לפני זמן מה תכננתי להעלות את החלק הראשון בפוסט ארוך שיעסוק במאכלי בשר ציד. בעיתוי מושלם התפרסמה במוסף סופה"ש של עיתון "הארץ" כתבה מזעזעת על הציד הבלתי חוקי בישראל.
אחרי קריאת הכתבה הזאת יצא לי החשק. החלטתי לגנוז את מה שכבר כתבתי ולנטוש את מה שעוד לא. יחד עם זאת, המשכתי למחרת בהכנות למנה מבשר ציד לא ישראלי, אשר אמורה היתה להיכלל בפוסט.
תחילה, הכרזה רשמית. אני קורא לכל הקוראים שלא לרכוש ולא לאכול בשר ציד ישראלי. סביר מאוד שמקורו בציד כמו זה שמתואר בכתבה ואנחנו לא רוצים לממן את הטיפוסים האלה.
באחד האמשים חזרו הוריי מטיול בברלין והביאו כתשורה שני צרורות שפרגל (500 גרם הצרור) ושינקן מעושן פרוס דק דק. השפרגל הוא יליד ביליץ גאה, בדרגה I, שהיא דרגת האיכות הגבוהה ביותר בסולם השפרגל. ועל אף שהדודה שמכרה להם את הזהב הלבן אמרה שזה יחזיק שלושה ימים עד לבישול, הצלחנו למשוך חמישה. השינקן נרכש ב-KaDeWe, שגם הוא משתייך לדרגת האיכות הגבוהה ביותר, אבל בסולם מקדשי האוכל.
עקבתי אחרי ההוראות המפורטות של ד. עוזיאל, קילפתי, לא זרקתי, בישלתי ובמקביל הכנתי הולנדייז קלמנטינות. חלק מפרוסות הנקניק גלגלתי כקישוט וחלק כרכתי מסביב לשפרגלים המבושלים. זה שילוב טעמים קסום ומכושף.
עם שוך האביב וראשית עונת אירועי הקיץ מצאנו את עצמנו ביקב רקנאטי ביום שישי של טעימות יין. הפקרנו בכניסה 40 ₪, שזיכו אותנו בכוס עם סמליל היקב, טעימות יין חופשיות מוסיקה און דה האוס ואוכל בדוכנים השונים. עסקה משתלמת מאד שאין לה תקדים באירועי יין דומים. התחלנו ברוזה 2011 מסדרת רקנאטי שפיזר מעט את ערפל השרב. זהו יין קליל ומתאים מאד לעונה ולאזורנו, פרחוני מאד, עם חמיצות קלה. מדובר בתיאור כללי למדי ונטול התפלפלות מקצועית, מה שמרמז לקורא המתמיד ששוב שכחנו את יובל בבית.
בדרך לחצר המיכלים שסביבה נערך הארוע פגשנו את החברות מ"מסיק" בקיבוץ מגל ושמחנו לשמוע שהן מתכננות ארוע טעימות שמן זית לקראת עונת המסיק הבעל"ט, בואכה אוקטובר. יש למה לצפות.
זאת היתה המלצרינה שלנו
בתור חובבי מטבחים לאומיים הסתקרנו מן ההזמנה שקיבלנו לבקר במסעדת תאיו דגים כדי לבדוק את המנות הספרדיות שמציעים שם במשך כל חודש יוני.
כמו בביקורנו הקודם באירוע יחסי הציבור שנערך שם בשנה שעברה, גם הפעם התרשמנו מקלות ההגעה למקום, מן החניה הרבה והחינמית וכמובן מן המיקום. תאמתי את מועד הגעתנו לשעת הערביים כדי שנוכל ליהנות מן השקיעה אל תוך הים. למרבה הצער שכבת עננים באופק מנעה מאיתנו לראות את החמה צונחת אל הים, אבל הצבעים בשמים ובים היו מרשימים.
נדמה שעונת אירועי הבירה מתחילה לצבור תאוצה. ארחי שהיינו באירוע בישול עם בירה, קיבלנו לרגל חג הקציר הזמנה לאירוע של בירה עם בירה בבית הספר לברמנים "זמן אמיתי". את האירוע ארגן שחר הרץ מחברת Beer & Beyond. למרבה הצער התברר שהאירוע הוא שירת הברבור של שחר במחוזותינו.
"זמן אמיתי" הוא מוסד חינוכי ותיק השוכן בדרום ת"א. פעמים רבות עברתי מול המשרד שלו שברחוב אליפלט, אבל תמיד היה זה בדרך מכאן לשם או בדרך לבור המים הותיק והחביב עלינו, הנורמה ג'ין. האירוע נערך ביום שישי בין השעות 11 בבוקר ו-7 בערב. הגעתי בשעה מאוחרת יחסית, אבל הפעילות היתה עדיין בעיצומה. כבר בחניה נתקלתי באנשים שיצאו שמחים וטובי לב מן האירוע. הלכתי אל חלקו האחורי של הבניין ושם הופתעתי לראות ירידה למתחם תת-קרקעי. בכניסה למתחם קיבל אותי שחר וסידר את כניסתי עם כמות נדיבה של קופוני טעימות.
