שירת הבירבור

כשהייתי תינוק היה במיטה שלי טרנזיסטור שהיה משמיע באופן קבוע את קול המוסיקה ואת המערכונים של הגששים. טוב, זה סיפור מאד יפה, אבל לא מדויק, הוא לא באמת השמיע גששים. גששים היינו שומעים ב"שבת צחוק" בשבת בבוקר (בזמן הג'חנון ששרה השכנה העבירה לנו מעבר לגדר). כשאחי ואני התחלנו לדבר אבא שלי היה מדקלם אתנו מערכונים. whistle

לא מזמן שמתי לב שיש הרבה דיבורים על אוכל ב"שירת הבירבור" שכתב ניסים אלוני לגשש החיוור (הלחן של זיקו גרציאני), אך לצערי לא הצלחתי למצוא אותה מיוטייבת. אי לזאת ובהתאם לכך, הרי היא באורַח טקסטואלי. הדגשתי למענכם את החלקים הקולינריים:

 

שירת הבירבור (באדיבות “ספר הזהב של הגשש החיוור”, עם תיקוני שקלוּט שלי, ובאדיבות שייקה, שהיה לו הרבה זמן פנוי בצבא)

לה לה לה לה…
משה, משה!

מה נשמע?

אה…
איך היה ירח הדבש?

אה…

טוב?

טוב!
מה נשמע בבית?

בסדר…
איך האישה?

בסדר…
טוב?

טוב…
טוב – טוב, או טוב – לא טוב?

טוב.
טוב אז למה לא טוב?

מטרללת.
אה…
אה…
ואיך אצלכם?

אה!…
מה נשמע?

אה!…
טוב?

טוב…
איך האישה?

שה… שה… שה…
מטרללת?

בלי העין הרע
מטרטרת?

נון סטופ!
מברברת?

ברוך השם בירבור אקסקלוסיב ספציאל לאיש הקבור עמוק

פזמון: זה לא ברד על גג של פח

זה לא מטח של שום תותח

זו שירת הבירבור

לאיש הקבור.
אני חוזר מן המשרד

אני עליז אני נחמד
אני יפה כמו רבע עוף

לובש חיוך מחוף אל חוף
וזה הסוף.
אפשר לדעת מותק, מה השמחה?

איזה שמחה?
אז מה אתה שר?

מי שר?
אז מה כל כך מצחיק?

מי צוחק?
אז איפה הסתובבת לי כל היום?
הלו הלו, מה זה 'סתובבתי? מי מסתובב? אני בן אדם עובד!
עובד!…
אבל אם…
אני חוזר מן המשרד

אני עליז

אני נחמד
אני יפה

כמו קערה

מדביק חיוך…

לכפרה, ובקצרה…

בן אדם מת לא נראה יותר רע.
טוב, תגיד לי מותק

מה?
אתה בא מלוויה?

איזה לוויה?
אתה לא יכול בלי להפחיד את הילדים?

מה עשיתי?
אתה חושב שאתה יותר מתוק כשאתה יותר חמוץ?

מי חמוץ?
חייך קצת

בסדר
תשמח קצת

טוב
תשיר קצת, תרקוד קצת

ושם קצת ועוד קצת.

פזמון: זה לא ברד על גג של פח…

קחו למשל את אשתי…
נו?

קחו אותה ממני!

לא…
אני יושב לאכול –

ישבת!
אוכל…

אכלת!
ככה…

אין דבר!
זאת אומרת – גם בולע…

סחתין!
קצת מפה קצת משם…

שיהיה לבריאות!
שש צלעות…

הולך!
עם כבד…

בא!
אולי טחול…

וזה הכול?
סלט

אה…
אורז

אה…
פול

וואלכ!
לזירוז העיכול!…
הבן אדם לפעמים הוא רעב!
הלו, הלו,

לא ראית אוכל בחיים שלך?
תאכל עם פה סגור, השכנים שומעים
עזוב את הפודינג, תשאיר לילדים
הנח את הלחם, שמן מנופח, מגוחך
מה עם הדיאטה?!
אבל…

אם לא יצא לי לגמור את העוף –

סו וואט?
תרד עם סולת – לא בא לי…

לא בא לו!
בא לי קפה…

ברוך הבא!
רוצה סיגר…

כל הכבוד!

רוצה לקרוא…

חדשות הספורט!

והסיגר –

בתוך הטורט!
וזה הסוף!!!!

וולקאם, שנה טובה, אתה חולה?

לא
האוכל שלי שרוף?

לא
אימא שלך מבשלת יותר טוב?

אה…
אכלת כבש בתנור עם חמוצים אצל גמליאל?

כן!
למה לך בית? למה לך אישה? למה לך ילדים? אה, אכלת עם שולה, עם עדה, עם חדווה, עם ניצה, עם עזרא. עם ג'ורג' וושינגטון…

פזמון: זה לא ברד על גג של פח…

טוב, הנה אני.

תעלה ותבוא ותוציא מהלב!
אוי…!

קרה משהו?
השעון לא צלצל

חבל!

מה לעשות, קמתי מאוחר…

מוטב מאוחר מאשר אף פעם!
אלא מה?

מה?
לא מתגלח.

ווי!
מתרחץ בקיצור.

ווי!
זורק לאישה נשיקה מזורזת –

בצורה נימוסית?
בצורה נימוסית, אבל מהר!

ווי! ווי! ווי!
וזה הסוף!
מה קרה? מה עשיתי?
איך אתה לבוש?

למה?
איך אתה נראה?

לא טוב?
איפה אתה חי?

פה
מה יגידו במכלת?

וואלכ, איזה מכלת?
אתה נראה כמו הדודה שלך

אני כמו…?
כמו לפני החתונה, כשמצאתי אותך בגשם, עם גריפה.
אבל, אם יוצא לי לקום בבוקר עם צליל מנדולינה בלב, קורה, לא?

לבעל הכי נשוי!
באמבטיה עפים לי איזה שני טונים שלוש –

מתגלח גילוח דו סטרי –

מקצר באף דו שערות –

משפריץ אי אלה דיקולונים, כמה אפטרשבים, רסיס אחד או שניים ברלנטין,

לעיצוב האישיות
זורק באישה מבט רב משמעי
ונושך לה בשקט באוזן
אבל היא…
מה קרה? מה עשיתי?
מה קרה?

מה?
איזה חג?

יום האב.
איך אתה לבוש?

ספורטיב.
מנין העניבה הנוראית הזאת?

אימא שלך הביאה…
באיזה רוטב התמרחת?

שלך…
אתה מסריח קילומטר!

או, באמת…
אתה תגמור בתור סרסור בלונה-פארק, אתה מתדרדר, אתה מתברבר, אתה מתכער, אתה מתנזר, אתה מתפזר…

פזמון: זה לא ברד על גג של פח…

מילה אחת!

סלסל ונסתלסל
בלי מוזיקה, פליז…

אורקסטרה, סילוופלה!

למה אין הבנה עם האישה?
אמרתי.

שמענו.
משה!

אני כבר בא, מותק.
שמענו.

שמעתם אבל לא ראיתם.
פליז!
אני יורה

היא המלקוש
אני פורים

היא כיפורים
אני נוחת

היא ממריאה
אני קושר

היא מתירה
וכשבא הלילה ואני מלבן והיא משולש, אני בדן והיא באילת –

מה זה?

מה?
אתה הולך לישון?

כן, מותק, אני עייף, נופל, מת, ז"ל…
בטח מותק, תלך, תלך, מותק, תלך…

לעבוד, לאכול ולישון

לישון, לעבוד ולאכול!
אבל

אם היא רוצה לישון, –

משה!

מה יש?
כבה את האור בסלון!

טוב בסדר, רק אשמע חדשות…
תסגור את הרדיו, חצות!

טוב, שמעתי, למה לצעוק?
תפסיק לבזבז ת'חשמל

שמעתי אבל
תגמור ת'עיתון בשבת, תפתור ת'תשבץ במשרד, ובוא כבר וקום כבר ולך כבר

וזוז כבר

פזמון: קוה, קוה, קוה, קוה…

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה