המדרחוב במרכז המושבה זכרון יעקב מנוקד בגלריות, מסעדות ובתי קפה ומהווה כבר לא מעט שנים מוקד בילוי למבקרים רבים. יצא לי לשבת ולאכול שם בכמה מקומות שלא השאירו עלי רושם מיוחד ובכמה שהשאירו עלי רושם רע מאד, ולמשך זמן רב הוצאתי את זכרון מרשימת המקומות שיש בהם אוכל טוב. לאחרונה קיבלנו הזמנה להתארח במסעדת הנשיקה ולטעום את "ארבע המנות הטובות בזכרון". טעמנו שלוש, היה מצוין. זכרון נמצאת באמצע הדרך בין תל אביב לחיפה ובדרך ל- או מ- טיולים בצפון ואנחנו בהחלט ממליצים להגיע.
(“הנשיקה” של קלימט, המקור של ויקיפדיה)
רונן וקרן רביב, השף והמעצבת של המסעדה, פתחו את הנשיקה בשנת 1999 בחצר הבית בו גדל רונן. לאחר כשבע שנים הרחיבו את המקום ובנו את ביתם מאחורי המסעדה. רונן מבשל במטבח המקצועי מגיל 26 ולדבריו הוא מעדיף את הטכניקה הצרפתית אך את האוכל האיטלקי. "מטבח ים תיכוני בניחוח מקומי", כך נפתח התפריט, בתוספת פניה אישית של רונן אל האורח שעומד לטעום את מה שהשף אוהב לאכול.
(Benvenuto)
הכניסה למסעדה נעימה במיוחד – שביל צר מוביל מהמדרחוב אל חצר פנימית (זו ה"חקורה" מימי הברון רוטשילד), דרך עצי פרי עם ניחוחות פרחים וצמחי תבלין מהאדניות הפזורות בשטח. החצר עם הגפן ועצי הזית, קיר המבנה הצהבהב והשולחנות המשובצים חרסינה צבעונית מזכירים מאד מסעדות באיטליה ופרובנס. ברקע מתנגנים שירים נעימים בצרפתית ואיטלקית ומוסיפים הרבה אטמוספירה לאווירה. בכניסה למבנה תלויה על הקיר תמונה גדולה של "הנשיקה" (Der Kuss) של גוסטב קלימט. בחדר המרכזי תקרת עץ לבנה עם קורות גדולות ונברשות ובקצהו ויטרינה של עוגות. מחלקת הקונדיטוריה נמצאת בחדר הסמוך, היכן שפעם שכן יקב "בראשית".
פתחנו בפתיחים
(למטה מימין: ארטישוק, קולורבי וחזה אווז. למטה משמאל: 3 נקניקים)
תבשיל סלרי ועגבניות היה נהדר, עם טעם איטלקי מאד ולצדו הופיעו סלט קישואים בלבנה וסלט שורשים.
סלט לוביה עם שקדים, שום ולימון כבוש היה טעים מאד, בעל מרקם טוב ומעט פיקנטי.
פטריות שמפיניון ועגבניות שרי צלויות הוגשו על גבינה חזקה, רכה ומאד עשירה. הצמחונית התעניינה איזו גבינה זו והתשובה שקיבלה היתה: "תטעמי!". מתברר שזו גבינת פטה דנית. רונן פורר אותה, ערבב כ-10% שמן זית ואיחד אותה שוב. התוצאה מפתיעה מאד. הלחם התחבר היטב למנה המרתקת הזו וכשפינו לנו את הצלחות ביקשנו להשאיר את השאריות של זו בכדי לנגב ממנה את השאריות עד תומן.
סלט ארטישוק, קולורבי וחזה אווז כבוש היה נפלא. שילוב הטעמים והמרקמים מוצלח מאד.
סלמון כבוש בג'ינג'ר עם מנגולד ולבנה היתה גם היא מנה מצוינת.
כל המנות הללו התחברו מצוין ללחם (שאינו נאפה במקום), אשר מוגש ביחד עם המנות הראשונות. כצ'ופר קיבלתי טעימה משלושה נקניקים. זה אחד היתרונות הבולטים בארוחות עם הצמחונית – הדברים הממש טובים הם רק שלי. את אחד הנקניקים, מתובל בטרטופו (כמהין) ועל כן ריחני במיוחד, הביא רונן מאיטליה ואת השניים האחרים הכין בעצמו במסעדה. איזה ריח… עשה לי חשק להכין לבד בבית. על הנקניקים היה מעט רוטב כתמתם וגם כאן התשובה לשאלתי "איזה רוטב זה?" היתה "תטעם!". הבחנתי בחמיצות, מתיקות וחרדליות ורונן אישר – לימונים כבושים, חרדל ודבש.
עם הראשונות שתינו כוס יין אדום של יקב Somek הזכרוני, אדום 2009 (סירה, קריניאן, מורוודר ומלבק).
בשורה לצמחונית באשר היא
בשנת 2000 חזר רונן מטיול בפרובנס, עם רעיון לתפריט טעימות של פירות וירקות. כתבה של נירה רוסו על כך והרבה לקוחות בעקבותיה גרמו לרונן להבין שכדאי להמשיך בכיוון הזה ועד היום המנות הצמחוניות תופסות חלק ניכר מהתפריט.
כמה שעות טרם פגישתנו חזר רונן מטיול באיטליה. הוא עושה את זה לא מעט במקומות רבים בעולם ובדרך כלל לבד – נהנה, נח ולומד על אוכל. על מעלליו תוכלו לקרוא בעמוד הפייסבוק של המסעדה. רונן סיפר לנו על Nemi, עיירה איטלקית לחוף אגם שנקווה בלוע הר געש, אשר ידועה בתותיה, פטריותיה וחזיריה. משם השיחה גלשה להמלצות על מקומות באיטליה וצפיה בתמונות קולינריות מהטיול. מה שהלך שם… y, y, y
שלישיית ארבעת המנות
(מימין בכיוון השעון: ספייריבס, ריזוטו פירות ים, ריזוטו צמחוני, ניוקי)
ריזוטו בורגול עם פירות ים וסלק – כפי שמגדיר אותו רונן, פיקנטי ולא חריף. הלשון שלי חשה בהרבה מאד טעמים ומרקמים. טעמי פירות הים לא הולכים לאיבוד, שכן הבישול שלהם מתבצע בנפרד מהבורגול, והסלק, שצובע יפה את המנה, לא משתלט על טעמיה. פירות הים מגיעים למסעדה טריים בכל יום וזה ניכר בטעמם ומרקמם. רוטב מעניין שמתבל את המנה הזו מכיל עגבניות מיובשות ולימונים. לטעמי, המנה הזו מבריקה. הצמחונית קיבלה גרסת הפתעה ללא פירות הים (שעל אף היותם פירות, הם כידוע בעלי אבא, אמא ולעתים גם פרצוף), עם שעועית ירוקה ואפונה. (98 ₪)
ספייריבס ממולאות – בין הבשר לצלעות יוצרים כיס ולתוכו מכניסים תערובת של עגבניות, כרוב וביצים. האחרונות נכנסות רגע לפני המילוי ומנפחות את העסק בזמן האפיה. המנה מורכבת מצלע אחת כזאת אפויה ואחת מעושנת (יש תנור עישון בחצר). זו מנה גדולה מאד והיא נפלאה. הבשר עסיסי ועשיר בטעמים ומאד נהניתי מהגיוון בטעם של הצלע המעושנת. (109 ₪)
ניוקי ממולא בגבינה – עם רוטב של עלי בייבי (כן, רוטב!) ולכן יש לו טעם ירוק חזק. אחרי הבישול הניוקי עובר טיגון קצר. (58 ₪)
המנה הרביעית, אותה לא טעמתי, היא מנת צוואר טלה בתנור (120 ₪), שעוברת אפיה של 7 שעות שלקראת סופה נעטפת בבצק. שימו לב איך רונן מדבר עליה בהתלהבות:
עבור אילו ערכי x הפונקציה f של x חיובית?
באמצע השבוע לא צפוף פה ובערב המקום רומנטי להפליא. במרחק כמה שולחנות מאתנו ישבו אב ובנו ופתרו שיעורים במתמטיקה. חקירת פונקציות, כמדומני. "איזה אבא מגניב", אמרה הצמחונית ואני רשמתי לי לזכור שמותר לעשות שיעורים במסעדה/פאב.
לרגל תה הצמחים והקינוח יצאנו החוצה לחצר הפורחת. הודות למדרחוב ולמיקום הפנימי של המסעדה אין כאן רעש של כביש ואפשר להשען לאחור, לדמיין שאנחנו בחופש ולנסות להבין מה נסגר שם עם האסימפטוטות של הפונקציה המקבילות לצירים?
מוס השוקולד הלבן היה אוורירי כל כך שחשבתי שזו מסקרפונה מוקצפת. שאלתי איך זה שהמוס כל כך אוורירי ונעניתי ב"פצצה של מתכון". אכן. בקרקעית המוס מצאנו פירות יער שחמיצותם סתרה את המתיקות של השוקולד, ולמעלה, לקישוט, טחינה גולמית, מייפל ופיסטוקים.
באחד מסרטוני המנות אומר השף רביב: "קוראים לי מסעדת שף, אבל אני אוהב לראות את האוכל". ואמנם, במנות שאכלנו מרגישים את הכבוד שניתן לכל מרכיב. הטעמים והמרקמים לא סתם "נמרחים" ונבלעים זה בזה, אלא בנויים כך שהם עושים את המנות מעניינות, יפות ועשירות.
הנשיקה
רחוב המייסדים 37, זכרון יעקב
(בימי ראשון המסעדה סגורה)
ולסיום, תרשו לי רק עוד למסור ד"ש עם קיר למחלקת עבודות ציבוריות של המועצה המקומית זכרון יעקב על השילוט הזמני הגרוע שהוביל לסיור לא מתוכנן ברחובות המושבה.
נשמע כמו שהיה לכן ערב מעניין וטעים. אין ספק שאעשה את המאמץ להגיע לשם. ולסיום… אז הפונקציה זוגית או אי-זוגית?
אין לי מושג, אבל אני יכול לצייר לך אותה על מערכת צירים
סיימתי לקרוא ואמרתי, "וואו".
התיאור של הקינוח בכלל קנה אותי.
בהחלט עושה חשק. אולי בביקור הבא בארץ! 🙂
תודה.
חכי שתראי את מקום באור יום. המצלמה שלי לא מתפקדת היטב בחשיכה.
עשה לי חשק להגיע לשם!!
נשמע שעברתם חוויה קולינרית נהדרת!
אל תשכח שהיינו אורחי המסעדה, אני מעריך שבימים רגילים רונן עסוק מאד במטבח ואין לו זמן לשבת עם כל סועד. וכן, האוכל מעולה ומאד נעים לשבת.
מאוחר מדי לספר לי שאפשר ללמוד מתמטיקה עם הילדים גם במסעדות, בטובות כמובן.
אבל שכנעת אותי שאת המסעדה הזו צריך לבקר.
דניאל רוגוב ז"ל ביקר בנשיקה ב-2001 וב-2003.
http://food.walla.co.il/?w=//350136
בסוף הביקורת של 2003 הוא כותב:
"כאשר ביקרתי כאן לראשונה כתבתי שהמסעדה ראויה לביקור אם אתם נמצאים באזור. עתה, עם מנות שהן לעתים קרובות מצוינות באמת, שירות ידידותי ויעיל ואווירה מקסימה, אני סבור שהמסעדה מצדיקה נסיעה מיוחדת מכל מקום בארץ." קטונתי.