בשבת קטפנו אספרגוס בר,
דווקא בעיר (פתח תקוה), לא בכפר.
במים רותחים חלטנו קמעה,
העברנו למחבת עם שום וחמאה.
אופטימיים טעמנו, היה מר כלענה.
אולי בכלל זו לא העונה?
עוד:
אספרג החורש באתר צמח השדה
בושלו לאחרונה
מי יבנה יבנה בירה בת"א?
תצלום משפחתי (משמאל לימין): רוטשילד, אלנבי, שיינקין
באירוע טעימות שהתרחש לקראת תערוכת בירז 2012 נתקלתי לראשונה בבירה ממבשלת בוטיק חדשה ולא מוכרת בשם אחוזת בית. את המבשלה הקים ב-2010 איש העסקים חנן אברמוביץ', שבבעלותו רשת המעדניות קרל ברג. בניגוד לרוב מבשלות הבוטיק, אחוזת בית מתרכזת כמעט רק בפיתוח וייצור בירות הידועות בעולם דובר האנגלית בשם לאגר , ובעולם דובר הגרמנית בשם פילז. למרבה הבלבול, דוקא המילה לאגר באה מגרמנית ומשמעותה מחסן. כדי להגביר את הבלבול, שם הבירות הללו בגרמנית בא בכלל משמה של העיר הצ'כית פילזן, בה פותחו במאה ה-19 הבירות הצלולות הללו לראשונה.
לרגל הרחבת היצע הבירות של המבשלה ולרגל תחילת שיווקן מחוץ למעגל מעדניות קרל ברג, נערך בבר האירי המיתולוגי (כנראה) טמפל בר שבצומת גלילות ערב השקה וטעימות.
פורסם בקטגוריה ביקורת בירה
כתיבת תגובה
נ.ב. השארו בבית
אתמול היתה בטלויזיה כתבה על המתרחש מאחורי הקלעים במטבחי מסעדות ידועות. זה הזכיר לי מיד את הפרסומת הבאה:
פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק, ביקורת מסעדה
2 תגובות
פרח לב הזהב
כבר כמה שנים, בכל פעם שאנחנו נוסעים דרומה בכביש 40, בדרכנו לטיול חורף כלשהו, אנו חולפים על-פני שלט דרכים המסמן את הפנייה למושב ניר בנים, מדרום לקריית מלאכי, ותמיד זה מזכיר לי שיש לנו קרוב משפחה, הבעל של הדס בת הדודה, שגדל במושב ניר בנים.
כבר כמה שנים, כשהחורף נכנס להילוך שני, וערוצי המדיה השונים מתחילים להתמלא בכתבות בסגנון "לאן נטייל בשבת חורפית שמשית", צץ שמו של נועם יעקבא ממושב ניר בנים, חקלאי המגדל ארטישוקים ומציע ארוחה על טהרת הארטישוק, ואני תוהה האם יש קשר משפחתי בינו לבין הבעל של הדס בת הדודה, ומחליטה שבטח כן. אחרי הכל, לשניהם אותו שם משפחה…
(תצלומים: פוטו יהודה)
אז השבוע כשהועלתה ההצעה לנסוע בשבת לפני הצהריים לבדוק את ארוחות הארטישוק במושב ניר בנים, נעניתי בחיוב. הזמנו את החברים שהם גם קרובי משפחה – אחותה של הדס ובעלה – להצטרף לטיול. כשהצענו לאיש השפונדרה ומשפחתו להצטרף נתקלנו בסירוב, אבל גם בהצעה נגדית: שאנחנו נצא למקום ככתבי חוץ של שפונדרה ונתעד את המסע. אז הנה רשמים:
שוקולדים בדרום הפרוע
אני מתאר לעצמי שמדי פעם מזדמן לכולנו להיתקל במקומות לא צפויים במוצרי מזון או ביצרני מזון יוצאי דופן. כך למשל זכורה לי היטב התדהמה שהכתה בי כשראיתי בפעם הראשונה על מדפי סופר ספיר העלוב הסמוך לביתי את דגני הבוקר האיכותיים מדורסט שבדרום-מערב אנגליה. התחושה היתה בערך כמו לגלות צלחת מעופפת מאלפא קנטאורי 5 בחניון רידינג.
פורסם בקטגוריה שוקולד
כתיבת תגובה
