לחם טוב

בחודש אוקטובר 2010 דיווחתי על התגלית והחוויה הקולינרית המוצלחת ב”לחם של תומר”. עברה שנה ושוב עלינו לעיר החודש לכמה ימים של נופש. חברנו הירושלמי שאל כדרכו: “למה אתם עושים את זה לעצמכם??”, אבל אנחנו לא השַתְנו לבנו להלעזותיו. באחת ההזדמנויות קפצנו לסניף של תומר הקרוב לצימרנו, ולא משנה מה בדיוק קרה, אבל יצאנו משם אחרי כמה דקות כועסים ומאוכזבים מאד.

שלא על מנת לקבל פיצוי, כתבנו באתר החברה דיווח על האינצידנט, בתקווה שלא יקרה שוב. להפתעתנו הרבה, בתוך שעה אחת בלבד קיבלנו תשובה מנומסת ומתנצלת מתומר בלס, הבעלים בעצמו, שהודה על הדיווח והבטיח שהמקרה יבדק ויטופל. הוא העביר את הפרטים לורד חן-כהן, מנהלת החנויות, שגם היא חזרה אלינו כמעט מיד עם התנצלות והזמנה לארוחה וסיור במאפיה.

IMG_7974a

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, לחמים | תגובה אחת

Barrio de Tapas

לפני כמה חודשים הוזמנו לטעום ולהתרשם ממסעדת טפאס חדשה באזור המרכז. הביקורת שכתבנו עליה בעקבות החוויה הלא נחמדה היתה שלילית אך מאופקת ולמרות זאת המלצנו ליחצ"ניה שלא לפרסם אותה. בניגוד לפספוס הגדול ההוא, הוזמנו הפעם לראשון לציון למקום מוצלח מאד שקיים כבר כמעט שנה, מסעדת Barrio de Tapas באזור התעשיה המערבי של העיר (בסמוך לנתיבי איילון). גם כאן זו לא לגמרי ברצלונה, אבל האוכל ברובו מוצלח מאד והאווירה טובה.

IMG_7969a

הצצה מהירה ב-waze לפני היציאה לדרך גילתה שלא כדאי להתפקק באיילון וגם מכביש 4 כדאי להמנע. המודיעין הזה הביא את עודד לעלות לראשונה על כביש 431. למי שעוד לא יצא לו, החוויה מומלצת בחום. לא מזמן דני כתב שויקיפידה היא ההמצאה הגדולה ביותר מאז הבירה, ועודד מציע להוסיף מיד אחריה את הכביש הזה. דני מוסיף שחניה חינמית ובשפע מתחרה ברצינות על תואר ההמצאה הגדולה בהיסטוריה, ולשמחתנו מצאנו אותה בצמוד לבאריו.

לכבוד מסיבת העתונאים החגיגית אליה הוזמנו התקלחנו, לבשנו את מיטב מחצלותינו והגענו רבע שעה לפני הזמן. רק אז גילינו שהארוע נדחה וששכחו להודיע לנו. אדרבה, נהנינו מערב נעים ושקט על הבר, בארוחה ושיחה עם אילן הברמן.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, בירה, ספרד | תגובה אחת

טוקטוק – Guess who

IMG_5349

ברחובות לא הייתי שנים רבות. תמיד חשבתי עליה כעל עיר מנומנמת של מדענים. מסתבר שבשנים האחרונות יש שם גם חיי לילה. הזמנה לאירוע יח"צ של מסעדת טוקטוק היתה הזדמנות לבדוק האם יש אמת בשמועות.

מסעדת טוקטוק נקראת על שם אותו כלי רכב תלת-גלגלי המשמש להסעת תיירים תמימים ברחובות בנגקוק וערים אחרות בתאילנד. במקרה זה השם בהחלט רומז על אופיה של המסעדה. האחים אבי וארז נבו פתחו אותה לפני כמעט 12 שנה. לאחר מספר שנים תאילנדיות החליטו האחים להוסיף לתפריט גם מנות סושי וכך נוסף למקום בר סושי. לאחרונה הם החליטו לעשות שדרוג נוסף ולהכניס גם מנות וייטנאמיות. כדי לעשות זאת הם השקיעו סכום כסף לא קטן ושלחו את השף התאילנדי שלהם להשתלמות של שלושה חודשים בויטנאם. השף חזר עם מספר מנות חדשות, רוטב דגים מלוח ואולי גם כישורי לוחמת גרילה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת מסעדה | תגובה אחת

תותח הגולאש

 IMG_2452

  הברנש הזה הגיש תבשיל אפונה עם נקניקיות וינר ליד הרייכסטאג בברלין

אחרי שורה של פוסטים משעשעים, הגיע הזמן לפוסט רציני על אוכל והיסטוריה. סביר להניח שכל מי שהיה בפסטיבל רחוב בגרמניה נתקל ב"תותח גולאש". זהו הכינוי העממי שניתן בגרמניה למטבח שדה נייד. מתקן זה הפך במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 לחלק בלתי נפרד מן ההיסטוריה הגרמנית.

עוד בעת העתיקה נעו בעקבות הצבאות עגלות שנשאו ציוד בישול ומצרכי מזון כדי להאכיל את החיילים בשטח, אולם סיפורו של מטבח השדה הנייד המודרני מתחיל בשנת 1892. קרל רודולף פיסלר (Fissler), בעל חברת הפחחות והמסגרות פיסלר שפעלה בדרום-מערב גרמניה, פיתח עבור הצבא הגרמני מטבח שדה נגרר. המתקן נבנה סביב כירת בישול כמו שרואים בסרטים הישנים, אבל על גלגלים. מטבח זה כלל את המרכיבים הבסיסיים שנכללו לאחר מכן בדורות הבאים שלו: מרכב, יצול גרירה (תחילה ע"י סוסים ועגלות, אח"כ ע"י כלי רכב), כירה מחוממת ע"י עץ או פחם וארובה לפליטת עשן מתא הבערה. היות וכוונת המשורר היתה לאפשר חימום והכנת אוכל תוך כדי תנועה, את מקום פלטת הבישול השטוחה של הכירה הביתית החליפו סירים גדולים בעלי מכסה נסגר הרמטית שניתן היה להכניס למגרעות מיוחדות ולאבטח אותם. כך יכלו הטבחים הצבאיים להכניס לסירים את מרכיבי התבשיל לפני תחילת התנועה ואז לנסוע עם המטבח על פני שטח קשה מבלי לאבד את התבשילים היקרים בזמן שהם מתבשלים. עם ההגעה למקום האכילה, ניתן היה לחלק מיד לחיילים הרעבים תבשילים חמים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אוסטריה, גרמניה, מאכלי מצור, נוסטלגיה | עם התגים | 7 תגובות

מיסיה הרצברג

IMG_5224

לפני זמן מה נתקלתי באחד ממבצעי האנטרקוט האגדיים של גיל באיש נחמד בשם יואל. התברר כי יחד עם אביו הוא מפעיל יקב בשם הרצברג. היות ותוך כדי לעיסת סטייק עסיסי נודע לי ממנו על אירוע טעימות שהם מקיימים בט"ו באב, החלטתי לקפוץ להגיד שלום. פעמים רבות התבלבלתי בין תשעה באב וט"ו באב. פעם צמתי בשני וזללתי כמו חזיר ושתיתי כמו דג בראשון. הפעם דאגתי לרשום את הדברים נכונה וכך בצהרי יום שישי חם ומהביל של חג האהבה שמנו פעמינו אל היקב, אשר נמצא במושב סתריה ליד רחובות. שם המושב הזכיר לי שם של ציפור, אבל בדיקה מהירה (שוב תודה לויקיפדיה – ההמצאה הגדולה ביותר מאז הבירה) גילתה שהישוב נקרא על שם שבט בדואי שישב בעבר במקום.

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת יין, יקבים | 7 תגובות