המטבח של ישראל

כאשר משפחתי ואני התארחנו במושב ארבל בתחילת חודש ינואר לא ידענו שנמצא במושב מסעדה מעולה. התכנון המקורי היה לרדת למסעדה בעמק הירדן, אבל אחרי שדברנו עם בעלת הבית של הצימרים היא אמרה שיש מסעדה טובה רק שלושה בתים מאיתנו. כל המשפחה החליטה פה אחד ללכת על זה. תמיד טוב לחוות דברים חדשים. התקשרנו למסעדה ואמרו שאין בעיה שנגיע.

יצאנו מהצימר ובאמת אחרי שלושה בתים הגענו למסעדה – המטבח של ישראל. שרה וישראל שביט קבלו את פנינו בחום ואחרי הורדת מעילים והרבה "ערב טוב – ברוכים הבאים – תודה – תודה", התיישבנו לשולחן. שמחתי לראות שאנחנו היחידים שם. המסעדה משרה הרגשה ביתית וחמימה, הן בעיצוב, בתאורה וכמובן בקבלת הפנים. קבלנו תפריט בסגנון מחברת ספירלית, נחמד. על פי ניסיון שלי, זה אומר שהתפריט קבוע וכנראה גם טוב עקב תחלופה של חומרי הגלם.

עוד לפני שהזמנו שרה וישראל המטירו עלינו שייק תותים על מנת להרים "לחיים". השייק הגיע בכוס מרטיני והיה פשוט מעולה – לא מתוק מדי, עם טעם של תותים טריים. אחרי הלגימות האחרונות כולנו התעניינו בתפריט שכלל מנות ראשונות וגם מספר מנות עיקריות מצומצם אבל איכותי ביותר. אחרי הזמנת מנות ראשונות ועיקריות הסתובבנו במסעדה והתרשמו מכל עבודות הקרמיקה ומהעיצוב הכללי . הודות להיותנו היחידים במסעדה הרגשתי מספיק נוח לבוא למטבח כדי לצלם. ישראל אמר שאין בעיה והמצלמה התחילה לצלם בקצב מסחרר. ישראל אמר שזהו מטבח לאדם אחד ואין ספק בכך. מטבח קטן ונוח, הכל נגיש וקרוב, וכמובן גם מסודר בצורה מקצועית ביותר. בהזדמנות זו גם שאלתי את ישראל איפה הוא קונה את הבשר – בשר הטלה מגיע מכפר כנא, והבקר מרמת הגולן.

לאחר זמן קצר המנות הראשונות התחילו להגיע. השולחן התמלא בכל טוב ולאף אחד לא היה מושג איפה להתחיל. הפטריות ממולאות בבשר כבש וצנוברים היו מצויינות, הבשר עסיסי ומלא טעם. האנטיפסטי כלל כרובית, בטטה, ראשי שום, פלפל אדום, חציל ובצל. כל הירקות היו טובים ועסיסיים. פטה כבד העוף, שהגיע עם ריבת עגבניות שרי חמה, היה פשוט מעדן, מאוד רך ועדין. קבלנו גם 2 צלחות קרוסטיני, שהוא לחם הבית, עם 5 צלוחיות מטבלים – זיתים שחורים וגם ירוקים, ממרח פלפל אדום קלוי, עגבניות מיובשות ופסטו. גם מנת הצ'יפס היתה מעולה, לא שומני מדי וממש טרי. כל המנות היו מצוינות וטעימות ביותר ועלו 36 ₪, חוץ מהלחם (14 ₪).

אחרי עוד רגיעה קלה, המנות העיקריות הגיעו. איזו תאווה לעיניים!! ישראל אמר שהמנות שלו מיוחדות, ואכן צדק. תבשיל הטלה בקדרה אכן נראה אלוהי. על פי התפריט זהו "נתח משובח שמתבשל על מצע של ירקות שורש". אכן היו ירקות שורש – ראש שום, בטטה, בצל, תפוח אדמה וגם אגס. כל המרכיבים התבשלו לאיטם עם הטלה והטעם יצא פשוט אדיר. כל הירקות רכים ועם המון טעם של ירקות טריים ואיכותיים. בשר הטלה רך ועסיסי, לא צמיגי, עשוי כראוי ומשאיר טעם של עוד (118 ₪).

הגיעה לשולחננו 450 גרם של אומצת אנטריקוט, "נתח עסיסי מיושן מבקר שרועה במרחבי הגליל". הסטייק הגיע עם בצל, עגבניה וקלח תירס קטן, כולם נצרבו מעט על הגריל. מתוקף היותי "המבקר" של המשפחה, פשוט נאלצתי לטעום מכל המנות – it's a dirty job, buy somebody has to do it…. בשר עסיסי ביותר, אני שמח שהוזמן ורוד מבפנים, וכמו שאני תמיד אומר – כל מה שבשר איכותי צריך הוא פלפל ומלח (וכך היה) (132 ₪). 

עוד הגיע לשולחננו פילה מושט "עשוי בתנור עם עשבי תיבול גליליים". לצד המושט גם הונחו עגבניה, בצל וקלח תירס צרובים. לדג עצמו היה טעם ימי עדין והתיבול המעולה לא גרע מטעמו (76 ₪).

אין שום ספק שמהמנה שלי נהניתי הכי הרבה, הרי אכלתי את כולה ולא השארתי אפילו פירור אחד. הזמנתי את שוק הטלה בתנור. הטלה הושרה בשמן זית ויין ותובל עם עשבי תיבול גם כן. גם כאן נכחו כל ירקות השורש וגם האגס המהולל. כל המרכיבים תרמו האחד לשני ופשוט יצא מעדן גדול וממש טעים. מאוד נהניתי מלהוריד את הבשר מעצם השוק. הבשר ירד בקלות ונמס בפה בצורה מושלמת. אפילו בני הקטן שעוד לא בן שנה, טרף לי כמעט חצי מנה, מה שגרם לי לחשוב להזמין עוד מנה או לעבור לצד השני של השולחן (128 ₪).

לבסוף כולנו ישבנו וטפחנו על בטננו המלאה. בשתי מילים – אוכל משובח. אוכל מעולה, אוכל ביתי, אוכל שכיף לאכול אותו, אוכל שבטוח יגרום לכל אחד לשוב למקום. בסוף הארוחה קבלנו גם כמה כוסיות של לימונצ'לו וליקר דובדבנים שישראל מכין במו ידיו. הלימונצ'לו ממש לימוני ומתוק, מעולה. הליקר דובדבנים עדין ודובדבני. שני ליקרים טובים שעזרו לי להוריד את האוכל.

וכחשבנו שהכל נגמר, ישראל ניגש אלינו ושאל אם ברצוננו לרדת למרתף היין והשוקולד שלו. מה?? מרתף יין ושוקולד?? למה לא אמרת קודם?? אז למי שעוד היה כוח לקום, צעד אחרי ישראל כמה מטרים וגם ירד אחריו לתוך מרתף היין והשוקולד. כשאני חוזר על זה עכשיו בזמן הכתיבה, זה פשוט נשמע לי כמו גן עדן – מרתף יין ושוקולד, תחשבו על זה. איזה רעיון גאוני, מרתף יין ושוקולד. זה פשוט מדהים, טוב די…

במרתף, לאורך אחד הקירות, נמצא השיש שעליו ישראל מכין את השוקולד. באמצע החדר נמצאת תצוגה על אי עם כל סוגי השוקולד – שוקולד לבן, חלב, מריר, כמובן עם כל מיני מילויים מצויינים. יש במקום מבחר אדיר, כל שוקולד פשוט מעולה, שוב מה שמעיד על חומרי גלם איכותיים וטובים. חוץ מהיינות שישראל מגיש במסעדה, יש שם עוד כמה מציאות, לא אזכיר שמות אבל יש בקבוקים מעולים מ- 2000 וגם 2001, תצטרכו פשוט להגיע למסעדה. במרתף אפשר גם לרכוש ליקרים, ריבות ושמן זית של משק שביט. בנוסף יש למכירה כלי חרסינה של אמנים מקומיים. אחרי נשנוש שוקולד קליל, הרגשנו ששוב חזרנו לעצמנו.

אין מה להגיד חוץ ממילים טובות. אני אומר בלב שלם שהכסף שווה את זה.  המנות גדולות וממלאות ומבושלות עם המון אהבה.  כל המשפחה נהנתה בצורה מדהימה. אין ספק שאנחנו נחזור למקום ואחרי כמה שנים בטח גם נחשוב על עצמנו כלקוחות קבועים. וברצוני לסיים במשפט ששמעתי את אמא שלי אומרת – "אלה אנשים שפשוט עושים מה שהם אוהבים, לבשל ולארח".

מומלץ להזמין שולחן מראש.

אתר המסעדה – http://www.4shavit.com/res2.htm

ועכשיו עוד כמה תמונות –

  בכניסה למסעדה, המטבח מאחורה

איך עושה פרה? tsssssssssss

  ואיך עושה פרה הפוכה? ssssssssssssst

  שוק טלה בתנור, מעדן…

  תפריט המסעדה

 עוד שוקולד

 שלא תחשבו שהכלבה שלי לא נהנתה מהעצם אח"כ…