ובכן, כך הכל התחיל…
במהלך סוף שבוע נעים ורגוע ברמת הגולן, אשתי ואני החלטנו לבקר ביקב פלטר. אשתי התקשרה מהדרך, היא דיברה עם טל פלטר, בעל היקב והיינן, שאמר לה שישמח לקבל אותנו בעוד שעה.
נכנסנו לקיבוץ עין זיוון, ולמרות שאין שילוט ליקב, חוש הכיוון שלי הוביל אותנו למקום הנכון. ידענו שאנחנו בכיוון הנכון בזכות שלט קטן עם הלוגו של היקב – פרפר.
לאחרונה הוזמנתי ליקב אמפורה. היקב אשר ממוקם בישוב כרם מהר"ל, משיק שני יינות חדשים מבציר 2008. היינות הם מד רד 2008 (Med Red) וריטון 2008 (Rhyton). היציאה ליקב הייתה פעילות משפחתית מצוינת – יום יפה, לא חם מדי, לא מוקדם מדי, הילד ישן באוטו… וגם האישה. הכל היה ועדיין מצוין.
זהו הביקור הראשון שלי ביקב אמפורה (וכמובן לא האחרון), וכבר ציפיתי לראות בעצמי את מבנה היקב המרשים שכל הזמן רואים בתמונות.
כשהיינו בצפון הרחוק-רחוק הגענו לחורפיש בחיפוש אחר ארוחת צהריים. צדנו שם סמבוסקים מ"סמבוסק הארזים", שזה שונה מ"הארז", חומוס וקופסא מלאה במתוקים מקונדיטוריה קפה-הירדן. הגענו אל גן עדן הבקלאוות הזה במקרה, אחרי שלא מצאנו חניה ליד הקונדיטוריה שהכרתי.
המקום גדול ונקי, שולחנות לישיבה עם קפה פזורים בו ובקצהו ויטרינה גדולה עם הרבה מאד סוגים של חלויאת. כבעל שן מתוקה הייתי בלא מעט מעדניות דרוזיות, דומות מאד זו לאחותה, אבל בזו היה משהו שונה. המתוקים נראים אותם מתוקים והם גם טעימים באופן דומה, אבל הריח, חיי אללה, הריח באוויר הוא ריח של דבש!
(ועם כמה שזה היה מתוק, התפוח בטעם תפוח ודבש עדיין היה מתוק מאד)
הקונדיטוריה נמצאת ב”מרכז התמרים” שבמרכז הכפר, מדרום לכביש הראשי.
אחד הדברים המשמחים ביותר שיכול לקרות לנו הוא קבלת הזמנה לארוחה במקום ששם בתפריט שלו תחת הקטגוריה "תפריט בריאות" מנות כמו מיטבול בקר, דאבל בורגר ומניפת אנטריקוט.
לרגל האירוע התכנסנו שלושתנו באופן נדיר במסעדת מיטבול, הנמצאת באזור התעשיה הישן של ראשון לציון, במרחק קצר מהסניף הגדול של יקיר הבלוג, טיב טעם. המסעדה מזכירה ברוחה ובעיצובה דיינר אמריקאי, ובתפריט ניכרות השפעות אמריקאיות בשריות חזקות. המסעדה נפתחה ב-2004 כמסעדה משפחתית קטנה, אבל עם ההצלחה בא התיאבון וב-2009 היא עברה לחלל גדול יותר היכול לאכלס 120 סועדים. כפי ששם המסעדה מרמז, הדגש והמומחיות של טבחיה הן מנות בשר שונות ובייחוד מנות המורכבות מבשר קצוץ. למרות שהיה ברור כי המקום עסוק בערב, מתברר כי ישנן מספר עסקאות צהרים, כולל עסקית בעלות של 40 ₪ לחיילים. אחת מפאותיו של מחנה צריפין סמוכה למסעדה ולכן המסעדה מציעה לחיילים הרבים המשרתים בו אופציה טובה יותר מהבוליביף הקצוץ של יום ראשון (אם עדיין מגישים בצבא את המוטציה הזאת). כמובן שההסתמכות הרבה על חיילי צריפין העלתה בנו את התהייה, מה יהיה לאחר מעברו המתוכנן של המחנה האגדי לנגב, אבל זה עוד חזון למועד. המסעדה מבצעת גם משלוחים של ארוחות אשר עלותם חינם לחיילים.
“בוואדי עארה עצרנו על יד עץ תפוחים של קיבוץ אחד, כיסחנו כל העץ תפוחים, מילינו כל הבגאז’, למה אמא אמרה: תפוחים כאן יותר זול משוק הכרמל.” / “משפחה בטיול" (אק"א "משה והאורנג'דה"), מנחם זילברמן ודודו טופז
(גלקסי – התפוח האדום) צלמה: עינת
לפני שבועיים מצאתי עצמי מטייל עם אחי ואחותי במטעי התפוחים של קיבוץ יפתח. אחלה נוף, אחלה אוויר ואחלה תפוחים. לא מילאנו את תא המטען, אבל טעמנו כמה תפוחים. יש שם הרבה מאד מיני תפוחים שעל חלקם לא שמעתי עד כה.
