במסעדות (שתיים מהן שלו) כדי לפתוח פה מסעדה ולעבוד קשה בארץ. ברחוב דוד המלך 1 הוא פתח לא מזמן את ביסטרו דוד המלך. לקראת סוף השנה האזרחית בנה גל תפריט לסעודה מקראית, אותה הוא מתכוון להגיש בביסטרו אחת לחודש. את חלק מחומרי הגלם הוא ליקט מאזכורים בתנ"ך ומהם יצר מנות שנראו לו תנ"כיות מעודכנות. נקראנו, אם כן, לטעום מטעמי המקרא.

IMG_0880a

ותשקע השמש מאחורי חומות העיר הלֵאה ויחבור הסיני הקטן אל עודד ויחנו חמוריהם תחת בית העיריה בואכה כיכר מלכי רבין. ויחצו את הכביש והנה ברחוב דוד מלכנו אור יקרות בוקע מן הביסטרו. ויכנסו וישבו ויאכלו וישמחו לבבם ויראו כי טוב. טוב די!

ביסטרו דוד המלך נפתח במקום שבו שכן אחד מסניפי רשת הפסטה פביאנה. אחת המלצריות סיפרה לנו שהלקוחות הראשונים היו שכנים שראו שהתחלפה להם המסעדה, ביניהם יש כבר כמה שהספיקו להפוך לקבועים. הגענו, כהרגלנו, בין הראשונים למקום.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, יין | 5 תגובות

אבא אדם

חומוס, שלא כמו כל מאכל, הוא כן נושא לוויכוח. אין מה לעשות, אבל בשביל חומוס טוב צריך להצפין. יש הרבה דעות, כתבות והמלצות על חומוסים טובים ולא כל חומוס ערב לחך של כולם. בדרך כלל, חומוסיה טובה מתחילה במקום קטן, במרכז כפר או שוק ואז כשנפוצות השמועות המקום מתמלא ועם השנים המקום גדל או עובר למקום אחר, או שנפתחים סניפים ברחבי הארץ (בדרך כלל לא מוצלחים כמו המקור). אבל תמיד הזכרון הטוב של החומוס, הוא מהמקום הקטן הראשון שבו לראשונה אכלת וקיבלת גם יחס אישי ואף מנה שניה בחינם (לא בהרבה מקומות זה קורה). חומוסa

מעשה שהיה כך היה: בשבת, בעודנו בצפון, קבענו לאכול חומוס, או יותר נכון לנגב. השאלה היא איפה? סעיד סגור בשבת (שומר כשרות?). בתמרה? בחומוס המלכים בבענה? לא. נזכרתי בחומוס אבו-אדהם שבכפר יאסיף.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, כתבת אורח | 5 תגובות