אחרי השלג הגדול בתחילת מרץ החלטתי לעלות לרמת הגולן. למרות מזג האוויר הקר, הנוף המושלג של הרמה פשוט מדהים. שלא תבינו לא נכון, אני לא מתלהב משלג, גרתי בארה"ב כמה שנים ומה שיורד בארץ פעם בשנה, בארה"ב נערם אחרי שעתיים באמצע דצמבר. נופי הגולן ההרריים ממש מהממים ולבנים להפליא. אחרי המון עצירות וצילומים החלטתי לעשות הפסקה.
חיכיתי 10 דקות עד שלבסוף הענן עבר מעל החרמון
החלטתי להיכנס לקיבוץ עין זיוון לבקר באחד מהיקבים שנמצאים שם. עקב חוסר בשילוט לא מצאתי את היקב שאותו חיפשתי אבל כן מצאתי יקב אחר. המצב הזה הזכיר לי נשכחות את הטיול במנדוזה (בארגנטינה) וגם בעמק נאפה (בארה"ב). אם לא מגיעים ליקב שאותו חיפשת, אחרי 2 מטר יש עוד יקב, אפילו אין טעם לעשות סיבוב פרסה (לפעמים יכול להיות שכן).
ואחרי ההקדמה הארוכה הזאת… הגעתי ליקב בהט.
