לקראת פורים ולרגל האיום האיראני קיבלנו מהגן מייל עם הוראות מפורטות לרשימת התכולה של משלוח המנות שעלינו להכין לאינדיאניות: "חשוב להכין משלוח מנות אחיד עפ"י הפרוט הבא: 2 אוזני המן, חטיף מתוק, חטיף מלוח, מסטיק, הפתעה, ברכה וציור. יש לעטוף יפה ולרשום שם."
הצמחונית, אם חרוצה, ניגשה מיד למלאכת אפיית האזניים. חקרה בווב, מצאה כמה מתכונים מעוררי אמון והחליטה לטבען אותם. בשיחת הטלפון הראשונה שניהלנו בנושא שמעתי על החלפת חמאה בשמן קנולה ובשניה על משבר של בצק מתפורר שהגיע בעקבות זאת. המלצתי לה לזנוח הפעם את הטבעונות לטובת העולם האמיתי, לפחות עד שאחזור. כששבתי ממשימותיי מצאתי במקרר מסה שמנונית דולפת שהזכירה לי יותר מכל מֹח. הידקתי אותה לתבנית ואפיתי בחום בינוני כשעתיים. לא ייאמן, אבל יצאו מזה עוגיות בטעם ג'חנון. גדול! ככה מתגלים הדברים האלמותיים. מה שהתימנים מפתחים במשך מאות שנים, הצמחונית המציאה בשעה. גאון קולינרי. יצא לה עוגיג'חנון. בינתיים אני לא נותן את המתכון כי אנחנו חושבים להוציא על זה פטנט.
