בעקבות סיפורים מתוקים על שתי קונדיטוריות חיפניות ביקשה ממני הצמחונית שניסע לחיפו לטעום. הפקדנו את האינדיאניות בגן ועשינו פעמינו הכרמלה. הבטיחו לנו יום של גשם והרווחנו עוד יום אביבי של שמש באמצע פברואר. לא נורא, לא קרה כלום.
מישהו סיפר פעם שכשהוא מתיישב באולם ומחכה שהופעה של הגששים תתחיל, הוא רואה על הבמה את שלושת המיקרופונים וכבר מתחיל לצחוק. זו ההרגשה שיש לי כשאני עובר את פתח דלת קונדיטוריה ליבל ברחוב ארלוזורוב בחיפה, אני יודע שפה יהיה טוב. יש משהו מאד אותנטי במקום הזה, יש בו אווירה של פעם. אינני יודע אם אלו המאפים, הלקוחות, בעל הבית, המיקום בעיר או שילוב של כל הנ”לים, אני פשוט אוהב להיות שם.
