ארכיון פוסטים מאת: עודד

משחילים מספרים

“איזה ילד זה ששון! זה לא ילד קונפקציה, זה ילד עבודת יד, תאמין לי. מה הוא רצה בחיים נתתי לו: יום אחד אמר "רוצה אילת", שלחתי אותו לאמריקה. התחשק לו אופנוע, קניתי לו אוטו. עוד לא היה תינוק, אמרו "צריך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בית מלאכה | תגובה אחת

לבאנה אנו באים

אנחנו לבאנה כבר באנו בעבר. מאז התחלפו הבעלים, התפריט והאננסים, אבל השרות המצוין, הצבעים והיצירתיות הקולינרית נשארו במטבח שקל כל כך להיות ציני ומרושע כלפיו. הצמחונית אומרת על זה: "אל תהיה מרושע". האינדיאנית הקטנה שוב פשטה עם כוחותיה על מתחם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, בריא | 2 תגובות

מק אנד צ’יז בלי מק ובלי צ’יז

הכל התחיל מעודף דלעת בבית. הארגז האורגני השבועי שלנו מסב לנו הנאה רבה מתמיכה בעסק מקומי וגאווה בחקלאות הישראלית. בכל עונה יש לנו אתגרים חדשים לניצול יעיל של לפחות אחד הירקות. עכשיו (קיץ) אלו הדלעת והגזר, בחורף זה כרוב וסלרי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גבינות, ירקות, פסטה, שימורים ורטבים | עם התגים , | 2 תגובות

הכל בסדר?

לא נראֶה לי. בכלל. מכירים את הביטוי האופנתי הזה: "הכל בסדר" וגרוע ממנו: "אל תדאג, הכל בסדר"? אני דואג! פעם "הכל בסדר" היה פשוט "הכל בסדר", או "הרוב בסדר", או "לא משהו, אחי, בוא לא נכנס לזה", אבל בשנים האחרונות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הגיגים | 4 תגובות

קיבוצניקים ואוכל – פוסט טראומה

הקיבוצניק, אותו לוחם סיירת, יחפן שלא מפחד מכלום – לא מנחשים, לא ממחבלים, לא מסוניה ולא מחושך. כן, כן, אותו פלאח שיורד מזיע מהטרקטור, חסון, שרירי, אבל רגיש. רגיש בתחת שלי, רגיש… מה נסגר אתו? למה הוא לא אוכל כבד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק, אז"ש (אז זהו, שלא!), הגיגים, היסטוריה, מאכלי מצור | 6 תגובות