כהרגלנו משכבר הימים יצאנו לדרך ביום שישי סגרירי למדי, אבל אביבי, כדי לבקר בפסטיבל אוכל כפרי נוסף במטה יהודה – ה-13 במספר. את מימי החמצנו הפעם בגלל בלבול בתכנון הזמנים, אבל למרות זאת נהנינו מבירה טובה, יין טוב ולבסוף ארוחה איטלקית-קוצ'ינית בקיבוץ.
אני אוהב ימי שישי מעוננים. ביום שישי הרבה אנשים עסוקים בהכנות לסופה"ש ועננים מונעים מאלה שלא עסוקים לצאת לטבע. מושלם. על פסטיבל האוכל הכפרי של מטה יהודה כתבתנו כבר מספר פעמים בעבר ולכן אין צורך לתאר שוב את החודש המרהיב הזה. נציין רק כי זה המקום והזמן לאכול מאכלי עדות (לחובבי הז'אנר), לטעום יין ולשתות בירות בוטיק. כמובן שלטבע הפורח יד ורגל באטרקטיביות של האירוע. הכנו תוכנית פעולה כללית למקומות אותם רצינו לבקר, אבל בסופו של דבר זרמנו עם מה שרצינו.
