כשהייתי תינוק היה במיטה שלי טרנזיסטור שהיה משמיע באופן קבוע את קול המוסיקה ואת המערכונים של הגששים. טוב, זה סיפור מאד יפה, אבל לא מדויק, הוא לא באמת השמיע גששים. גששים היינו שומעים ב"שבת צחוק" בשבת בבוקר (בזמן הג'חנון ששרה השכנה העבירה לנו מעבר לגדר). כשאחי ואני התחלנו לדבר אבא שלי היה מדקלם אתנו מערכונים.
לא מזמן שמתי לב שיש הרבה דיבורים על אוכל ב"שירת הבירבור" שכתב ניסים אלוני לגשש החיוור (הלחן של זיקו גרציאני), אך לצערי לא הצלחתי למצוא אותה מיוטייבת. אי לזאת ובהתאם לכך, הרי היא באורַח טקסטואלי. הדגשתי למענכם את החלקים הקולינריים:
שירת הבירבור (באדיבות “ספר הזהב של הגשש החיוור”, עם תיקוני שקלוּט שלי, ובאדיבות שייקה, שהיה לו הרבה זמן פנוי בצבא)
לה לה לה לה… מה נשמע? אה… אה… טוב? טוב! בסדר… בסדר… טוב… טוב. מטרללת. אה!… אה!… טוב… שה… שה… שה… בלי העין הרע נון סטופ! ברוך השם בירבור אקסקלוסיב ספציאל לאיש הקבור עמוק פזמון: זה לא ברד על גג של פח זה לא מטח של שום תותח זו שירת הבירבור לאיש הקבור. אני עליז אני נחמד לובש חיוך מחוף אל חוף איזה שמחה? מי שר? מי צוחק? אני עליז אני נחמד כמו קערה מדביק חיוך… לכפרה, ובקצרה… בן אדם מת לא נראה יותר רע. מה? איזה לוויה? מה עשיתי? מי חמוץ? בסדר טוב ושם קצת ועוד קצת. פזמון: זה לא ברד על גג של פח… קחו למשל את אשתי… קחו אותה ממני! לא… ישבת! אכלת! אין דבר! סחתין! שיהיה לבריאות! הולך! בא! וזה הכול? אה… אה… וואלכ! לא ראית אוכל בחיים שלך? אם לא יצא לי לגמור את העוף – סו וואט? לא בא לו! ברוך הבא! כל הכבוד! |
רוצה לקרוא… חדשות הספורט! והסיגר – בתוך הטורט! וולקאם, שנה טובה, אתה חולה? לא לא אה… כן! פזמון: זה לא ברד על גג של פח… טוב, הנה אני. תעלה ותבוא ותוציא מהלב! קרה משהו? חבל! מה לעשות, קמתי מאוחר… מוטב מאוחר מאשר אף פעם! מה? ווי! ווי! בצורה נימוסית? ווי! ווי! ווי! למה? לא טוב? פה וואלכ, איזה מכלת? אני כמו…? לבעל הכי נשוי! מתגלח גילוח דו סטרי – מקצר באף דו שערות – משפריץ אי אלה דיקולונים, כמה אפטרשבים, רסיס אחד או שניים ברלנטין, לעיצוב האישיות מה? יום האב. ספורטיב. אימא שלך הביאה… שלך… או, באמת… פזמון: זה לא ברד על גג של פח… מילה אחת! סלסל ונסתלסל אורקסטרה, סילוופלה! למה אין הבנה עם האישה? שמענו. אני כבר בא, מותק. שמעתם אבל לא ראיתם. היא המלקוש היא כיפורים היא ממריאה היא מתירה מה זה? מה? כן, מותק, אני עייף, נופל, מת, ז"ל… לעבוד, לאכול ולישון לישון, לעבוד ולאכול! אם היא רוצה לישון, – משה! מה יש? טוב בסדר, רק אשמע חדשות… טוב, שמעתי, למה לצעוק? שמעתי אבל וזוז כבר פזמון: קוה, קוה, קוה, קוה… |